לא נשברת / פרק 2
" מר הריסון אדוני , היא לא משקרת " אמר השוטר הטוב , ישבתי עדיין בחדר החקירות מסתכלת
על הקירות , הם תמיד חייבים להיות שחורים ? זה כאילו יביאו פושע והוא יראה את הקירות השחורים
שאומרים לו ' פסס .. הלך עליך ' .
השוטר הרע שהיה בחוץ התחיל להתעצבן " לא יכול להיות .." שמעתי אותו מתחיל לריב עם עצמו ,
"בדקתי עם פוליגרף , זה כבר מוכיח שהיא לא משקרת " אמר השוטר הטוב בקול מרגיע , מנסה להרגיע
את מר הריסון השוטר הרע , מישהו כאן קם על רגל שמאל . מה יש לך קוצים בתחת או משהו ?
" לא יכול להיות , המכונה בוודאות משקרת " הוא כול כך התחיל לעצבן את השוטר הטוב שהשוטר
הטוב הפך להיות השוטר הרע והם התחלפו בתפקידים " הריסון ! תשלוט בעצמך , היא כולה ילדה
בת חמש עשרה , היא קטינה "! יופי , לפחות שוטר אחד לא נגדי .
" אסור לנו להחזיק אותה פה אחרי בדיקת פוליגרף , אין לנו אישומים נגדה ובית המשפט אמר שאפשר
לשחרר אותה "! מר הריסון נחר בבוז ואמר כמו ילד טוב " כרצונך לוקון " אמר הריסון , לוקון ? זה
לא השם משפחה של חבר של אבא ? אלכס אני חושבת , הוא תמיד היה מנחל אצלנו בבית והיה מביא
לי מתנות ותמיד היה עושה לי ביביסטייר שההורים שלי היו יוצאים , עוד עוד מאות שומרים מחוץ לבית
ועוד כמה עשרות בתוך הבית .
מר לוקון נכנס אל החדר חיקרות וחייך אלי " בואי " הוא אמר בכעס קל , הבנתי שהוא לא כועס עלי
הוא כועס על מר הריסון , אי אפשר להשים את מר הריסון , אמא שלי היא רוצחת ופושעת גדולה
שמנהלת אימפרייה של פשע , אפשר להבין למה הוא כול כך רוצה לתפוס אותה .
מר לוקון הכניס אותי לתוך אוטו משטרתי והסתובב אלי " אז ככה , סלסטיה " הוא התחיל לומר
והביט בי " אמך בקשה ממני לשמור עליך , כול עוד היא לא בארץ . אני שולח אותך לפנימייה של בן דודך
מייק דאגלס . הבן של רון " הוא אמר , רון ? אה , אח של אמא . אני אוהבת את דוד רון הוא מאוד נחמד .
" אני אחיו של אלכס , ד'ייסון ,כול הבעיות שלך שיהיו מופנים אלי ברור ? ויש לי מתנות של אמא ואבא
שלך בקשו ממני להעביר לך ומכתבים אבל לצערי הרב , אנני יכול משגיחים עלי ".
" אז אתה הבן אדם הטוב "? שאלתי צוחקת קצת , חגרתי את החגורה וד'ייסון התחיל להסיע את
הרכב לפנימייה של הבן של דוד רון .
" לא , אני בין שני העולמות , בין העולם התחתון ובין העליון אני לא קשור לשניהם אבל אני עוזר בשניהם "
הוא אמר והוסיף " אם אחד האנשים שלי נופלים על המשטרה אני יכול לעזור לו לצאת , להעלים את
המסמכים " חייכתי , לפחות אני יודעת שאמא שלי תמיד הייתה צעד קדימה , מצאה בשבילי פנימייה ,
שומר , הגנה ואהבה ועל זה אני לא יכולה לכעוס עליה .
" הוא יודע שני מגיעה "? שאלתי את ד'ייסון " מי מייק "? הנהנתי " לא , זאת סוג של הפתעה בשבילו " הוא
אמר , אה .. בסדר .
