אנשי המיגדלים -מוקדש ל-neomy.k
במגדל גבוהה ללא חלונות
ישבה לה ילדה והמשיכה לתהות
מה יש מאחורי קירות
המחזיקים אותה כבר שנים רבות
יום אחד בא לבקרה
אדם בעל כישורי עבודה
ובקיר מגדלה פתח לה חור
ואם קצת עבודה הפך אותו לחלון מרהיב ביופיו
העולם היה גדול מכפי ששיארה
ואור וחושך חלפו על האדמה
אך אם הזמן רצתה לראות עוד
כי נוף היערות הנשכף לעינהה לא סיפק את חלומותהה
היא רצתה לגמוע מרחקים
לגעת בכול ,ולשמוע שירת ציפורים
אז האדם בעל כישורי העבודה בנה לה מדרגות מחלונה
ונתן לה אפשרות לחקור את העולם
"רק ליפני שתצאי אל הלא נודע" אמר לה בדאגה
"תזכרי שלכאן את שייכת, לכאן תמיד תוכלי לחזור בשעת צרה
המקום הזה היה מוגן ושמור תמיד למענך
ואני אהייה כאן מחכה לכף ידך"
היא השיבה לו בחיוך והבטחה לשלומה
ויצא היא אל הלא נודע
בהתחלה נתקלה רק בדברים ירוקים ויפים
ובהמון המון פרחים צבעוניים
ריחות וצלילים ברכו את בוא
עד שהגיע לערי האדם
נחושת פלדה וברזל סבבו את הערים
את הטבע הירוק דחקו בצבעים מחניקים
של אפור שחור וזהב דהויי למחצה
האם אלה אחיהה ?
וכשירדה להכירם לתת להם היזדמנות נוספת
נתקלה בניקור וחשדנות מיוטרת
כולם כה מפוחדים אחד מהשני
חושבים שכול העולם נע לרעתם ואליהם לשרוד לבדם
אכזריות שאין כמוהה נשקפה לה מהרחובות
אנשים ללא לבבות
ועיני קרח ממקום נשמות
הילדה החלה להתגעגע אל המגדל המוגן
שבוא היה חלון אחד
שאיזה בן אדם אם כישורי עבודה
בנה למענה
היא התעגעה לחום האח
ולצחוקו של הבן אדם
ולכן חזרה היא בריצה ממהרת אל המקום בו רק חום היא מקבלת
והבן אדם בעל כישורי העבודה אותה כיבל בידים פתוחות
"אני יודע שהמסע היה מפחיד ושאראית והרגשת את פחד אחיך
אבל תזכרי לך זאת נערתי ,לא כולם כאלו שם ,לא כולם מפוחדים וקרים
יש עוד מגדלים שם בחוץ שמחכים למישהוא שיפרוץ בהם פתחים
את יכולה לחזור למגדל
לא האשים אותך אם תחזרי
אבל אני מציא לך להצטרף למסעי
שבוא נאזור לאנשי המגדלים
ונחזיר אהבה ושלום לכפרים "
היא הססה והתבוננה במיגדל
המיקלת היה מונח מול עיניה
המקום החם והמוכר
אך לפתע הבינה שזה לא המגדל שבקרבתו היא מרגישה מוגנת ואהובה
אלה בחברת בן האדם בעל כישורי העבודה
היא החזיקה בידיו
ונשקה לו
ואמרה
"בוא איתי ונפיץ את האהבה בעולם
נחזיר את החום הנשכח בעיני אחיי"
כי למרות שאנשי המיגדלים מרגישים בודדים
הם אף פעם לא היו
כי למרות הכול סביבם יש עוד מלא אנשים
אחים כולם כעדר אחד אלינו ללכת
אז בוא נראה להם את העולם שהם עצמו עינים לגבי קיומו
ולמרות הבדידות שחשה בהתחלה
הבינה היא שהיא לא היחידה
שיש עוד אנשים סביבה שמארחים לה חברה
ושלעולם לא תהייה בודדה שוב
כשבן האדם אם כישורי העבודה לידה
תגובות (7)
זה פשוט מהמם! מדרגת 5!
ליעל המדהימה
קראתי את הסיפור המקסים שלך ואהבתי כל מלה – הוא ריגש אותי אותי מאד ואני רוצה לומר לך שאת יוצרת נפלאה – פעם ראשונה אני קוראת יצירה מפרי ידיך ואהבתי מאד מאד מאד.
עוד דבר ברשותך יעל – עצם זה שהקדשת את הסיפור לנעמי עשית לי את היום (למעשה כבר לילה ☺☺☺☺) אני "מתה" על נעמי היא מדהימה ותודה שהקדשת לה את הסיפור/שיר לה.
ממני בתודה בקי ♥♥♥
חחחח ^_^ תודה לשתייכן !
ובקי גם אני אוהבת את נעמי מאוד ובגלל זה אני מקדישה לה את השיר :P
נ.ב. את יודעת זו לא הפעם הראשונה שאת קוראת קטעים שלי ,אולי את לא זוכרת אבל בעבר נהגת ליקרוא דווקא הרבה קטעים שלי והגבת להרבה מהם :P חחח טוב שחזרת !
השיר/סיפור כל כך יפה. תודה שהקדשת לי אותו! יש מסר חשוב מאחוריו והבנתי מה אמרת בו, תודה גם לך על הכל, גם אני אוהבת אותך מאוד, את מדהימה. כסופרת – יש לך כישרון אדיר שרק הולך ומתעצם עם הזמן וכחברה – לא יכולתי לבקש מישהי טובה ממך, ריגשת אותי מאוד והצלחת להעלות לי חיוך על הפנים, תודה :)
העונג כולו שלי ,כיף לדמיין אותך אם חיוך על הפנים !! ^_^
את חברה מדהימה !
זה ממש יפה (=
תודה רבה ^_^