אין מזל, רק גורל – פרק 3

"מה קרה ג'ייק?" שאללה בחשש ריי
"כלום, למה קרה משהו?" מיהר לענות ומייד לשאול.
"לא קרה כלום, אתה פשוט נראה קצת לחוץ" אמרה בפליאה ריי.
"זה סתם מבחנים והכל את יודעת" אמר ג'ייק בנימה שמנסה לשכנע.
"בסדר מה שתגיד." אמרה ריי והניחה לעניין הזה.
ברקע הושמע צלצול בית הספר הישן שלהם, מנגינה צורמת של חצי דקה שגורמת לכל התלמידים לברוח לכיתות.
"טוב אני חייב לרוץ יש לי אלגברה והמורה הזה ירצח אותי אם אני יאחר" אמרה ריי במהרה, נשקה ללחייו של ג'ייק וברחה לכיתה.
"כן.." אמר ג'ייק והלך מהורהר לכיתתו.
(תיאור קצר של ג'ייק: שער שחור עורב, חתיך, שרירי ומקובב [קוביות בבטן], החבר של ריי בן 17 וחצי, "אליל הבנות" אבל נאמן לריי, עור בהיר ביותר).
בסוף היום רצה ריי לג'ייק "איך אתה?" בחמידות.
"אה,אני ? אניסבבה" אמר ג'ייק בזמן שתקע את עייניו באדמה ומילמל בשקט לעצמו.
"טוב אני חייב ללכת ביי" אמר ג'ייק והלך מהר ותוך רגע נעלם בעיניה של ריי.
בביתה של ריי היה שומם, ברנדון בבית הספר וטום בגן שלו. אמא ואבא בעבודה.
ריי חיממה במיקרו את האוכל שאמה השאירה לה ואכלה אותו בשקט מול הטלוויזיה.
לפתע שמעה ריי מפתח מסתובב במנעול דלת הבית והדלת נפתחה.
"מישהו בבית?" שאל טום שנכנס הביתה עם ברנדון שאסף אותו מן הגן.
"כן טומוש!" צעקה ריי בחזרה ללא להסיר את עיניה מהטלוויזיה.
טום רץ אל אחותו והתיישב על הברכיים שלה.
"מי לקחת אותך מהגן טומי?" שאלה ריי בזמן שדיגדגה את טום.
"ברנדון" אמר טום והלך אל חדרו רק אחרי שהדביק על לחייה של ריי נשיקה רטובה של אחים קטנים.
"היי קופה אמא ואבא בבית?" שאל ברנדון את אחותו ריי.
"לא הם בעבודה" אמרה ריי בעודה צופה בתוכנית שהקליטה עוד ביום האתמול.
"אוקיי אני הולך לטייל" אמר בנינוחות ובשמחה.
"תסגור דלת" הספיקה רייי להגיד לפני שטרק את הדלת.
כעבור זמן מה ריי נרדמה מול הטלוויזיה וכאשר התעוררה כבר הייתה שעת דמדומים והוריה של ריי היו בבית.
"כמה זמן ישנתי?" מילמלה ריי בישנוניות.
"בערך שעתיים" אמרה אמה של ריי "לא רציתי להעיר אותך כי נראה שהיית נורא עייפה" הוסיפה.
"כן את צודקת" אמרה ריי.
"אה וחמודה תקשיבי אני ואבא עברנו לייד חנות שרשראות וראיתי שרשרת מדהימה בישבילך אז קניתי לך אותה היא בחדרך בקופסא קטנה." אמרה אמה של ריי לריי בזמן שבישלה אוכל לארוחת הערב.
"תודה אמא" אמרה ריי ורצה לחדרה לבחון את השרשרת.
' פעם ראשונה היא בחרה משהו יפה בישבילי' חשבה לעצה ריי כאשר מדדה אותה מול המראה הגדולה בחדרה, חוט השרשרת היה מזהב והתליון שהחזיק היה בצורת עטלף וחץ קטן בתוך העטלף.
"תודה אמא!" צעקה ריי לאמה מתוך חדרה.
לפתע צילצל הטלפון בחדרה של ריי.
"הלו" אמרה ריי לשפורפרת הטלפון.
"הלו" ענתה שחר לחברתה מהצד השני של הטלפון.
