הצרות שלי עם בנים – פרק 5 : ואז הם התנשקו

ראינו זוג שמתנשק כמה מטרים מאיתנו אך לא מבחין בנו, סימנתי לסאם לעצור רגע כי הבחור שהתנשק נראה לי מוכר, הבטתי בהם כמה שניות, השיער החלק והמסורק, הסריג האפור והג'נספורט המקושקש, ללא ספק מדובר במארק שמנשק מישהי, הבטתי בבחורה וזיהיתי שזאת דנה. הם התנשקו במשך דקות ארוכות. דנה התנשקה עם המורה המחליף שלנו. סימנתי לסאם שאפשר להמשיך ללכת. "מה אכפת לך שהם התנשקו?" שאלה אותי סאם. "לא אכפת לי," אמרתי. "אבל הוא מורה מחליף ולא משנה כמה הוא חתיך וצעיר."
"הוא מורה מחליף?!" שאלה סאם מופתעת "לא נראה לי שמותר לו לעשות דברים כאלה."
"אני מקווה שאת לא תספרי לאף אחד את מה שראינו כי דנה היא חברה טובה שלי ואני לא רוצה להלשין." נכנסנו לכיתה והתיישבנו במקומותינו, שיעור ספרות התחיל והרדים את כל הכיתה. דנה נכנסה באיחור של עשר דקות, שיערה היה מבולגן והאודם מעט מרוח. המורה שהייתה באמצע הרצאה משעמעמת על סופר לא אמרה לה מילה והרשתה לה להיכנס. דנה התיישבה במקומה, הוציאה מראה קטנה ותיקנה את האודם שנמרח. כעבור עשר דקות השיעור נגמר ומיהרתי ללכת אחרי דנה. "מה קורה?" שאלתי אותה. "את לא תאמיני!" היא אמרה בשמחה "אני ומארק התנשקנו!"
"מה?" עשיתי את עצמי מופתעת "איך הצלחת?"
"הגעתי היום מוקדם כי אמא שלי הציעה לי להקפיץ אותי, ונכנסתי דרך השער של החצר וראיתי שם את מארק מעשן סיגריה, דיברנו קצת וקרה מה שקרה…" היא אמרה.
"ואיך הייתה הנשיקה?" שאלתי. "הוא מנשק מעולה," היא השוויצה "הנשיקה הכי טובה שהייתה לי…" שיחתנו נקטעה כי מקס הצטרף אלינו.
"עכשיו יש מתמטיקה," הוא אמר "אני מחפש את הכיתה של מי ששובץ לחמש יחידות."
"גם אותי שיבצו שם," אמרתי "זה בי"א שבע."
"אני צריכה ללכת לי' שמונה, ביי." אמרה דנה ונפרדה מאיתנו.
המשכנו לחפש את הכיתה ולאחר דקות ארוכות מצאנו אותה. נכנסנו לכיתה והתיישבנו בשולחן האחרון שנשאר פנוי. המורה יוסף הרצה לנו בשיעור על הבגרות במתמטיקה ועל כמה שעומדים לקרוע אותנו בשלוש השנים הבאות בגלל שאנחנו בחמש יחידות. לא הקשבתי לו, סמסמתי לדנה בעיקר וקיוותי שהוא לא רואה כלום. בסוף השיעור יצאתי במהירות מהכיתה והלכתי לפגוש את דנה. נפגשנו בחצר האחורית, איפה שהיא ומארק התנשקו. "מארק אמר לי לפגוש אותו במחסן הישן," דיווחה לי דנה "בא לך לבוא איתי? אבל אחרי שאת רואה שהוא מגיע תתחבאי מאחורי הפרגוד." הלכנו ביחד למחסן הישן והמסריח, שתמיד מלא בג'וקים ובעכברים. כשהגענו שם מארק עוד לא הגיע והלכתי להתחבא מאחורי הפרגוד הגדול. כעבור דקות ספורות הוא היה שם, נצמד אליה בעדינות ומנשק אותה נשיקות קטנות, על שפתיה האדומות. "רוצה לבוא אליי היום?" שאל אותה לאחר שסיימו להתנשק. "ברור," אמרה דנה בעודה מסדרת את שיערה "באיזה שעה?"
"אני אסמס לך את הכתובת והפרטים," אמר ונצמד אליה לאחר שסיימה. הם התנשקו במשך דקות ארוכות ובכל נשיקה הרגשתי עוד ירייה בלב. לא הבנתי למה זה קורה לי, יש לי את שון והוא רק שלי, אז למה אני מקנאת בדנה? בתום ההפסקה הם נפרדו זה מזה, סיכמו שיפגשו היום בביתו. נזכרתי שאתמול ראיתי את מארק במסעדה עם בחורה בלונדינית, כשהסתכלתי עליהם הם לא נראו לי כמו זוג, לא היו נשיקות, הם נראו דיי מרוחקים אחד מהשני. כאשר מארק יצא היא סימנה לי שאפשר ללכת. הלכנו לשיעור הבא שלנו. כאשר היום נגמר חזרתי הביתה והסתגרתי בחדרי, שמעתי את הצליל המוכר של הודעה נכנסת בפלאפון, ידעתי ששון מסמס לי אבל לא היה לי חשק לענות. נכנסתי לפייסבוק, בקשת חברות אחת משון. אישרתי אותו והתחלתי לעבור על תמונות שלו, הוא לא היה הדבר הכי יפה שראיתי, אבל היה בו משהו מיוחד. פתחתי את הפלאפון שלי, שלוש הודעות חדשות, שתיים מהן משון. הוא שאל אם אני רוצה לבוא למסיבת פרידה שהוא מארגן. סימסתי לו שאני אגיע. ההודעה הבאה הייתה מדנה, היא כתבה לי שהיא בדרך לבית של מארק. הימים הבאים עברו במהירות, התעסקתי בדברים הבסיסיים, למדתי, אכלתי, הכנתי שיעורים, שמעתי סיפורים חופרים של דנה על מארק, דיברתי מידי פעם עם שון בפייסבוק ופעם אחת גם פגשתי אותו במקרה ברחוב. הוא נישק אותי, דיברנו על המסיבת פרידה. הזמן עבר דיי מהר והגיע היום של מסיבת הפרידה, הפעם החלטתי לא ללכת לישון כדי שאוכל להתארגן. בחרתי את הסריג האהוב עליי ואת הסקיני המשופשף שלי, החלטתי שהפעם אני אלך עם נעלי העקב נמוכות, היחידות שאני יודעת ללכת עליהן. בשעה שמונה יצאתי מהבית והלכתי. לא ידעתי שהשמחה שלי תקטע תוך רגע בגלל צליל של הודעה חדשה שבקע מתוך הפלאפון שלי…