למה זה תמיד קורה לי?!?!

 
היי קוראים לי אביטל, אבל אחים שלי קוראים לי אבי. (לא ברור..)
אני בת 16 וחצי, יש לי שיער ממש ארוך ומתולתל (אבל לא יותר מדי) זה יותר גלי יפה, בצבע שתני..אה ושכחתי להוסיף שאני יחסית גבוהה (אבל לא ממש..)
יש לי עיניים ירוקות ומלא נמשים!!
יש לי אח בי״א (תומר) ומלא אומרות שהוא חתיך..(עיניים ירוקות שיער בלונדיני גבוה וגם הוא עם נמשים:)
אחותי בו׳ (נועם) וכבר יש לה חבר!! עיניים כחולות ושיער בלונדיני עד הכתפים חלק, מהמם.
אחי השלישי בכיתה ג׳ (רועי) גבוה עיניים ירוקות ושיער שחור.
ואחרונה חביבה אחותי הקטנה (נועה) בגן מהממת שיער שתני (כמו שלי) ועיניים כחולות, (היא גם די פרינססה) רק שמלות בעיקר ורוד או לבן!!.
חוץ מזה יש לי בעיה (אם אפשר לקרא לזה ככה..) אני מסמיקה בלי להפסיק: אם בן מסתכל עלי (ובמקרה ממש במקרה אני מאוהבת בו) או שהוא סתם בוהה בי, אני נהיית אדומה כמו עגבניה (ולפעמים יותר:)
טוב שעממתי אותכם מספיק, אני אתחיל מעכשיו אני אשתדל לא לחפור…
 
אז הגעתי ליום הראשון בכיתה י׳ בתיכון החדש שלי.
שהוא דווקא נראה ממש יפה יחסית לתיכון!
ואז ניגש אלי בחור (אני כמובן הסמקתי כי… טוב… הוא היה די חתיך… טוב מאוד חתיך..!!) ושאל: ״את יודעת איפה נמצאת כיתה י׳2?״ (ואני בתוכי יואו הוא בשכבה שלי).
עניתי לו ״לא סליחה, אני פשוט חדשה פה.. נעים מאוד אביטל״ והושטתי את היד שלי. ״גם אני חדש פה״ אמר ״ולי קוראים עידו, ובהחלט נעים מאוד״ וגם הוא הושיט את ידו ללחיצה. לחצנו ידיים ואני כמובן הסמקתי בגלל ההערה האחרונה שלו. 
״טוב אז ניפגש..״ אמר ״כן״ אמרתי, ונופפנו אחד לשני לשלום. היה צילצול ונכנסתי לבניין, משום מה היתה רשימה של כל התלמידים בכניסה לכל כיתה (היו 5 בסך הכול).כמו בכיתה א׳, גיכחתי לעצמי בשקט..
ואז בכיתה י׳2 ראיתי את השם שלי,ואני יואו החתיך ההוא איתי בכיתה (וכמעט קפצתי באוויר).
נשמתי 2 נשימות עמוקות ונכנסתי, והייתי בהלם: מסתבר שאנחנו 31 בכיתה וכמעט כולם הגיעו כבר.. אבל מה שהפתיעה אותי, שכווול הבנות שבכיתה, (בערך16) פשוט התעלקו על עידו (החתיך..) ואני כזה: איזה ילדות קטנות..
אז פשוט עברתי על פניהם…
הגעתי למסקנה שמישהו צריך לשבת לבד, אז הלכתי לסוף התור האחרון, הכי רחוק מהמורה ומהדלת אבל ליד החלון(אני מתה על המקום הזה!)
מהצד ראיתי שעידו נראה די סובל, אבל חשבתי לעצמי שזה לא הגיוני, כי הוא בטח רגיל למצב הזה שכולן מתיחסות אליו..
שמתי אוזניות ושמעתי שירים..
אחרי איזה 5 דקות ראיתי שהמורה נכנסה אז הורדתי את האוזניות והקשבתי לה.
היא אמרה שקוראים לה רותי והיא המחנכת שלנו, היא דווקא נראתה חמודה עיניים חומות עם משקפיים, שיער גלי ויחסית קצר, די נמוכה אבל נראית מותק!
היא קראה שמות ובכל שם כולם הסתכלו עליו.. עלי הסתכלו הכי הרבה (נראה לי..) כי השם משפחה שלי זה תבור לא נשמע טוב, כמו שני שמות: אביטל תבור או יותר נורא איך שאחי קורא לי: אבי תבור ואז בכלל..
טוב נחזור לכיתה קיצור כשכולם בהו בי כמובן שהסמקתי, אבל ראיתי בקצה העין שעידו קורץ לי, הסמקתי עוד יותר (אם זה אפשרי בכלל) וחייכתי.
כשהמורה סיימה להקריא שמות היא אמרה ״טוב לפני שנתחיל אני רוצה לעשות שינויים במקומות.״
וכולם ״מה???לא פייר!!״, ואני כזה ״הלוואי שאני אשאר איפה שאני בבקשה, בבקשה, בבקשה״.
