זה לא קורה לי… פרק 29

30/03/2013 2293 צפיות תגובה אחת

באתי לנשק אותה והיא במקום הוציאה לשון
"לא רוצה להתנשק לא צריך" אמרתי לה
"אני רוצה" אמרה
"לי כבר לא בא" והסתכלתי בהודעות בפייסבוק של אליאנה
"נו זה היה בצחוק" אמרה והסתובהה אליי עם פנייה
"מי זה אור?" שאלתי בלי לענות לה
"מישהו" אמרה בתשובה קצרה וקמה מרגליי,לא נתתי לה תפסתי במותניה ולא נתתי לה לקום
"אליאנה תפסיקי להציק,ותתחילי לדבר" אמרתי בכעס
"הבן של חברים של ההורים שלי" אמרה בשקט
"למה הוא כותב לך התגעגעתי?"התחלתי לתחקר
"כי הוא לא ראה אותי מלא זמן" אמרה והזיזה את ידיי שנגעו בה
"מה את עצבנית?"שאלתי
"לא עצבנית,תעזוב אותי" אמרה עם קול מייבש
היה לי צלצול באייפון זה היה אבא
"כן אבא?"שאלתי
"תפתח ערוץ 22 התחילו הטילים על כל הדרום, " אמר
"רגע אני אתקשר אל סבתא" אמרתי בקול ללא רגש,היתי כבר עצבני,סבתא שלי ומאות אנשים לא צריכים לרוץ לממ"ד כל היום
הדלקתי את הטלוויזיה בערוץ 22 ודיברו על תחילת מבצע 'עמוד ענן' בצד הראו אזעקה אשדוד אשקלון באר שבע ואופקים, ראיינו מישהי שנפל לה טיל על הבית
"אני מפחדת לא בא לי לראותאת זה" אמרה אליאנה ויכלתי להרגיש את הדופק שלה פועם בחוזקה
"אל תדאגי הכל בסדר" ניסתי להרגיע אותה ונשקתי לראשה,
סבתא ענתה סוף סוף לטלפון
"סבתא בואו את וסבא אליינו" אמרתי
"עומריקי אנחנו לא בורחים מטילים,לכל טיל יש יעד" וצחקה
"אם בכל זאת אתם רוצים תבואו אלינו" אמרתי
סבתא גרה באשדוד,למזלי בדירת קרקע שכולה בנויה מבטון,הם מוגנים
"אל תדאג אם נרצה נבוא, איך עם אבא?" שאלה וברקע נשמעה קול אזעקה
"בסדר,הוא עם ליה בסלון" אמרתי ונשמע קול פיצוץ של טיל
"תציע לו לישון אצלכם,אמא לא בבית וככה הוא ישמור על ליה" אמרה סבתא
"טוב סבתא נדבר מאוחר יותר"אמרתי וסיימנו לדבר
"עומר אתה חושב שזה יגיע גם לפה?" שאלה אליאנה בקול חושש
"תפסיקי להטריד את עצמך בשאלות" אמרתי
אני בטוח שיגיע גם לכאן …אני מעדיף שלא שיגיע
אליאנה שתקה, העברתי ערוץ בשביל להוריד ממנה חשש
התקשרתי אל אבא "אבא תישן כאן היום כך תוכל להיות עם ליה וספיר יותר " אמרתי
"אוקיי..רוצים שנזמין פיצה?" שאל אבא
"כן מעולה" אמרתי
סיימנו לדבר והמחנך שלי התקשר,הוא המורה לספורט הוא אחלה גבר
"עומר מה נשמע?" שאל
"מעולה אתה?"שאלתי
"ב"ה שמע היו התחילו על ישובי הדרום טילים ,אני גר בדרום ולא יוכל לבוא ולהשאיר את הבנות שלי בבית לבד וגם זה חוק שמי שגר בדרום לא יעבוד" אמר
"כן אני יודע" אמרתי
"יבואו אליכם ילדים מהדרום בכיתות ב' ללמוד איתכם בשביל לא להפסיד חומר מהבגרות,אני סומך עלייך שתדאג להם" אמר
"אין בעיה סמוך עליי" אמרתי
"תודה עומר אתה מציל אותי" אמר
"אל תדאג סמוך עליי,ומה איתכם איפה אתם נמצאים?"אמרתי
"אנחנו בבית,יש לנו מקום מוגן,אנחנו מסודרים"וצחק
"אם אתה צריך משהו אתה תמיד יכול לבוא אליי" אמרתי
סימנו לדבר והתקשרו אל אליאנה,זה המורה שלה למתמטיקה
היא שמה על רמקול
"כן אבי" אמרה
"אליאנה אני גר בדרום ואני לא אבוא מחר בגלל הטילים" אמר המורה שלה
"אוקי" אמרה
"ובגלל הבגרות שיש עוד מעט אתם תלמדו עם כיתות יב' מתמטיקה עם הקבוצה של עדי המחנכת שלך" אמר
"אה אוקי,אני אודיע לקבוצה" אמרה בקול מבואס,לא בגלל שהמורה לא יגיע בגלל שהיא תלמד עם המחנכת שלה
היא הודיעה לקבוצה שלה, 'קבוצה' 5 ילדים,זה טוב ככה היא לומדת טוב והמורה שם לב אליה,השקיעו בכיתות י' יש 4 מורות למתמטיקה לקבוצה של 3 יח"ל וככה בכל כיתה 5 ילדים,לאליאנה יש מורה בן.
"אוף אז מחר אני צריך לראות אותך?" שאלתי
"כן ראית מה זה?" אמרה
"איכס אל תשבי לידי מחר" אמר
"לא צריך אני אשב ליד גיא" אמרה
"לא" אמרתי
"כן" אמרה
"לא" אמרתי
"אז אני אשב ליד דור" אמרה
"לא" אמרתי
"ליד דניאל?" שאלה
"לא"
היא הביאה מלא שמות של ילדים שלומדים בקבוצה,על כולם אמרתי לא
"אז ליד מי" התעצבנה
"עליי" אמרתי
"אממממממ לא" אמרה
צבטתי בלחייה והיא אמרה "דיי דיי" וצחקקה
אבא דפק על הדלת
"רגע " אמרתי ואליאנה קמה לפתוח את הדלת
"היי " אמרה אליאנה וחייכה,הוא חייך והביא לאליאנה חצי מגש עם פיצה,אליאנה סגרה את הדלת וקפצה עליי וישבה
"תאכלי" אמרתי
"לא בא לי" אמרה
"תאכלי וזה לא ויכוח" אמרתי
היא נשענה על בטני וישבה על רגליי והתכסתה בשמיכת הפוך הנעימה שוב
"די לא בא לי" אמרה
"אז לפחות 2 משולשים" אמרתי ודחפתי לה פיצה לפה
"די לא בא לי" אמרה בכעס ודחפתי לה חתיכה לפה
"לא בא לי למה עשית את זה" ובאה לקום
"ככה בא לי" ודחפתי לה עוד חתיכה לפה
"תפסיק" היא אמרה בכעס
"תסתמי ותאכלי או שאני מתקשר אל ליאור שאת לא אוכלת" אמרתי
אליאנה שתקה ולא דיברה , הבאתי לה את הפיצה והיא אכלה כל פעם חתיכה קטנה והכניסה לפה, היא סימה את משולש ואמרה "מרוצה?"
"מאוד" וחיבקתי את בטנה חזק
"דיי, נו אני לא אוהבת פיצה,כיבדתי אותה ואכלתי עכשיו אל תציק לי לאכול עד הערב" וניקתה את משקפיה שגרמו לי לבהות בה כל היום, היא הסתכלה על הטלויזיה ולא דיברה
לקחתי את רגליי ושיחקתי ברגליה
"די מגעיל" וצחקקה
"לא רוצה "אמרתי ונישקתי את לחייה
"אמרת שאני מגעילה לא?" אמרה ושחקתי בצמה שלה
"את מגעילה,אבל זה לא אומר שאסור לי לנשק אותך" אמרתי ונישקי את הכתף החשופה שלה
"תודה" אמרה בציניות
"בבקשה, את ישנה אצלי היום?" שאלתי ורציתי שתגיד כן
"לא" ובאה לקום ממני
"למה?בגלל שאבא שלי ישן כאן?" שאלתי ומשכתי בידה שתישאר
"כי אמא שלי לא תהיה היום,ולא בא לי להשאיר את לידור לבד,אולי אתה תישן אצלי?" אמרה והורידה את המשקפיים
"ליאור נמצא בבית וחוץ מזה אדווה בטח רוצה שהם יהיו לבד" אמרתי וניסיתי לשכנע אותה
אליאנה באה לענות והיה לה הודעה 'תודה יא מלכה מה היתי עושה בלידייך!' זה היה מאדווה
"אבל אני מפחדת ש." אמרה
"ממה?מהאזעקות בדרום?" ניסתי להבין, אני גרתי בדרום אני יודע מה זה אזעקה אני כבר לא מתרגש
"מזה שימאס לך ממני, בגלל שאנחנו כל היום אחד עם השני" אמרה בקול שקט
"לא ימאס לי מבטיח"ומחצתי אותה בחיבוק
היו דפיקות על הדלת כאילו מישהו דפק עם משחק כזה על הדלת זאת בטח ליה
אליאנה צחקקה וקמה להביא אותה מהצד השני של הדלץ


תגובות (1)

תמשיכיי!

30/03/2013 03:08
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך