מאהב מסתורי פרק 16

לא ראיתי את שני כל היום הייתי מבואסת עצובה לבד לא ידעתי מה לעשות
הצלצול המיגע הגיע זה הזמן ללכת הביתה
הגעתי הביתה,הבית האהוב המקום שאני יכולה להיות אני ולא להיות העלובה הזאת
הלכתי לישון לנקות את הראש ולחשוב קצת מי זה האיש הזה ששולח מכתבים
מבלי לשים לב נרדמתי לשינה עמוקה
נקודת מבט של המאהב (חעחעחעחעחעחעחע)
אני לא מכיר אותה הרבה זמן אבל אני אוהב אותה הרגשות האלה הם לא סתם היא גם לא יודעת מי אני ושהיא תדע הכל כבר לא יהיה שווה כי לא תרצה אותי היא תהיה מאוכזבת עצובה מופתעת אבל אני אוהב אותה ולא איכפת לי מכלום לא איכפת לי למה זה יובל העיקר שהיא תדע שזה אני ,אני זה שהייתי שאהבתי אותה אני זה שהייתי איתה אבל היא לא מודעת לזה אני זה שדרגתי אבל שוב היא לא יודעת שזה אני
_____" מתי אתה מתכוון לספר לה?"
______" אני מקווה שבקרוב מאוד" אמרתי מאוכזב מזה שאין לי ביצים וללכת להגיד לה "הנה אני"
____" אל תפגע בה סתם ככה "
_____"אני לא אני מבטיח לך היא חשובה לי אני אשמור עליה" אמרתי נחוש בזה שהיא תהיה איתי ולא משנה מה יקרה
_____"אתה יודע לפחות מתי תגיד לה את זה ?"
לא אמרתי כלום שתקתי
נקודת מבט של רוני
פקחתי את עיני הסתכלתי על השעון על הצג היה כתוב 18:34
הלכתי לשטוף פנים ולצחצח שיניים הייתי עדין לבושה בבגדי בית ספר
פתחתי את הארון התגלה לפניי כמויות של צבעים כחול כתום אדום ורוד צהוב
לקחתי ג'ינס סקיני בצבע ורוד הצבע אהוב עלי גופיה בצבע לבן וז'קט בצבע תכלת צבע של הים צבע מיוחד שכל אחד אוהב שמתי כפכפים בצבע לבן לקחתי את הפלאפון שלי
ורציתי ללכת לשני
"רון אני הולכת לשני אני אחזור עוד מעט" אמרתי תוך כדי שאני נכסת לחדר שלו
"טוב מאי כבר יושנת "הוא אמר עסוק עדין במחשב
"ביי" אמרתי
"ביי" הוא החזיר
הלכתי הליכה של חצי שעה והגעתי אליה
דפקתי בדלת שמעתי שהם צועקים לא היה לי כל כך נעים לא הבנתי כלום מהשיחה שלהם