חיוך מאוזן לאוזן – סוג של הקדמה…(לא אמיתי בהכרח, אבל לכל בת זה קורה :)
יש בשכבה שלי מישהו שעושה לי פרפרים בבטן, אני כל הזמן חושבת עליו, בתחילת השנה לא הייתי בטוחה שאני מאוהבת בו, אבל עכשיו אני כן.
אני יודעת איך קוראים לו, ואני חושבת שהוא יודע איך קוראים לי :)
היום בבוקר, כשעליתי לכיתה שלי, אז ראיתי…… תחכו לפרק הבא! (אם תכתבו את דעתכם בתגובות ותרצו שאני אמשיך את הסיפור אז אני אמשיך אותו עוד היום! )
תגובות (0)