גורל לא צפוי – פרק 1!!! (עם 1D) וואוווווווו!!! אחד הארוכים! ❤

כמו שהבטחנו פרק 1: ארוך מאווווד!!! (אנחנו סיימנו כבר לכתוב את פרק 6! וכל זה לקח חצי מחברת! ישבנו היום 3 שעות וכתבנו 2 פרקים!!!) הסיפור יתחיל להיות מעניין בערך מפרק 7… ❤

נקודת מבט ליאן:
״בוקר טוב בייבי״ שמעתי מישהו אומר, הרגשתי נשיקה קטנה על אפי. פקחתי עיניים וראיתי את הארי. ״בוקר טוב בייב״ אמרתי, ״איך ישנת?״ שאל. ״מעולה״ עניתי וקמתי לכיוון המקלחת, שטפתי פנים וצחצחתי שיניים. והתקדמתי לכיוון הדלת כדי לרדת לקומה למטה אך הארי תפס בידי ומשך אותי אליו. ״מה עם נשיקת בוקר טוב?״ שאל עם חיוך שובב על פניו וצחק, צחקקתי גם ונשיקתי אותו נשיקה ארוכה, לאחר כמה דקות, התנתקתי ונשמתי כמה נשימות עמוקות. ״בואי נרד למטה״ אמר וירדנו למטה. ״בוקר טוב עולם, מה שלום כולם?״ שרתי. ״בוקר טוב״ ענו לי זאיין וג׳ניפר שישבו על הספה מחובקים וצופים בטלויזיה. ״מישהי קמה עם אנרגיות חיוביות אה?״ אמר לואי שירד עם מיילי וחייך חיוך שובב. ״חה חה מצחיק מאוד ולא״ החזרתי. ״מה אתם רואים?״ שאלה מיילי שבידיוק ירדה במדרגה האחרונה עם לואי. ״בובספוג״ ענה זאיין. התיישבו כולם וצפינו בבוספוג. לאחר רבע שעה שמענו את נייל צועק ״אני רעב״ ואת לורן אומרת ״אז תאכל!״, ״אז תכיני לאכול״ ילל. וראינו את שניהם יורדים במדרגות. ״כל בוקר אותו סיפור״ אמרתי וכולם צחקו. ״אני יכין לאכול״ אמרה ג׳ניפר, היא נאנחה והתקדמה לכיוון המטבח. זאיין קם ואמר ״חכי בייב, אני יעזור לך״ וקם גם הוא לעבר המטבח. נייל ולורן התיישבו במקומם וצפו איתנו בבובספוג.

נקודת מבט ג׳ניפר:
״בייבי תביא לי מחבת״ ביקשתי מזאיין. ״בטח מאמי״ אמר והביא לי מחבת מהמדף למעלה. התחלתי לטגן חביתות. זאיין חיבק אותי מאחורה ״מתי נספר לכולם?״ שאל בלחש. ״היום בארוחה״ השבתי לו בחיוך. ״אני אוהב אותך״ אמר לי. שלוש מילים קצרות עם הרבה משמעות, הרגשתי איך אני מסמיקה וביטני מתהפכת מאושר והתרגשות. ״גם אני אוהבת אותך״ אמרתי באהבה והסתובבתי אליו הבאתי לו נשיקה בלחי וחזרתי לטגן את החביתות. ״בלחי? קמצנית״ אמר וצחק, צחקקתי גם והרגשתי אותו מנשק את צווארי, נשיקות חמות ואוהבות, הרגשתי צמרמורת מטפסת במעלה גבי נשמתי נשימה עמוקה וחזרתי להכין את החביתות.

