גם אם..

גם אם!
אני אבכה אלף דמעות
אלף דמעות שנעלמות בלי שאף אחד ישים לב
אלף דמעות שכול אחת מהן צורבת את נשמתי

גם אם…
תלחשו לי מילים עלבונות
מילים ועלבונות אלה רק קולות
קולות שחותכים אותי ואת כל חוטי התקווה שלי

גם אם
תגידו לי שהכאב שלי לא מספיק גדול
שהכאב זה זה רק עבר…
והעבר הוא עבר לא הווה ולא עתיד
והעבר הזה תולה אותי מול צוק של אי שפיות מכוון אל העתיד אבל נוטה לעבר

גם אם!!!
תפנו לי גב!
גב שמעולם לא היה מופנה עלי מתחתחילה..
גב שמטיל צל כבד עלי ויורה לרוחי כדור אחר כדור של בדידות

בדידות שהורגת אותי כמו כל השאר
אבל זהו!
אני לא אשב בשקט יותר
אני לא עיפרון שאפשר למחוק אותו
אני לא עט שאפשר להסתיר עם טיפקס
אי לא צבע שאפשר לצבוע אותו מחדש
אני עדיין כאן
מבעד לכול השכבות של הלבן הצוהל השחור העמוק נשאר מתחת
והוא תמיד ישאר ולעולם לא יעלם לא משנה כמה תרצו
אולי מה שאאני עברתי זה לא כמו מה שאתם עברתם
אבל להגיד את האמת גם אתם לא עברתם מה שאני עברתי ועדיין עוברת!
לשמוע את אמא שלך אומרת 'אני רוצה למות'
את זה אף אחז מכם לא עבר
לא את הצעעקות והבכי הבלתי נפסק
למרות שהאוזניות שלי היו על ווליום מלא עם המוזיקה הכי רועשת
המשפט הזה עדיין הדהד בראש לי
וכשאני באה ומנסה לדבר איתכם כל מה שאני שומעת הוא פקיפוק
כל מה שאני רואה זה פרצופים ריקים בלי שום רגש
ופיות שמדברות רק על עצמן
שמעתם שאני עוזבת והסיבה שרציתם שאני אשאר הייתה מה?
אה כן כי אני בין היחידות שרצו שהחבורה תישאר..
באמת לא כי אכפת לכם ממני לא כי אני חברה שלכם
כי רציתם להראות כאילו אכפת לכם…
זה לא חברים זה מפלצות!
ואני כבר לא חלק מכם!