אהבה סודית פרק 6 (לא עם 1D) -בריחה? מביאה רק צרות (ודם?)

החלתי לרוץ, שמעתי את השומרים מאחורי, "בלה עצרי!" קרא המפקד, אך אני רק הגברתי את הקצב רציתי, השומרים היו ממש מאחורי, נכנסתי מהר לסמטה צדדית, אשר גם היא הייתה אפלה וקודרת. והתנשמתי בכבדות, ותפללתי שלא ימצאו אותי.
"מה ילדה יפה כמוך עושה במקום כזה לבדך?" קול שאל מאורי, הסתובבתי מבוהלת, מאחורי עמד זקן, כפוף קומה, שערו לבן שמוט מת על ראשו החצי קירח, וקמטי פניו מתוחים.
ידו האחת הייתה מאחורי גבו הכפוף, ולאט לאט שלפה סכין חדה כתער, אשר איימה להינעץ בגופי.
לקחתי כמה צעדים לאחור, ונתקעתי בקיר האבן העצום אשר סתם את סופה של הסמטה. הייתי במבוא סתום.
הסכין הייתה כבר ממש מולי, מוכנה לרצח נוסף.
צרחתי, הסכין חתכה את בשר ביטני ועברה דרכך גבי, הכאב פילך את גופי, כאב שלא חשתי מעולם, "תעזוב אותה!" צעק קול, ראיתי גבר עומד על קיר האבן, "ג'-ג'וני?" שאלתי ללא קול, נפלתי על האדמה המלוכלכת , דם אדום נשפך מגופי במהרה,והרטיב את שמלתי, כתמים סגולים החלו לרקוד מול עיני ולטשטש את ראיתי. בכיתי חרישות, ללא שום קול, "בלה!" שמעתי את קולו, את קולו של אדוארד, "אדוארד.." אמרתי. והכל נעשה שחור, הרגשתי את הסכין יוצאת מגופי, וידיים חמות וחזקות מרימות את גופי.
ולא זכרתי יותר דבר. הכל נעלם.
"א-א-אדוארד?" פקחתי את עיני, הסתכלתי על גופי, בטני וגבי היו חבושים בקפידה, "הכל בסדר עכשיו." קולו של אדוארד נשמע לצידי, סובבתי את ראשי, והבטתי בעינו החומות והיפות של אדוארד.
הוא הציל אותי…ואני בגדתי בו.
"בלה!" אבי ארתור, ואימי אנג'לינה נכנסו במהרה לחדר, ואחריהם אחי הגדולים דיוויד וג'יימס.
"אוי בלה! איך הגעת לכך?!" אימי התיישבה לידי, "אינני זוכרת בוודאות מה קרה, הנני זוכרת אך זקן עם סכין, וכאב עצום, אמא." אמרתי, "אסור היה לנו לתת לך לשוטת לבדך!" אמר אבי, המלך ארתור, "אבא די!" אמרתי, "הוא צודק." אמרה אימי, "תודה, תודה רבה לך אדוארד! שהיית שם." אמר אבי והסתכל בעיניו של אדוארד.