הים תמיד שקט- פרק 60

המקלחת הייתה הדבר הכי טוב שבנאדם יכול לבקש. היא הרגיעה אותי, שטפה ממני את כל הבכי, שמתי את הטוש לאולי 3 דקות על הבטן כדי לנסות לחמם אותה ולהרגיע אותה. שטפתי את עצמי מכל הליכלוך, התעוררתי דרך המקלחת.
לבשתי בגדים נקיים, התמרחתי בכמה קרמים שיש לי בארון מיוחד במקלחת ויצאתי מהמקלחת מבושמת. הגעתי בחזרה לחדר, רועי ישב על המיטה שלי כולו מחויך.
" היי " אמרתי לו בחיוך וניגבתי את השיער הרטוב במגבת.
" את נראית מאושרת " הוא אמר בחיוך ואני התקדמתי לעברו כדי לשבת בחיקו ולהעטף בחיבוק שלו.
" אני מרגישה הרבה יותר טוב " אמרתי.
" יאללה, תמדדי חום " הוא אמר בחיוך ונישק לי את ראשי, " וואי יש לך ריח מדהים ".
" מקלחת אתה יודע " אמרתי בחיוך, לקחתי את המדחום מהצד השני של המיטה והכנסתי לפה.
" 37.3 " אמרתי, " כנראה שזו סתם ההרגשה של אחרי מקלחת ובגללה אני מרגישה טוב עכשיו, חום עדיין יש לי ".
" אבל זה גבולי כבר, לא? ".
" יכול להיות.. נראה. מה ליעד רצה? " שאלתי.
" הוא קודם כל הופתע לשמוע שאני זה שעונה לטלפון, אבל הוא רצה לדעת מה קורה ואיך את. אני עניתי לו וסיפרתי לו את כל מה שאני יודע על המצב שלך… הוא צחק נורא על זה שנהיינו זוג נורא דביק בשנייה ".
" אבל אני אוהבת את זה " אמרתי בחיוך גדול, " זה גורם לי להיות מאושרת ".
" ואני מאושר שאת מאושרת ".
" חוץ מזה הוא אמר עוד משהו? ".
" הוא אמר שירדן לא בא היום לבית הספר, הוא חשב שאולי תרצי לדעת.. " הוא אמר לי בנימה אחרת.
" אתה עדיין חושש? מהקשר שלי ושל ירדן? ".
" אני פשוט לא יודע מה נסגר איתו.. פעם אחת הוא הכי נורא ובפעם השנייה אתם מסתדרים נורא טוב.. אני לא דואג למקום שלי ואני סומך עלייך, אבל עליו אני לא סומך ".
" איכשהו אני וירדן חזרנו לקשר. אני והוא זה בערך כמוני וכמו ליעד, אולי טיפה פחות ".
" את סומכת עליו? " הוא שאל.
" כן ולא.. תלוי במה.. לי ולירדן היו שיחות שלא היו לי עם אף אחד אחר.. הוא גם מכיר את התחושה של לאבד בנאדם, ואני חושבת שזה מה שקירב נורא בינינו ".
" למה? מה קרה לו? ".
" שני ההורים שלו נהרגו בתאונת דרכים " אמרתי בנימה עצובה.
" וואו, לא ידעתי.. " הוא אמר והחזיק לי חזק את היד, " בטח קשה לו ".
" כשרק התחלנו לדבר, גם בגלל שאבא שלי נהרג בתאונת דריכם, היה בינינו קשר נורא עמוק בגלל האובדן של שנינו ".
" אז למה הוא בכלל סיים את הקשר? אני כמובן מודה לו " אמר רועי וצחק, " אבל נשמע שהיה לכם קשר שהיה הכי חזק בעולם.. ".
" יש איזה מישהי, שהייתה איתו והוא נפרד ממנה, והיא המשיכה לרצות אותו. היו זמנים שהיא אפילו איימה עליי שאני חייבת להתרחק ממנו ".