נקודת מבט ליאן:
״האוכל מוכן״ שמענו את ג׳ניפר צועקת וכולנו קמנו לאכול. ״בוקר טוב״ שמענו את אמילי וליאם. ״בוקר טוב״ אמרנו והתיישבנו כולנו לאכול. במשך הארוחה צחקנו על כמה שנייל אוכל ועל לורן שכל הזמן ניסתה להגן עליו ׳זה בריא׳, ׳זה מפתח תגוף׳ אמרה וכולנו צחקנו, עד שזאיין השתיק אותנו ״שקט כולם, ישלנו משהו להגיד לכם״ אמר. ״נגמרו הגזרים?!״ שאל לואי בפאניקה. ״לא…״ מלמל זאיין, רצינו להודיע לכם שג׳ניפר בהריון״ הוסיף זאיין על דבריו וחייך חיוך מאושר. כולם היו בשוק! במיוחד אני. אני וג׳ניפר החברות הכי טובות ממש כמו אחיות!. קפצתי על ג׳ניפר בחיבוק ״מזל טוב!״ צעקתי וכולם צחקו וקמו לחבק אותה ואת זאיין ואמרו ״מזל טוב״. חזרנו לשבת לאכול כל אחד במחשבות עצמו. לאחר 10 דקות שישבנו בשקט הארי שבר את השתיקה ״תגידו… זה בן או בת?״ שאל. ״אין לי מושג, מה שאני יודעת זה שאני בחודש שלישי״ ענתה. ״באיזה שעה הולכים לקולנוע?״ שאלה מיילי, ״עוד שעה וחצי״ ענה ליאם.
אני וג׳ניפר לא באים, ישלנו תור לרופא, לבדיקות״ אמר זאיין וכולם הנהנו. סיימנות לאכול ופינינו את הכלים לכיור. כולם עלו למעלה להתארגן. ״ראשונה במקלחת״ צעקתי. ״לאלאלא אני ראשון את מתקלחת שעתיים!״ צעק הארי ורץ אחרי לעבר המקלחת שבחדרנו. ״ראשונה״ צעקתי והוצאתי לו לשון וסגרתי את דלת המקלחת. נכנסתי להתקלח ולאחר חצי שעה יצאתי והארי נכנס אחרי. הלכתי לארון והוצאתי בגדים. לבשתי את זה: http://www.polyvore.com/יומיום_ורוד_שחור/set?id=75870432 הארי יצא אחרי 20 דקות לבוש בג׳ינס כחול כהה, חולצה לבנה צמוד. שמבליטה את שריריו ונעלי נייק כחולות לבנות. ״חתיך שליייי״ צעקתי וקפצתי עליו בחיבוק ״יפשלי את״ אמר וחיבק אותי חזק. התנתקתי מחיבוקו והלכתי להתאפר, ולסדר שיער. לאחר חצי שעה הייתי מוכנה. ״בואי״ אמר ומשך אותי אליו. ״בייב צריך לצאת״ הזכרתי לו. ״עוד 10 דקות״ ענה והצמיד את שפתיו לשפתי. זו הייתה נשיקה חמה, אוהבת, תשוקתית וגדולה שהביעה את כל רגשותינו. ״יאלה בואו כבר זוג יונים״ שמענו קול מכניסת החדר. התנתקתי מהארי וקמתי ״בוא האר״ אמרתי. ״אתה חייב להרוס שמחות! אה ליאם?!״ אמר הארי. ״נכון תמיד שיש משהו את מפריע״ אמרתי ונאנחתי. ״סליחה?!, אם אני לא הייתי בא את לא היית פה, הארי היה בולע אותך כבר אז תגידי תודה!״ אמר וצחק והצטרפתי לצחוקו. ״מצחיק מאוד״ אמר הארי נבוך. ירדנו ללמטה שם כילם חיכי לנו. ״זאיין וג׳ניפר כבא הלכו לרופא?״ שאלתי. ״כן״ ענתה לורן. ״יאלה נצא״ אמר נייל. יצאנו ובחוץ חיכו לנו צלמי פאפרצי ועיתונאים. שומרי הראש שלנו הזיזו אותם ונכנסנו ללימוזינה. ״לאן?״ שאל פול. ״לקולנוע״ ענתה אמילי בחיוך רחב וחושף שיניים. יצאנו לבחוץ וגם שם חיכו לנו כמה צלמים אבל בודדים. נכנסנו לאולם הקולנוע מלווים בשומרי הראש ובעדר מעריצות. נכנסנו לחדר v.i.p. וישבנו כך: הארי, ליאן, מיילי, לואי, ליאם, אמילי, לורן ונייל.
ראינו פרנויה (סתם סרט שמצאתי), כל הסרט הארי ואני התחבקנו ומדי פעם הגנבנו נשיקות…