מריאנטה פרק 4

"טוב אני פשוט מתרגשת" היא ענתה מאושרת.
"טוב,איפה תישני…" חשבתי לעצמי בקול.
"על הספה זה בסדר מצידך?" שאלתי אותה.
"אני יכולה ליפול מישם?" היא שאלה אותי בחשש.
"הממ..נדמה לי שכן-"
"אני מעדיפה שלא…אני הרי מאוד שבירה ואני..מפחדת להש-"
"טוב,אז את תישני על המיטה שלי ואני אישן על הספה,עשינו דיל?" היא הנהנה לאות הסכמה.
פתחתי את המקרר והוצאתי משמה ירקות.
"למה אתה עושה את זה?" היא שאלה אותי.
"אני רוצה לעשות סלט" עניתי לה בחיוך.
"רציתי לשאול.."היא אמרה בהיסוס.
"מי זאת שהייתה כאן מיקודם?"
"איימי?היא מישהי מהכיתה שלי..שמאוהבת בי" אמרתי מצחקק.
"תגידי.." אמרתי לאחר זמן מה.
"מה?" היא שאלה.
"את תוכל להסתדר לבד בבית?"
"הממ..אני חושבת שכן" היא ענתה.
"למה?" היא שלאה.
"מחר יש לי לימודים" עניתי לה,"הרי מחר יום ראשון" המשכתי.
"סיימתי!" עניתי לאחר שסיימתי לקצוץ את הסלט.
"עכשיו אני רק אתגן חביתה..ארין את יכולה לאכול?" שאלתי אותו והיא משכה בכתפיה לאות סימן של 'לא יודעת'
"אף פעם לא ניסיתי" היא אמרה
"אז עכשיו תנסי" אמרתי לה מחויך,אף פעם לא חשבתי שלהיות אם מישהיא שהיא בובה זה כל כך כיף.
אחריי שסיימתי את עיסוק הכנת החביטה הגשתי אותה לארין כדי לטעום.
"הנה תאכלי" אמרתי לה.
"ת..תודה" היא אמרה מוקסמת מהסלט ומהחביטה."זאת הפעם הראשונה שמישהו הכין משהו לכבודי!" היא אמרה לפתע,ואני רק הסתכלתי עליה מחויך.
התחלתי לאכול את מה שהכנתי והבחנתי שארין כבר סיימה את המנה שלה.
"את אוכלת מהר" אמרתי בעודי צוחק,היא צחקה גם.
המשכתי לאכול וסיימתי,"מה נעשה עכשיו?" היא שאלה,אני בעצמי לא ידעתי.
"לא יודע" עניתי.
"מה אתה עושה?" היא שאלה,
"אני?לרוב אני פשוט ממשיך לצפות בטלויזיה עד הלילה אלה אם כן יש לי משהו לעשות ואז הולך לישון" אמרתי.
היא רק צחקקה.
"מה מצחיק?" שאלתי לא מבין.
"לא חשבתי שאתה עד כדי כך עצלן" היא המשיכה לצחוק.
"אני לא..נו טוב אני כן" אמרתי צוחק גם אני
"אני מניחה שאתה ממש ממש אוהב אותי" היא אמרה לפתע.
"כן,אחריי הכל,את מאוד יפה" אמרתי מחמיא לה והיא הסמיקה.
"תודה" היא ענתה מחויכת עוד הפעם.
טוב,אני אצא לחנות לקנות דברים,את תחכי לי כאן" הורתי לה להשאר בבית,היא צייתה לפקודותיי ואני יצאתי לדרכי,נכנסתי לחנות בדים כדי לקנות בד ולעשות לה בגדים אחרים,כי הרי הבגדים שיש לה אלו לא בגדים שמתאים איתם לצאת החוצה,איזה בד יתאים לה..הממ..
עמדתי מול הבדים חושב איזה בד יתאים לה הכי,אני ילך על לתפור לה מכנס וחולצה,החלטתי לבסוף,קניתי בד שעשוי מג'ינס ובד שמתאים לתפירת חולצה,לאחר שעה חזרתי הבייתה.
פתחתי את הדלת ומעברה ציפתה לי הפתעה,
"ברוך הבא דין סאמה" ארין השתחוותה לי.
"האם אני יכולה לחלוץ את נעליך דין סאמה?" היא שאלה אותי,ואז שמתי לב שהטלויזיה דלוקה.
"דין סאמה?" שאלתי לא מבין.
"ראיתי סרט אחד בטלויזיה ו-"
"הושפעת ממנו..מובן,טוב עזבי את הדין סאמה,תקראי לי פשוט דין" אמרתי היא הנהנה לאות הסכם וקמה מהרצפה.