התיישבתי בנחת על הכיסא , לא לחוצה בנתיים " אז ככה " הוא אמר והגיש לי מעטפה חומה וגדולה ,
הסתכלתי עליו ובחנתי אותו מספר דקות , כמו אלכס בלונדיני עם עיניים כחולות כמו הרבה אנשים
בעולם אבל ההתנהגות שלו הייתה שונה ויכולתי לחוש בזה .
פתחתי את המעטפה ולפני שהוצאתי את מה שהיה שם " אז ככה , הרגנו לך מספר מזוודות והם כבר
מסודרים בחדר שלך בפנימייה " אמר ד'ייסון ופנה עם הרכב לכיוון שטח נטוש " אמך נתנה לך מפתח לבית
למקרה שתרצי לחזור ולחפש מספר דברים בבית , כמו מכתבים ופריטים שקרוליין ואיאן השאירו לך
למקרה שכזה ". הוצאתי מפתח כסוף מהמעטפה , הוא היה עם שרשרת זהובה , לבשתי אותה על
הצוואר וחייכתי ' זיכרון קטן מאמי ' .
אחרי זה הוצאתי מתוך המעטפה הרבה שטרות של דולרים " זה קצת מזומן למקרה " הביט בי ד'ייסון
מצד העין וחזר להסתכל על הכביש .
" קצת "? צחקתי , זה שוקל יותר מהגלאקסי 3 שאבא שלי קנה לי להיום הולדת חמש עשרה , אחרי זה
הוצאתי מן כרטיס זיכרון " זה בשביל שתכנסי לפלאפון שלך ואמא שלך תמיד תדע איפה את נמצאת ותוכל
להתקשר אליך ממספר שלא יכולים להתאר " הנהנתי והמשכתי לבדוק מה יש במעטפה , הוצאת קבלה
שהייתה חתומה על ידי אבי ואמי ופקיד בנק " ביום שמאוד תצטרכי הגנה , ההורים שלך השאירו לך
חבילה בלתי חוקית בבנק תצטרכי לקחת אותה " הכנסתי הכול למעטפה והכנסתי אותה לכיס המעיל
הענק שלבשתי " ועוד דבר אחד " אמר ד'ייסון והגיש לי מספר פלאפון " זה המספר שלי , כול דבר
שתצטרכי תתקשרי אלי " הנהנתי וחייכתי , אמא שלי תכננה לגמרה הכול , ואו .. אני לא יכולה לתאר
כמה זמן היא תכננה את זה " השומרים שלך יחכו לך בחדר בחוץ , לפני שתכנסי לפנימייה תפגוש אותך
נערה שהיא תעשה לך סיור "הבנתי , כמה מידע ? יש את זה , ויש את זה , יש את זה וזה וזה ..
" קוראים לה דפנה דילגן " הוא אמר והגיש לי תמונה שלה , זאת הייתה נערה בגיל שלי אולי בשנה יותר ,
שיערה שחור פחם ארוך , עניים כחולות בהירות בהירות כמו קרח , עור בהיר כמו חרסינה .
בסדר .
" ולגמרה שככתי " הוא הגיש לי מעטפה יותר גדולה פי שניים , פתחתי אותה ומולי נגלו מליון ואחת
מסמכים ועליהם שמות ותמונות " הצרור המסמכים הראשונה שלך זה שמות השומרים שלך ,
הצרור השני זה התלמידים שנמצאים איתך בהשגחה .. קרובי משפחה וחברי משפחה ,
הצרור השליש זה שמות התלמידים בפנימייה , הצרור הרביעי זה צוות המורים וצרור הקטן
האחרון זה מפה של הפנימייה " .
יש לי שיעורי בית לעשות בזמן שאנחנו נוסעים לפנימייה .
תגובות (2)
סוף סוף העלת פרק!!!!! את יודעת כמה זמן חיכיתי לפרק הזה ?!
היום אני רוצה פרק ! היום !!!
אני מתה על הסיפור הזההההה ואני מקווה שתצרפי אותי לסיפור מה שרשמתי :) חחחח לאב אותך לאבית ;) מואה !
תסיימי את יומנה של ג׳ולי שהיא מבריאה חתונה וזהו ומושלםםםםםםם