" ומה עשית? " הוא שאל.
" לא היה לי מה לעשות.. לא יכולתי אפילו להתגונן, פחדתי ממנה ".
" אז עשית את מה שהיא אמרה? ".
" למזלי גם ליעד וגם ירדן עמדו לצידי והצליחו להוריד לה את הביטחון לאפס.. היא כבר די הפסיקה עם זה.. האמת שזה סיפור ארוך יותר משנראה לך.. ".
" את מוזמנת לספר " הוא אמר, " יש לי את כל היום ". סיפרתי לו את כל הסיפור, על זה שאחרי הקשר שלי ושל ירדן היא חזרה אליו, ועל השיחה שלי ושל ירדן במקום הסודי, בפינה, ועל זה שהדר בסופו של דבר נפרדה ממנו. הדבר היחיד שלא גיליתי לו זה היה שהדר היא קורבן לאונס. הוא הקשיב, היה מרותק לשיחה, הוא היה מופתע שזה מה שקרה בסופו של דבר. הוא שאל מה מצבנו היום, ואני אמרתי לו שבמפתיע אנחנו חברות. בשלב הזה הוא רק צחק, והיה מופתע לגמרי. הוא אמר לי שאני קםס של ילדה, שאני יכולה לסלוח לכל אחד, ואני אמרתי לו שאני פשוט לא יכולה לכעוס לאורך יותר מידי זמן.
הוא התקרב לנשק אותי, אבל אני לא יכולתי כי פחדתי להדביק אותו. הוא חזר ואמר כמה אני הייתי חסרה לו בחיים שלו, ואני רק הסמקתי ואמרתי תודה, ואחרי זה אמרתי לו כמה אני אוהבת אותו.
" הבאתי לך משהו " הוא אמר.
" באמת? " שאלתי בחיוך מומס.
" כן, חכי שנייה אני אוציא את זה מהתיק ". הוא ירד מהמיטה, ניגש את התיק שלו שהוצב בכניסה לחדר והוציא משם קלסר קטן. ראיתי בקלסר הזה כמה עמודים, כמה עשרות האמת. הוא נתן לי את זה ואני קראתי את הכותרת שהייתה בעמוד השער: " כנראה שאף פעם לא ידעתי " היה כתוב שם, " סיפורו של רועי צאלון ".
למטה הייתה כתובה הקדשה: " לילדה שהייתה ההשראה לסיפור הזה, אני לא זוכר את הזמן האחרון שכתבתי בכל כך חופשיות, שנהניתי לכתוב. את יודעת שאני כותב מגיל צעיר, אבל זה אחד הסיפורים שהכי אהבתי לכתוב. אני חושב שאחרי שתקראי אותו תגלי מי אני באמת, מי החבר הזה שלך שכל מה שהוא רוצה זה לעשות לך טוב. שלך באהבה ענקית, רועי ". הוא חתם בסיומו של הדף.
" וואו " אמרתי לו עם קצת דמעות בעיניים.
" את יכולה לשמור את העותק הזה, זה במיוחד בשבילך " הוא אמר לי בחיוך מדהים.
" אין לי מילים " אמרתי לו, " תודה " לחשתי. " פשוט כתבת על שנינו? ".
" האמת שלא.. תקראי ותביני, אבל את תמצאי את הטאץ' שלך, את האופי שלך בדמות של הגיבור.. ו.. את פשוט תראי " הוא אמר וצחק.
" אמרו לך פעם שאתה בנאדם מדהים? ".
" ממך לעולם לא ימאס לי לשמוע את זה " הוא אמר ונתן לי חיבוק גדול. החזקתי חזק את החולצה שלו כדי לא לפרוץ בבכי. השתחררנו ורק חייכנו אחד לשנייה.
" את חייבת להפסיק להיות חולה כדי שאני אוכל לנשק אותך " הוא אמר.
" אני יודעת " צחקתי ונישקתי אותו בלחי.