גילוי חטיפת הכלבים הגדולה פרק 7

עדנה מוזס 28/03/2013 662 צפיות אין תגובות

מאז תחילת החופש הגדול עברו כבר 4 ימים מתוך החופש הגדול. במשך שלושה ימים רצופים נסעו מורן ואילה ביחד עם משפחותיהם לצימרים, כך שהיה להן קשה לעבוד על הצלת הכלבים ותכניותיה. בינתיים מיקה, רון ובן חשבו על תכניות אבל לא ביצעו אותם. גם אילה ומורן חשבו על תכניות ולא ביצעו אותם. כך עבר השבוע הראשון של החופש הגדול. הגיע יום ראשון. והקייטנה נסעה לבריכה העירונית. "מצילי הכלבים" הניחו לתכניותיהם ושחו ונהנו. לקראת השעה 3 חזרו הילדים הביתה. "מצילי הכלבים" קבעו להיפגש בפיצרייה. הם התיישבו בשולחן מרוחק. "טוב אני רון ומיקה חשבנו על תכניות איך להעסיק את אור" אמר בן "רגע, רגע, רגע. לא בטוח שזאת אור הרי מיליון אנשים בעולם בטח דיברו באותו הזמן בטלפון" אמרה אילה. "תחשבו על זה" הוסיפה. כולם שתקו ואכלו את הפיצה שלהם בשקט. "אז… איך נבדה שזאת אור?" שאלה מורן. "כן באמת, איך נבדה שזאת היא? נחקור אותה?" שאלה מיקה. שוב שתיקה. ואז "מצילי הכלבים" ראו את בן מחייך בזוית פניו. "נחקור אותה". אמר "אבל בלי שהיא תדע שחוקרים אותה". "מצילי הכלבים" חייכו בינתיים הם כבר גמרו את הפיצה. הם יצאו מהפיצרייה. הם התקדמו אל עבר ביתו של רון. לא היה איש בבית, כך שהם יכלו לדבר בלי הפרעה. בהמשך סיכתם התגלה בן כילד חכם. הוא הציע כמה שיטות שבהם יוכלו "מצילי הכלבים" לחקור את אור בלי ידיעתה. "דבר ראשון" אמר בן. "נחקור את החברה הכי טובה שלה". "מי זאת?" שאלו רון, מורן ואילה. הם היו חדשים בעיר ועדיין לא הכירו את הכל. "טל הזאת שתמיד מסתובבת איתה" ענו לה מיקה ובן. 'אז זאת הילדה שראיתי משחקת עם אור' חשבה לעצמה מורן. "רגע, אבל איך זה יעזור לחקור אותה הרי היא לא בטוח יודעת" אמרה מורן. "באיזה עוד דרך אפשר לחקור אותה?" שאלה אילה. "אפשר לרגל אחריה" אמר בן. "מישהו צריך להפוך לחבר שלה ולהוציא מימנה מידע". אמר בן. "איכס! מי רוצה להיות חבר של הסנובית הזאת?" קראה מיקה. שוב שתיקה הם שמעו את הקול של המכונית שחנתה. "אמא שלי חזרה עם אח שלי מהחוג קרטה ולא היה לנו מקום שקט לדבר בו" אמר רון. "או. קי אז מי מתנדב להיות חבר של אור?" שאלה מורן. "נו תחליטו מהר!" הם שמעו את המפתחות מסתובבים בדלת. "אני" אמרה אילה בשקט. דלת הבית נפתחה. אמא של רון ואחיו הקטן נכנסו. "שלום חמודים! חזרנו אני רואה שגם אתם חזרתם מהפיצרייה" אמרה אמא של רון. "אני מצטערת אבל תצטרכו להיפרד עכשיו". "מצילי הכלבים" חוץ מרון יצאו מביתו של רון אל הרחוב, כל אחד פנה לביתו. במקום אחר קרה דבר אחר לגמרי. "כנס בו! כנס בו!" נשמעה צעקה. "אז על מי אתה מהמר?" שאל איש אחד. כלב נפל על הרצפה. דם זו מראשו. "והבולדוג ניצח!!!" קרא איש אחר ברמקול. "שחררו את הכלבים" שני בחורים פתחו שני כלובים. כלב לברדור רטיבר יצא מכלוב אחד, כלב צ'יוואווה יצא מכלוב אחר. כלב הצ'יוואווה נבח על הלברדור. הלברדור המבוהל החל לנשכו. קריאות וצהלות נשמעו מהקהל. כסף נילקח הלברדור ניצח הצ'יוואווה שכב חסר הקרה. קרבות כאלה ואחרים התחוללו בחצר הבית הגדול האפור. כן, השודדים ארכו קרבות כלבים כל יום ראשון כמעט. כלבים רבים מתו. כלבים רבים נפצעו. ההימורים היו נגד לחוק אבל לאף אחד מהמהמרים לא היה אכפת. בגלל הקרבות הארורים האלה חטפו כלבים. רק כדי להשיג על הכלבים המסכנים שלא פגעו באיש כסף. כך היה יום ראשון ו"מצילי הכלבים" לא ידעו מה עיניהם הולכות לראות. הם לא ידעו כמה הם צריכים להציל את הכלבים האלה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך