החבר של הבן דוד שלי עם 1D ! פרק 20!!

(הדבר הזה לא עולה!)

קודם כל!!
תודה לכל הקוראות שלי!!
שלא מאכזבות אותי א-ף פ-ע-ם!!
חולה אליכן! בזכותכן אנחנו כאן בפרק 20!
ויש לי הודעה חשובה חשובה!!
ההודעה: (תפיצו)
באחד באפריל עושים לוואן די מתיחה!
מפסיקים לעקוב אחריהם באינסטיגרם וטוויטר!
או בכל מקום אחר שלא מעריצים! פסייבוק והכל!
וכותבים להם דברים כמו "איך יכולתם לעשות את זה למעריצים?!"
וכאלה ;) אחרי הכל זה יהיה 1 באפריל!!
תזרמו ונקווה שנצליח לעבוד אליהם!

עכשיו.. לפרק:

^מנקודת המבט של לויא^
"תגידי," אמרתי, היא הסתובבה עם פניה אלי, 'אוף! למה היא כל כך יפה?!' שאלתי את עצמי בלב, לא ממד ידעתי לאן להמשיך, "זה נכון שגם את אוהבת גזרים?" שאלתי, וואי! אני דפוק, מכל השאלות בעולם, דווקא את זה בחרתי?! חיוך עלה על פניה היפות, היא הנהנה, "בוא נשחק משהו.. אני לא יצליח להירדם…אני לא עייפה מספיק." היא אמרה, 'נקודה אחת לעצמי!' חשבתי בלב, "פסדר." אמרתי, "נשיקה או סתירה!" אמרנו ביחד והיא צחקקה, התיישבנו גב אל גב, נהנתי כל כך ממרגש גופה, הוא היה חם,
סובבנו את ראשנו לצדדים, ויצא סתירה, היא נתנה לי סתירה וצחקקה, המשכנו ככה, בינתיים יצא לנו סתירה, הלחי שלי כבר נעשתה אדומה, עמדתי להגיד לה שכבר נאמס לי מהסתירות, סובבנו את ראשנו עוד פעם, וסוף סוף ! יצא נשיקה ! הרגע שעליו חלמתי, ויותר מזה! אצל ילדים משחקים את זה, נשיקה על הלחי, אצלנו, לא. היא התקרבה לשפתי, עינה יו עצומות, עצמתי את עיני גם אני, ונתתי לשפתי לגעת בשפתיה החמות והמזמינות. זאת הייתה אמורה להיות נשיקה קצרה ופשוטה, אך אני משכתי אותה לנשיקה ארוכה ונעימה, למזלי, היא לא נרתעה, המשכנו להתנשק, הנשיקה הפכה ללהוטת!
ולאט לאט הסכמתי לעצמי להחדיר את לשוני לפיה, היא זרמה איתי ועשתה את אותו הדבר.
התנתקו לאחר רבע שעה, רבע שעה שרק חלמתי, חלמתי על שפתיה הרכות והנעימות, אני כל כך רוצה אותה! היא יפיפה! אני לא יכול להפסיק לחשוב עליה, ולהסתכל עליה.
היא השפילה את ראשה, "אביה, מה קרה?" שאלתי, מדואג מכך שאולי זה בגלל הנשיקה, "יש לך חברה, לא?" היא שאלה, 'אז אלינור? היא הבעיה?!' חשבתי, "כבר לא." אמרתי, היא הרימה את מבטה והסתכלה בעיני, "מה זאת אומרת 'כבר לא.' ?" היא שאלה, "נפרדתי ממנה," אמרתי, חיוך קטן החל לטפס על פניה, "באמת?" היא שאלה, הנהנתי, "מוזר לי לשאול…אבל נהנת מהנשיקה?" שאלתי, "תפסיק ! אתה מביך אותי…" היא אמרה מצחקקת, וזרקה עלי כרית, תפסתי את הכרית והסתכלתי עליה במבט עצוב. 'כנראה שלא…' חשבתי לעצמי ונכנסתי למיטה, סגרתי את האור והיא נשכבה לצידי.
הסתובבתי לצד, חשתי אותה מתרוממת על הצד ונשענת על מרפקה, "מה קרה?" היא שאלה, ושמה את ידה על כתפי, המגע של יד העביר בי צמרמורת, הרגשתי חשמל באוויר, "כלום." אמרתי, "אני יודעת שאתה משקר, יש לי חוש לשקרים." היא אמר, נאנחתי, "אז כן קרה, מה את רוצה ממני?!" שאלתי, עצבני טיפה, "לדעת מה קרה." היא אמרה בקול רגוע ושלב, "לא ענית לי על השאלה," אמרתי, "עם נהנת מהנשיקה." היא צחקקה, "מה מצחיק בזה?!" כמעט צעקתי, והיא נרתעה, הסתובבתי והסתכלתי עליה, מבט מהוסס עלה על פניה, "אני..אני מצטער." אמרתי, לא רציתי לפגוע בה, "זה בסדר…"היא אמרה חלושות. הסתובבתי בחזרה, עם גבי עליה, "רציתי לענות לך על השאלה," היא אמרה, הלב שלי החל לפעום מהר, ידעתי כבר שהיא תגיד לא. פשוט ידעתי את זה!! "תחס – …" לא גמרתי את המשפט, שפתיה כבר נחו על שפתי בשנית, משכתי אותי אלי, והצמדתי את גופנו, התנתקנו בגלל הצורך הלא מובן והמפגר הזה.. קוראים לו "לנשום" , "ענה לך על השאלה?" היא שאלה, וחיוך מתוק כדבש, "אני אוהב אותך…" אמרתי ונשקתי לשפתיה הרכות והמזמינות. "את יודעת, נפרדתי מאלינור רק בשבילך…" אמרתי, "טוב, אני עייפה, בוא נישן! ניקיתי את החדר שלך כל הלילה!" היא אמרה ושמה את ראשה על הכרית, "תיקון! את החדר של-נו!" אמרתי וליטפתי את פניה, "שלנו?" היא שאלה מבולבלת, "כן, טוב, עם את רוצה, עם את רוצה את מוזמנת לגור כאן." אמרתי, "א-אבל..אבל אני גרה בלונדון…באמת שאני רוצה! אבל אני לא כאן לנצח…רק לכמה חודשיים." היא אמרה, הסתכלתי בעיינה, "את יכולה להישאר, עם את רוצה." אמרתי, כל כך רציתי שהיא תגיד "כן." ! רק "כן" קטן, ואני יהיה מאושר!
רק "כן" אחד, ואני מוכן לעשות הכל בשבילה.
"אני לא יודעת…אני אתייעץ עם הבנות, וסורי עם זה מבאס אותך, אבל…פשוט, כל החיים שלי שם. המשפחה שלי, הבית שלי, האחים שלי, החברים שלי…" היא אמרה, החיוך נפל לי מהפנים, היא ראתה את זה, "היי! אמרתי שזה לא בטוח! לא אמרתי לא!" היא אמר וגרמה לי קצת לחייך, "עכשיו, תן לישון! אני מתה!" היא יללה, "אוי לא! רק אל תמותי לי אהובתי!" אמרתי ונישקתי אותה, "תן לישון…." היא יללה, חיבקתי אותה כפיות ונירדמנו.

•מנקודת המבט של שירז•-חדש!

קמתי מחובקת בין זרועותיו השריריות והחמימות של ליאם,
הסתכלתי על שעון הקיר, השעה הייתה כבר חמש אחרי הצהריים.
"אני רעב…" שמעתי מישהו מילל מהחדר השני, 'בטח נייל…' חשבתי, ואכן, נייל הופיע בדלת.
"שירזי…"הוא לחש, או לפחות ניסה ללחוש, ולא ממש הצליח.
ליאם התרומם, וכך גם אני, "מה? מה קרה…מה השעה?" הוא שאל, מנומנם טיפה, "עכשיו חמש אחרי הצהריים, ומה רצית נייל?" שאלתי, "שירזי, תכיני לי משהול אכול…"הוא ילל, "שירזי?!" שאל ליאם ששיפשף את עינו הימנית.
"אני מכיר אותה מאז שהיא נהייתה חברה של מאי." הוא אמר, "טוב," אמרתי וקמתי, "מהף לאן?" ליאם שאל ואחז בידי, "להכין לשמן אוכל." אמרתי, "בלי נשיקת בוקר טוב?" הוא שאל, חייכתי ונשקתי ללחיו, "מה?! רק על הלחי? קמצנית! באוי הנה!" הוא צעק ורדף אחרי עד למטבח. "באוי הנה." הוא אמר ותפס בידי, הוא משך אותי אליו, הוא ניסה לנשק אותי, אך אני הזזתי את ראשי בכל פעם.
"נו! תפסיקי כבר לזוז!" הוא אמר, וצחק, בסופו של דבר הוא נכנע ושיחרר אותי, "תודה!" אמרתי, הוא הסתובב, "אה רק דבר אחד." אמרתי והוא הסתובב אלי, הוא נראה מושפל, כאילו הביכו אותו מול מליוני אנשים. "מה?" הוא שאל והרכין את ראשו, הרמתי אותו עם אצבעי, ונישקתי אותו, הוא כרך את דיו סביב מותני, ואני את ידי סביב צווארו. "טוב, ליאם, עם אכפת לך…אני רעב!!" צרח נייל, וקפץ במקומו כאשר שני רגליו מפוסקות טיפה, "למה אתה צורח?!" מאי ירדה למטה, ואחריה הארי, "יופי. התעוררת. עכשיו באוי תכיני לי משהו לאכול!!" הוא צעק ותפס בשורש כף היד של מאי, ומשך אותה למטבח. "אע!" היא צעקה כשהוא משך אותה מהמדרגות בכוח, "נייל, תעזוב אותה…" מלמל הארי וירד למטה.
"אבל אני רעב…"הוא ילל, "תסתום כבר ! הערת את כל הבית!" זאין ירד למטה, מחזיק בידה של קורל,
"אז תכיני לי אוכל!" הוא ילל וירד על בירכיו מול מאי, "אני יזמין פיצה!" אביה קפצה למטה כל שתי מדרגות וקלחה את האיפון שלה.
"הלו? כן. אני רוצה 7 מגשי פיצה, 2 עם תירס, 3 רגיל, 1 עם זיתים, ו1 עם פטריות. עוד כמה זמן? אוקיי תודה. אביה. שדרות הבלין, 25. כן. תודה, ביי." היא אמרה וניתקה, "אוף! אני שונאת שזה קורה לי…"היא אמרה, "מה קרה?" שאלתי והתנתקתי מליאם, "אני שונאת שמנסים להתחיל איתי בטלפון." היא אמרה, "מי ניסה להתחיל איתך?" לואי ירד גם בוא למטה, ואחריו ענבר, "השליח." היא אמרה, "אני צריך לדאוג לגבי זה?" הוא שאל, "לא." היא אמרה ו…נישקה אותו?! "פספסנו משהו?!" צעקה מאי ורצה אליהם, "אממ, חוץ מזה שאנחנו זוג, לא. לא הרבה." אמר לואי, קפצנו על אביה בחיבוקים, "אתן מוחצות אותי!" היא צעקה, "חשבתי שכבר התרגלת, את יודעת, מכל הפעמים הקודמות שיצאת עם בנים…" אמרתי מצחקקת, "אז, אני לא הבן הראשון שלך?" לואי שאל, "לא, אתה אולי החמש עשרה…" אמרה מאי, "היה לה חבר כשהיא הייתה בגן… לך תבין!" אמרה קורל, "אז.. מתי הדייט הראשון?" שאלה ענבר, "אני חשבתי על היום בערב.."לואי אמר, "רק עם מתאים לך!" הוא הוסיף מיד אחרי זה,
"ברור." היא אמרה, הסתכלנו אחת לשנייה בעניים, "שופינג!" צרחנו ועלינו למעלה, כל אחת נכנסה לחדרה ולקחה את הבגדים שלה.

$מנקודת המבט של זאין$
"שופינג!" הן צרחו ורצו לחדרים שלנו.
"אחי! איך הצלחת?" שאלתי וטפחתי על גבו של לואי, "היה לנו משמעם…אז שיחקנו נשיקה או סתירה…ויצא לנו רק פעם אחת נשיקה.." הוא אמר, "בכל אופן, מזל טוב!" אמרתי, "אנחנו הולכים איתם?" שאל ליאם, "לא כדי לכם. אני מכיר את מאי, כשהיא מגיעה לשופינג, זה יכול לקחת שנים." אמר נייל בזמן שחיטט במקרר.
"אני אוהב אותה איך שהיא, גם עם היא חולת שופינג…" אמר הארי. היה צלצול בדלת, אביה רצה למטה וסגרה אחריה, "איכס ! לא!" היא צרחה מבחוץ, ולואי יצא מיד, הם חזרו כאשר בידיהם הפיצות.
"מה הוא רצה ממך?" הוא שאל אותה, "שאני ינשק אותו." היא אמרה, "שמנים! באו לאכול!" היא צרחה, הבנות קפצו אחת אחת למטה, ונייל רץ לפיצה הרגילה והחל לטרוף אותה, "אמרתי כבר שאתה מגעיל אותי, נכון?" שאלה מאי, שלקחה משולש עם טירס, "למה?" הוא שאל, והמשיך לנגוס בפיצה בייסים גדולים למדי, "כי אתה אכול את ה-פיצה ! לא משולשים!" היא אמרה, "יש בעיה עם זה?" הוא שאל, ודחף לפיו משולש וחצי, "כן." היא אמרה ולקחה ביס קטן, "זה חם!" אמר הארי, "מה אתה אומר?!" שאלה קורל ולקחה ביס מהמשולש שלה, "שזה שרף לי את הלשון!" הוא צרח, מאי, שישיבה על השולחן, צחקקה והניחה את הפיצה שלה על השולחן, "אני כבר באה!" היא אמרה ונעלמה אחרי הארי.
"את יודעת מה לא קיבלתי?" שאלתי את קורל, "מה?" היא שאלה, "נשיקת בוקר טוב." אמרתי, היא צחקקה ונישקה אותי קלות על השפתיים, "למה כל כך קצר?!" שאלתי כמו תינוק, "כי אני רעבה ובא לי לאכול! לא לנשק אותך!" היא אמרה ולקחה עוד ביס קטן מהפיצה שלה, "מה? אני לא אוהבת אותי?" שאלתי, ועשיתי לה פאפי פייס, "היא אוהבת אותך, אבל היא אוהבת יותר את הפיצה!" ציינה אביה וקורל דפקה לה מבט של 'את כל כך מתה…' ואני רק צחקתי. "אז אני מבין שיש לי מתחרה!" אמרתי, כמרתי את הפיצה שלי, ונגסתי בשלה בצד השני, "וזה היה טוב למה?" הוא שאלה מצחקקת, "להראות לו מי הבוס!" אמרתי.
"אוף נו די!" היא אמרה והטבעתי לה נשיקות על הלחי, "אני…אוהב…אותך…"אמרתי בין נשיקה לנשיקה.
הארי נכנס למטבח כאשר מבט מאוהב על פניו והחיוך המטופש הזה מרוח לו על הפרצוף.
"מה קרה שאתה כל כך שמח ברדר?" שאל לואי, "סתם…" מאי הופיעה מאחריו ולקחה את הפיצה שלה מהשולחן. "עדין חם לך?" שאלתי, "כן.."הוא ענה במבט חולמני, "חם לי בלב…" הוא מלמל, "או שהוא מאוהב, או שהוא פסיכופט!" פסק לואי, "אתה פסיכופט!" ענה לו הארי ונשק למאי על הלחי, והסיט את שערה לצד, "מה עושים היום? חוץ משופינג?" היא שאלה, "חשבנו ללכת למועדון." אמר נייל, "סבבה."

ועכשיו שאלון בשביל המתח!!:
מי יבגוד במי במועדון?!
מי ישתכר ויתעורר בבית של מישהו לא מוכר?!
את מי יחטפו?!
מי ילך מכות עם חבר טוב שלו?!
מי יקנה 5 כדורים של גלידה?!

ולמה למען השם אני כותבת את זה?!?!?!?!