האהבה כואבת פרק 1:

היי אני נוי גבוהה עם שיער שטני ועניים חומות-ירוקות,יש לי 2 הורים מדהים אבל ליפעמים הם יכולים להיות דיי מעצבנים, יש לי אח שגדול מימני בשנה קוראים לו דניאל הוא גבוה שיער חום שני גומות עניים כחולות ושש קוביות בבטן אני לא יכחיש שהוא חתיך היה לו כבר מלא חברות אבל הוא לא שומר על קשר ארוך איתן יש גם כמה חברים אבל הוא אף פעם לא לא מביא אותם לבית (כניראה שהוא מיתבייש בנו) אני והוא תמיד מיסתדרים אבל יש בעיה אחת חברה הכי טובה שלי יובל היא גבוהה יש לה עניים ירוקות שני גומות ושיער שחור קצר אבל לא יותר מידי ,היא די מאוהבת בו אבל אני ממש לא רוצה שהיא אפילו תיתקרב אליו כי אני יודעת שהוא היפגע בה והיא ממש חשובה לי , אני בכלל לא חושבת שיש לו רגשות אלייה בכלל הוא יודע שהיא מאוהבת בו כי בטעות זה ניפלט לי , זה לא שאני לא יודעת לשמור סודות זה פשוט שדניאל יכול להוציא הכל מיכל בן-אדם אבל הוא נישבע לי שהוא לא יגיד כלום. יש לי ידיד ממש טוב קוראים לו רז שיער חום עניים חומות בוהקות וחיוך כובש הוא די חתיך ואני מתה עליו אבל בתור ידיד וזה הכל. היום יובל ישנה אצלי…..

״נוי קומי נו כבר בוקר קומי״ יובל אמרה וניסתה להעיר אותי ״אני קמה אני קמה יא מעצבנת״ אמרתי וזרקתי אלייה כרית ״קרב כריות״ צעקנו ביחד והתחלנו לזרוק כריות אחד לשנייה ופתאום דניאל ניכנס וקיבל כרית לפנים והוא היצטרף לקרב… כשסיימנו לשחק היה רגע של שקט ודניאל שם לב שיובל מיסתכלת עליו די הרבה זמן אז הוא עצר את השקט ואמר ״אתן רוצות לאכול? שאל ״לא תודה״ אמרנו ״אני הולכת לרז״ יובל אמרה והלכה.

היסתכלתי בחלון ושוב ראיתי אותו גבוה עניים ירוקות שיער שטני גומה קטנה וחיוך מושלם אני כל יום לא מפסיקה להיסתכל עליו. שחכתי כבר שדניאל היה בחדר ״על מי את מיסתכלת כל כך הרבה זמן? שאל למזלי הילד הזה כבר הלך ואמא קראה לדניאל ״דניאל בוא תעזור לי שנייה״ ודניאל הלך לעזור לה חשבתי שאמא הצילה אותי עכשיו, היתקשרתי לרז ושאלתי אם אני יכולה לבוא אליו ״כן ברור שאת יכולה״ הוא אמר, היתארגנתי ללכת ופתאום ברחוב מישום מקום היתנגש בי רוכב אופנייםו נפלתי על הריצפה…

ופתאום פתחתי את עניי וראיתי שאני בתוך בית זר שאני לא מכירה עם שקית של קרח על ראשי ״היי אני תומר״ וראיתי שזה הוא הילד בזבז שאני תמיד מיסתכלת עליו בחלון ״אי…איפה אני״ אמרתי מנסה להיתאושש ״את בבית שלי , אני ממש מיצטער שהיתנגשתי בך עם האופניים שלי ניסיתי לעצור , אבל זה היה מאוחר מידי ״זה בסדר אני נוי״ אמרתי והושטתי את ידי אליו ״היי נוי יש לך שם יפה….״ הוא אמר ולחצנו ידיים.

מנקודת מבט של יובל:
״איפה נוי?היא הייתה צריכה כבר להגיע״ אמרתי לרז ״כן… וואי אני מתחיל כבר לידאוג לה״ הוא אמר אני יודעת שרז מאוהב בנוי כבר די הרבה זמן ואני לא יודעת איך להגיד לו שהיא רואה אותו כידיד ולא יותר אבל אין לו את האומץ להגיד לה את זה כמו שלי אין את האומץ להגיד לדניאל כמה שהוא מוצא חן בעניי וכמה שהוא חתיך אבל גם אם היה לי יש לו חברה משי היא לא הכי גבוהה היא בלונדינית עם עניים כחולות כל הבנים רצים אחריה כמו כלבים אבל היא רצתה את דניאל אני ונוי די לא סובלות אותה היא מירשעת כזאת היא מיתנהגת ממש מגעיל אלינו ואני ממש מקנאה בה כשהיא עם דניאל ״כדור הארץ ליובל רז אמר מנפנף את ידו מול הפנים שלי ״אאה…כן פשוט סתם חשבתי על משהו״ אמרתי מנסה להיתחמק מהנושא ״טוב אני הולכת לבית״ אמרתי לרז והלכתי לבית

חזרה לנקודת מבט של נוי:
״אז אתה מלווה אותי לבית״ שאלתי את תומר ״ברור שלא תאבדי לי את הדרך״ אמר ויצאנו לכיוון הבית שלי כשהגנו שמתי לב שדניאל מיסתכל מהחלון על תומר במבט מוזר מאוד כאילו הוא מכיר אותו…״תודה תומר״ אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי עליתי למעלה ופתאום דניאל תפס אותי ואמר לי ״מה עשית עם תומר? הוא שאל בכעס ״לא עשיתי איתו כלום הוא היתנגש בי עם האופניים ,ואחר כך הוא עזר לי להיתאושש ,וליווה אותי הבייתה זה הכל מאיפה אתה מכיר אותו בכלל??״ אמרתי ״הוא חבר מאוד טוב שלי אני לא מאמין שהוא עשה לי את זה״ הוא אמר ושיחרר אותי ״עשה לך מה לא עשינו כלום״ אמרתי מנסה להבין ״טוב אל תיתערבי אני כבר ייקח אותו לשיחה וילמד אותו לקח……