זה יעבוד?

הכל התחיל כשעברתי לבית הספר החדש..אז ככה קוראים לי רוני אני ילדה דיי ביישנית,ועברתי דירה לעיר חדשה.
הגיע היום הראשון של תחילת הלימודים נכנסתי לכיתה ישבתי וכבר ראיתי שמצאתי חברה היא ניגשה אליי "אז מה יום ראשון את חדשה פה נכון?" היא שאלה,"כן איך ידעת?"שאלתי אותה,"את לא יודעת מה הולך פה זה איך ידעתי חחח אבל אל תדאגי את תסתדרי דרך אגב אני רווית" היא אמרה.
המורה נכנסה התחילה לקרוא שמות ואז נכנס באיחור ילד שהיה נראה ממש ערס "שמעי המורה רק התחילה השנה אז עוד אין לי תירוצים אבל אני מבטיח שהם יגיעו." הוא אמר למורה,"אני בטוחה אלמוג שהם יגיעו,לך אני לא דואגת בקטע הזה."
יצאנו להפסקה ואני והיא התחלנו לדבר,ואז שמעתי מישהו קורא לה זה היה אלמוג הוא התקרב אל שתינו,"אני אלמוג,איך קוראים לך?"הוא שאל אותי,"אני רוני,אמרתי לו,הוא לחש משהו לרווית והלך.
נכנסתי לכיתה וראיתי פתק שהיה כתוב עליו:"רוני את אומרת שהכל נגמר,אבל את בעצם לא יודעת שהכל רק מתחיל." נורא נלחצתי אבל העדפתי להעביר את זה.
ביום שלמחרת הגעתי לבית ספר והתברר שהיינו אמורים להתחיל יותר מאוחר ורק אני ואלמוג הגענו,"את יודעת שאת נורא יפה?"הוא אמר לי ואני באמת לא הבנתי מאיפה זה נפל עליי והתחלתי להסמיק. דיברנו על המון דברים על ההורים שלי ושלו על זה ששניהם גרושים ואז הוא אמר דבר שבאמת הייתי בהלם ממנו,"אני מכיר אותך יום וחצי ואני מרגיש כאילו אני מכיר אותך שנים","זה אולי יפתיע אותך אבל אני מרגישה בדיוק אותו הדבר" ואז בדיוק שהיינו לפני נשיקה היה צלצול ואני כל כך נבהלתי שקפצתי ממקומי,"חחח בוא'נה אני רואה יש לך לב חלש את" הוא צחק,"חח אתה לא מבין עד כמה"אמרתי לו,"תסמכי עליי אני רוצה לראות את הבנאדם שיעז להבהיל אותך ולא ימצא את עצמו מובהל לבית החולים" הוא אמר,
"זה בסדר לא צריך" אמרתי וחייכתי אליו,אחרי זה היה שיעור חופשי,ואני והוא הלכנו לשבת בדשא,הוא הסתכל עליי ולא הזיז את המבט שלו,"הכל טוב אלמוג?"שאלתי אותו,והוא באותה שנייה נישק אותי אחרי שסיימנו את הנשיקה הדי ארוכה אני חייבת לומר חייכתי אליו והלכתי משם פשוט רציתי קצת לעכל את מה שקרה.
נכנסתי לכיתה וראיתי ילדה מהכיתה פשוט מרוחה עליו וידעתי שזהו גם אם הרגשתי משהו כלפיו צריך למחוק את זה כי הוא טיפוס כזה שעובר מאחת לשנייה ווואלה לא רציתי להיות הילדה הבאה.
הוא בא אליי בסוף השיעור ולקח אותי ושיחקתי אותה ממש אדישה "מה אתה רוצה?"שאלתי אותו בתקיפות,"תקשיבי אני לא יודע מה ראית ומה לא ואני לא יודע מה סיפרו לך ומה לא אבל אני רוצה לספר לך" הלכנו לאזור שרחוק מכל הכיתות והוא אמר לי "תקשיבי אני באמת אבל באמת לא יודע מה עובר עליי בחיים שלי לא התרגשתי מנשיקה עם מישהי ואני פשוט ילד שמסוגל להתנשק עם 3 בנות ביום וזה לא יזיז לי אבל מהרגע שהתנשקתי איתך אני פשוט לא רוצה לראות עוד בנות אני רוצה לראות רק אותך."הוא אמר לי ודיי הייתי בהלם כאילו בחיים שלי לא אמרו לי דבר כזה ואז שמעתי מישהו שקורא לו" הופה את מי אני רואה פה…"זה היה ילד מהכיתה המקבילה "עוד לא התחילה שנה וכבר מצאת איזה כוסית לא אבל היא באמת יפה כמה זמן אתה מתכנן להיות איתה יום יומיים,אבל אל תדאגי בובה ברגע שהוא יעיף אותך את מוזמנת לבוא אליי".
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב לפני שאני מתקשר לאמבולנס כדאי שתעוף לי מהעיניים מהר מאוד ועוד משהו אתה רק נושם לידה ואני באופן אישי מזמין לך חדר באיכילוב יאללה סע מפה" אני ואלמוג הלכנו לכיתה וכל הדרך רק רציתי לבכות,ובאיזשהו שלב הדמעות זלגו כבר ולא יכולתי לעצור אותן."יואו תקשיבי את לא מבינה בכלל זה שובר לי את הלב לראות אותך ככה תקשיבי אני נשבע לך שהוא בחיים לא יתקרב אלייך לא הוא ולא אף אחד אחר את לא מבינה שאני פשוט מאוהב בך?אין לך מה לדאוג יפה שלי אני איתך ואני שומר עלייך" הוא אמר ונישק אותי במצח.