כאבי לב-פרק 21

ערב.
לאחר שכתב את המכתב ללורי,הוא רקח תערובת רעילה ומסוכנת,מכל התרופות שלו ביחד.שכן,ערבוב עלול להיות קטלני ולהזיק ללב.לגרום לו להפסיק לפעום בבת אחת.זה בדיוק מה שהוא רצה.
הוא התכוון להזריק אותה לוורידים שלו ולגרום לעצמו לדום לב. למוות.
כן,הוא רצה למות.בדרך המהירה ביותר שיש.כשהוא יודע שגם אם ירה בעצמו,זה יקח עוד מספר רגעים נוספים כשיגסוס על הרצפה מאיבוד דם.כשלפני כן,הוא לגם מבקבוק ויסקי ישן ומשובח,חוגג את הערב האחרון בחיים שלו.
בדמעות בעיניים,הוא הביט באש הבוערת האח שבסלון שלו.
חושב על כל הרגעים היפים שחלק עם לורי..
הוא כל כך אהב אותה,שדבר אינו משנה יותר כעת,כשהיא איננה.
והלב כואב.אין נורא יותר מכאב של אובדן.
ואין דבר עצוב יותר מלמות לבדך,כשמושא אהבתך,איננו.
"אני לא מסוגל יותר,לורי,"הוא אמר,"אני לא מסוגל לחיות בלעדייך."
כל פעם שהוא חושב עליה,הוא מתרסק לרסיסים.
"אני רוצה למות.."הוא אמר,אוחז בידו את המזרק.עומד,להזריק לעצמו את מלוא תכולתו.
"אני אוהב אותך,"הוא אמר,כשדמעות זלגו מעיניו מבלי שחש בכך בכלל.כשהכאב הולך ונעשה עמוק יותר.כשגוברת בו יותר יותר התחושה כי גלן עדיין חי.ואם כך הדבר,עליו, למצוא אותו ולהרוג אותו במו ידיו.ולאחר מיכן,הוא יטול את חייו שלו.