אלינור
מקווה שאהבתם, כי אני לא ממש =/

אחרי המוות- פרק 11

אלינור 03/04/2013 827 צפיות 10 תגובות
מקווה שאהבתם, כי אני לא ממש =/

"את מה מלאני?" אמר דילן כדי להאיץ את דברי, "שיקרת לי נכון?" דילן ירה לעברי את השאלה בקרירות, "אתה צריך להבין" אמרתי בקול שקט, הדמעות עמדו ליפול מעייני, מאיימות ליצור מפל שיצא מעיניי. "את מה מלאני?" אמר דילן ושמר על הקרירות בקולו, זה כאילו דילן המתוק שלי עזב ומישהו אחר בא להחליף אותו וההוא רוצה אך ורק תשובות. "את מוכנה להסביר לי למה לעזאזל מצאתי את זה בחדר שלך?" אמר דילן והעיף לכיווני חבילת דפים, עיני ניסו לקלוט במהירות את תוכן הדפים, הם חושפים הכל, את התכניות שלי, את המעקב שלי אחרי הרוצח. "מה עשית בחדר שלי?" אמרתי, מנסה לאסוף את השברים שלי שמתחילים לאט לאט להתפזר על הרצפה, אני לא אתמוטט, לא הפעם. "זה באמת משנה מלאני, אבל אם את רוצה לדעת אני נזכרתי ששכחתי להגיד לך משהו, זה היה שאני כל כך שמח שחזרנו כי לחיות בלעדייך זה לא לחיות. אני מנחש שהיית עסוקה במשהו אחר" אמר דילן, דמעה נטשה את עיני ונחתה על אחד הדפים, הוא גילה את זה בטעות, הוא לא היה אמור לדעת צרחתי על צמי, תראי מה עשית הוספתי. "דילן, אני עשיתי את זה בשבילנו" אמרתי ודילן קטע את דברי, "מה בשבילנו בדיוק בעניין הזה? את הולכת בלילה ומסתובבת עם גברים זרים בשביל מה? בשביל למצוא את הרוצח? בשביל לרצוח?" אמר וכל שאלה דקרה אותי יותר חזק מהקודמת, "אני לא יודעת" אמרתי, הרגשתי איך אני מתרסקת מבפנים. "אני רק רציתי שזה יהיה מאחורינו, שהוא ימות, רציתי לרצוח אותו כן, כדי שלא יפריע לחיים שלנו, הוא היה יכול לרצוח גם אותך ואז מה הייתי עושה?" אמרתי, מנסה שלנשום דרך הדמעות שמרטיבות את פני. "מלאני, זה לא יעזור את לא מבינה את זה, זה שתלכי ותנסי לרצוח אותו לא יעזור לנו, המשטרה צריכה לתפוס אותו, אני לא יודע מה היה קורה אם הייתי מת, אוקיי. אבל את לא יכולה לנסות לרצוח אותו, שלא תעזי, אם תרצחי אותו את תכנסי לכלא ואז מה יהיה?. מה עם ההורים שלך? מה איתי? ואיך זה יתרום לכריס, אם הוא היה כאן עכשיו הוא היה אוסר עלייך לעשות את זה" צעק דילן, "אם כריס היה פה לא הייתי צריכה לרצוח אף אחד" צעקתי לכיוונו של דילן, הוא מנסה לשמור על קור רוח אך לאט לאט זה מתפרק, איך הוא יוכל לשמור עליו כאשר מי שהוא הכי אוהב מתפרקת לו מול העיניים, שמי שהוא הכי אוהב שמה את עצמה תחת סכנה, והוא יודע שאם יקרה משהו הוא לא יוכל לעשות כלום, חוץ מלאכול את עצמו מבפנים. "אתה לא מבין שכריס, עד שהגעת הוא היה הכל, היום הלילה. תמיד היינו שם אחת בשביל השנייה, אליו אני תמיד ברחתי. ועם הזמן אני התחלתי להיות יותר אתך, נכון שהוא לא אמר שום דבר לגבי זה, כריס התחיל לקחת מקום יותר קטן בלב שלי, הרגשתי אותו מתרחק עוד אחרי שקריסטין הגיעה ועכשיו הוא מת, אין לי דרך להשלים את הפערים שקיימים בינינו הוא הלך לפני שהספקנו לאזן הכל, אתה לא מבין את זה?!" צרחתי, אני יודעת שזה לא מגיע לדילן ומעולם לא התכוונתי לעשות זאת אבל לא יכולתי יותר להסתובב עם התחושה הזאת שהייתה לי , הוא דחק אותי לפינה. "מלאני אני מבין אותך באמת שכן, אולי אני וכריס לא היינו חברים כל כך הרבה זמן, אבל אנחנו הפכנו לחברים טובים במהירות שכזאת, זה היה כאילו הוא אחי, הוא זה שתמיד עזר לי ותמך בי כשהיו לי חששות שרציתי לומר לך משהו, אבל את לא יכולה לעשות את זה אני לא יכול לעמוד בעוד מפלה, מישהו שהיה בשבילי כמו אח הלך ואני לא נותן לך לעזוב אותי, אני לא יכול לתת לך לחשות את זה, גם אני סובל את העובדה שהרוצח עדיין קיים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר" אמר דילן, חיבקתי אותו בפתאומיות שהייתה בלתי נשלטת, מתנשפים, כל אחד מאיתנו רוקן את ראותיו כרגע. התנתקנו ודילן אחז בפניי, הוא הביט בעיניי ואמר "מלאני, בבקשה אל תשקרי לי יותר", הבטתי לתוך עיניו אותם עיניים בגווני השקיעה, "אני מבטיחה" אמרתי, אך הצלבתי אצבעות מאחורי גבי.