"שחר!" אמרה ריי
"שחר זאת אני בהחלט" ענתה שחר
"היי"
"היי"
"רוצה לצאת לבית קפה מדוזה?" שאלה שחר
"בטח חזירונת" ענתה לה ריי
"עוד 5 דקות בקפה השכונתי" אמרה שחר וניתקה.
ריי התארגנה מהר ולבשה את השרשרת שאמה קנתה לה שהתאימה באופן מושלם לבגדים ויצאה לבית הקפה לא מבלי לקחת כסף ולהודיע לאמא שלה.
בדרך לבית הקפה עברה ריי על חבורת נערים שישבה על ספסל וכאשר חלפה על פניהם הרגישה שמשהו שורף לה את הצוואר.
לאחר שעברה ריי כמה מטרים כבר הצוואר לא שרף לה וריי החליטה שזה בטח סתם הזיות.
כשהגיעה ריי לבית הקפה היא ראתה בפנים את חברתה יושבת כבר שומרת מקום לריי.
ריי נכנסה היא ושחר שתו אייס קפה ריכלו על כל העולם ומשפחתו ויצאו חזרה אל הבית של ריי כי החליטו ששחר תישן אצל ריי היום ולשני זוגות ההורים לא הייתה בעיה כי זה סוף שבוע.
בדרך לבית של ריי שמו לב שחר וריי אל שני נערים בערך בני גילם הולכים מאחוריהם ונועצים בהם מבטים.
"רוצה לעשות ניסוי?" שאלה שחר את ריי.
"תמיד, איזה ניסוי?" ענתה ריי כשהבעת שובבות על פניה.
"אני רוצה לבדוק אם שני הנערים האלה עוקבים אחרינו או לא."
"איך בדיוק?"
"רואה את הפארק?" שאלה שחר .
"בטח" אמרה ריי "אבל תמיד בערב מסתובבים שם פריקים כאלה". הוסיפה ריי.
"נו למי אכפת, אז יש שם המון ספסלים נשב על אחד מהם ונראה אם הם ממשיכים ללכת או עוצרים וייושבים גם על איזשהו ספסל" אמרה שחר במהירות.
"סבבה אבל אז ישר לבית שלי" אמרה ריי
"ברור" ענתה שחר.
שחר וריי התקרבו לפארק וראו שני ספסלים פנויים וישבו על אחד מהם.
"עכשיו נחכה ונראה" אמרה ריי
הנערים חלפו על פני הפארק ולא נכנסו אליו אפילו.
"טוב זה היה בזבוז זמן לחלוטין" אמרה שחר
"כן וחוץ מזה תראי את כל הפריקים האלה כאן" אמרה ריי והעיפה מבט חשדני סביב.
"העור שלהם נורא דומה לצבע עור של ג'ייק לא?" שאלה שחר.
"כן אבל הם מתרחקים כיאילו מאיתנו". אמרה ריי
"פריקים" ענתה שחר ושתיהן פרצו בצחוק רועם והתכוונו ללכת אל היציאה של הפארק ואל הבית של ריי.
כל אותו הזמן הצוואר של ריי בער מחום והיא החליטה להוריד את השרשרת ולשים אותה בכיס, באותו הרגע שריי הורידה את השרשרת הנערים הפסיקו להתרחק מריי ושחר.
ברגע שיצאו ריי ושחר מהפארק הם שמו לב שחבורת נערים שנראים קצת יותר מבוגרים מריי ושחר ועורם בהיר עוקבים אחריהן.
ריי חשדה ורצתה להתרחק מהם "היי שחר רוצה תחרות ריצה עד הבית" שאלה ריי את שחר בכוונה שהנערים האחרים ישמעו אותה ושלא יעקבו אחריהם.
"סבבה אבל אני מזהירה אותך שאני הולכת לנצח" אמרה שחר
"יאללה שלוש שתיים אחת צא!" צעקה ריי ורצה אל ביתה.
"ניצחתי" אמרה שחר עם חיוך מרוח על שפתיה בעודה וקדת את מה שהיא כינתה ' ריקוד הניצחון'.
"טוב ניכנס" אמרה ריי בעודה חשה ב עינים שעוקבות אחריה נכנסת לביתה.