״טוב״ אמרה המורה ״ עידו ליד אביטל״ ואני (״אלוקים אדירים, לא נכון!!״).
הוא עבר לי קרץ, והמורה המשיכה: "נופר ליד גלעד", בינתיים הסתכלתי על כל הכיתה. המורה סידרה שבנות ובנים ישבו ביחד.. לי זה לא הפריעה.
ראיתי כמה בנות שנראו ממש חמודות וכמה שממש לא….
הבנים חילקתי ל3 קבוצות חתיכים (לא הרבה 4/5) חמודים(10/14) ולא מהעולם הזה (כל השאר)..
מזווית העין ראיתי שעידו בוהה בי, הסתכלתי אליו ושאלתי "מה??"וישר הסמקתי.. "כלום" הוא אמר "את פשוט נורא יפה" הוא אמר, ואני מלמלתי "כן ממש, כמו שלך יש שיער ירוק…"
"מה??" הוא שאל, "כלום, אמרתי תודה" ושוב הסמקתי.
"את יודעת" הוא אמר, "את נורא חמודה שאת מסמיקה ככה"..
לא אמרתי לו כלום, למרות שהייתי בטוחה שאני נראית כמו סלק!!.
הייתי מודעת לזה שהבן הכי חתיך בכיתה יושב ליידי וכל הבנות מסתכלות עלי בעיניים רושפות וחלק פשוט בקנאה..
"טוב שקט" אמרה המורה, השתתקנו.
השיעור התחיל.. ואחרי 15 דקות הוא נגמר, כל הבנות בשניה של הצילצול קפצו על עידו, אז אני קפצתי החוצה.. לא בדיוק הפריעה לי שהם מתעלקות עליו פשוט זה נראה די מגעיל..
הם די נמרחו עליו..
ואז בדרך החוצה הסתכלתי על הרצפה, כי לא רציתי להסתכל על עידו והבנות, והתנגשתי במשהו…
הרמתי את הראש וישר אמרתי ״סליחה לא הסתכלתי לאן אני הולכת..״ והסמקתי, ״זה בסדר״ הוא אמר״.
״אתה בכיתה שלי נכון??״ שאלתי, ״כן״ הוא ענה, ״דן״ והושיט לי את ידו ללחיצה, לחצתי אותה.
״טוב אז נדבר..״ אמרתי, ״לאן את הולכת?״ שאל, ״החוצה״ עניתי, ״רוצה להצטרף?״ שאלתי, ״כן בשמחה״ אמר, אז יצאנו החוצה.
ישבנו מתחת לעץ, פתאום הגיעה משהי והצטרפה אלינו, גם אותה זיהיתי מהכיתה.
״מיכל נכון??״ שאלתי, ״כן״ ענתה, ונשכבה לידינו.
״אז..״ אמרתי, ״אז..״,אמרו שניהם ביחד וצחקנו..
אחרי איזה 2 דקות של שתיקה מביכה דן שאל: ״ אז יש לך חבר אביטל?״ ואני הסמקתי ועניתי ״לא,למה??״ ״סתם לידע כללי״ השפיל את ראשו.
הסתכלתי עליו וחשבתי לעצמי שהוא די חמוד: שיער שחור ועיניים חום דבש די גבוה ועם שתי גומות חמודות כשהוא מחייך.
״למה? אתה רוצה לשאול אותי משהו?״ שאלתי אותו, ״האמת שכן..״ אמר ״ומזה אם מותר לך לשאול?״ אמרתי, ״מותר לך, בא לך לצאת איתי לדייט??״ שאל, ״אההה טוב למה לא..״, ושנינו הסמקנו..
אחרי עוד 3דקות של שתיקה מביכה הוא קם קרץ לי ואמר שלום..
כשהוא הלך נזכרתי שגם מיכל פה, ״ מה את אומרת עליו??״ שאלתי ״הוא די חמוד״ היא אמרה, ״ומה חוץ מזה?״ ״ הוא גם די חתיך״ המשיכה, ואז השתתקה ונשכבה על הדשא בחזרה, ואני אחריה.
דיברנו איזה 10 דקות, ואז נשמע הצלצול, קמנו מהדשא וצעדנו לכיוון הכיתה. 
כשנכנסתי נזכרתי שכל הבנות על עידו , שאלתי את מיכל: ״כל הבנות דבוקות לעידו, למה את לא??״ ״ולמה את לא״ שאלה אותי בחזרה!!, ״כי אני…״ עניתי לה ״חושבת שזה לא יפה..״.
״את לא חושבת שהוא יפה??״, שאלה אותי, ״לא אמרתי את זה!״.
״פשוט…״ עניתי אחרי עצירה קצרה ״כמו שאני לא הייתי רוצה שיתעלקו לי על החיים, ככה לא הייתי רוצה לעשות לו את זה״.
״טוב נראה לי שאת צודקת״ היא השיבה לי, ״חוץ מזה הוא נראה די אומלל״ המשיכה..