תגובות (10)

אוף, אני מתגעגעת לכריס :(
למה רצחת אותו?! אלינור, רוצחת אחת! (סתם, סתם, אל תשימי לב אלי)
הכתיבה שלך יפיפיה ברמות קשות!
בכל פעם שאני קוראת פרק שלך, אני רק מצפה שההמשך יעלה כבר.
באמת שאין לי מושג למה את לא אוהבת את זה,
איך אפשר שלא להנות בזמן שקוראים פרק כזה מהמם?
אני אוהבת את הסיפור הזה מאוד, ואת צריכה להפסיק לחשוב שזה לא טוב מספיק.
מחכה לפרק הבא!
תמשיכי במהירות! :) (כיף שאת מעלה פרקים בהפרשי זמן קטנים)

03/04/2013 07:08

מצטער על הרצח הקטן שביצעתי, אני מודה לך על כל אחת מן המחמאות,יש לי סיבות ארוכות למה לא לאהוב את הסיפור, לפעמים הוא נראה כל כך חסר טעם וחסר כל תכלית שאני מעדיפה להתכחש לעובדה שאני כתבתי את זה, אני כותבת ואני מרגישה מזוייפת למרות שאת אוהבת אותו כל כך,אני כל כך שמחה שנהנת מהפרק ובכלל בגלל שחזרת, אני מקווה שיהיה לי זמן, אוהבת אותך ♥♥♥

03/04/2013 07:16

רגע, מזאת אומרת?
את לא נהנת לכתוב את הסיפור הזה?
טוב… אם כן, אם את לא נהנת – אז זה לא שווה שתמשיכי לכתוב אותו (ואהמ'… את זה אומרת האחת שמאוהבת בטירוף בסיפור הזה) .
באמת, אם זו לא עושה לך טוב, אז זה לא הוגן שתמשיכי לכתוב אותו.
עצוב לי להגיד לך את זה, אבל כתיבה צריכה לגרום לך להרגיש טוב, ואת לא צריכה לכתוב סיפור שעושה לך ההפך.
הסיפור הזה באמת מקסים, אני מוצאת בו המון! ולפעמים אפילו את עצמי.
ונכון, אני אתבאס אם תחליטי לא להמשיך, אבל אם המחבר לא אוהב, אז הקורא צריך לקבל את זה (ואני אתבאס גם אם תמשיכי לכתוב עם ההרגשה המעצבנת הזו) .
אוהבת3>

04/04/2013 14:16

זה לא סבל נוראי, או משהו כזה אני פשוט מרגישה כאילו הסיפור לא טוב מספיק, התגובות נותנות לי מוטיבציה…עדיין מוזר לי שיש אנשים שחושבים שהסיפור הזה טוב, אני מרגישה כאילו אחרי שאני כותבת שלפעמים השינויים בעלילה מוזרים מידי

04/04/2013 22:22

טוב, אני באמת לא סתם אגיד לך שהסיפור הזה טוב… אחרת, למה שאני אקרא אותי?
הוא פשוט מעולה. מהמם. מקסים. מרגש. מעניין. מפתיע.
וכן, האמת שאני מבינה אותך מאוד… (מאוד מאוד!) אבל התגובות באמת עוזרות, ובזכותן כולם משתפרים! אפילו אם זו ביקורת.
חחחח מצטערת שחפרתי! :)

05/04/2013 07:00

טוב, אני באמת לא סתם אגיד לך שהסיפור הזה טוב… אחרת, למה שמישהו יקרא אותו?
הוא פשוט מעולה, מקסים, מרגש, והעלילה מעניינת ומפתיעה.
וכן, האמת שאני מבינה אותך מאוד… (מאוד מאוד! במיוחד כשאני כותבת סיפור בהמשכים. יוצא לי לקרוא את הסיפור הראשון שכתבתי ואני פשוט צוחקת מרוב שזה היה גרוע) אבל התגובות באמת עוזרות, ובזכותן כולם משתפרים! אפילו אם זו ביקורת.
חחחח מצטערת שחפרתי! :)

05/04/2013 07:04

הייתי חייבת לתקן את התגובה הזו! מצטערת :/

05/04/2013 07:07

לילוש אין לי דרכים להסביר, איך התמיכה שלך עוזרת לי עש כמה שהמילים האלה מרחיקות אותי מהיאוש, המחמאות שלך ושל כל הבנות שבעצם קוראות את הסיפור מרגשות אותי, וגורמות לי להיות כה מאושרת אתן מבטלות את כל המחשבות לגבי עד כמה הפרק היה נורא הפעם, זה פשוט מוזר לי שיש אנשים שחושבים שזה טוב, כי זה לפעמים מרגיש בוסרי מדי, מרגיש קצת מעט ילדותי אבל אני ממשיכה כי הכתיבה היא סוג של תרפיה, אני כל כך שמחה שאני זכיתי לקוראות כל כך חמות ונחמדו
אוהבת אותך המון לילוש ♥♥♥

06/04/2013 12:34

הסיפור רק הולך ומשתפר מפרק לפרק! השורה בסוף שהיא מצליבה אצבעות היה ממש חזק! סגירה נהדרת! אהבתי מאוד, הסיפור הזה מדהים, ואני לא סתם אומרת, הוא מפתיע ומותח ומרתק, אין לי מילים!

09/07/2013 16:12

תודה רבה לך נעמי אני שמחה שהסיפור מצא חן בעינייך

10/07/2013 06:30
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך