גשם, רוח, ואני.

הוא זולג לו לאט ובהנאה,
מלווה הוא ברוח קרירה.
על חלוני הקטן הוא דופק,
גשם, רוח, ואני.

מטיילים בחוץ,
בסופות, בשלגים,
הוא רוצה להצטרף,
אך נושא עיניו למרחקים.

הוא זולג לו בדד,
הוא רוצה לשחק,
אך חום עז אותו פתאום שוטף,
גשם, רוח, ואני.

הוא יבוא לבקר,
אין ספק אחר בליבי.
ואז אותו הברך,
בברכת שלום חלומי.

בשלוליות רבות הקפוץ,
המטרייה הזנוח בצד,
כי הגשם כבר הלך לו,
גשם, רוח, ואני.

אז מחלוני עכשיו הבטתי,
ואת אור השמש ראיתי,
אל הטיפות האחרונות, נופפתי לשלום,
כי הוא עוד יחזור,
אם לא עכשיו אז בעוד יום…

גשם, רוח, ואני.