"איך הייתי כל כך טיפשה?"-פרק45

קלטתי ש…שהיום טסים!
עברתי החודש הזה הרבה מאוד יותר מנערה ממוצעת.
זה מטריף אותי,באלי פעם אחת,לחיות חיים נורמאלים,בלי שהחברים שלי יעלמו ויבואו יום לפני שאני טסה או בלי מישהו ששולח לי מכתבים בלי הפסקה!
למה דווקא אני? למה?
"טוב אממ,יואב רד ממני"אמרתי לו בשקט בזמן שקפץ על המיטה (בעצם עליי)
"טוב"אמר ויצא מהחדר בדילוגים,העיקר שמישהו בנינו שמח!
היום מתחיל חופש פסח,אתמול לא הייתי בבית הספר,לא רציתי…זה לא שאני מבריזה..פשוט מותר לי יום חופש לפני חופש לא? (נשמע הזוי אני יודעת)
קמתי שטפתי פנים,לבשתי חולצה נופלת בצבע לבן ורשום באנגלית i love mi בצבע וורוד זוהר,שמתי שורט ג'ינס כחול (בכל זאת חם) נעלי אדידס לבנות/כחולות,אספתי את השיער לקוקו גבוה,מתוח ויפה ויצאתי עם המזוודה שמונחת מול הדלת של החדר,לקחתי את האייפון והאוזניות ואז יצאתי מהחדר ביחד עם שלוש מזוודות!
"בוקר"אמרתי תתוך כדי שאני איכשהו יורדת במדרגות
"בוקר"שמעתי את קולה של אמא
הלכתי לכיוון המטבח וראיתי את לידור (אח של הילה) עם ליאור (יצא לי חרוז) מדברים ואיך שהם ראו אותי הם השתטקו!
"אתם מוזמנים להמשיך לדבר"אמרתי להם בעצבים,מה יש להם להסתיר ממני! זה לא שיש לי יומהולדת פחות מחודש!וואלה ישלי יומהולדת פחות מחודש ואוו איך שחכתי?!?!?
"תירגעי בלונדה"אמר לידור
"יש לך מזל שאתה אח שלי חברה שלי,ואתה…לך אין מזל"אמרתי והצבעתי על ליאור
הם החליפו בנהם מבטים ופחות משנה הם התנפלו עליי בדיגדוגים,זה לא היה רעיון טוב להגיד להם את זה!
"טוב…דד.דיי…ססס…לל….י…ח..חה"ניסיתי להגיד להם
"מה אמרת?"שאל ליאור
"שאני סולחת"אמרתי והתנשפתי
"אני סולחת לכם שיש לכם פיגור,אבל רציני"אמרתי ורצתי לחדר..הם רצו מאחוריי.
הסתגרתי במקלחת "תפתחתי" אמר ליאור
"לא"אמרתי בצחוק מתגלגל,נעלתי את המקלחת ואז אני קולטת ש..במים זורמים?!?
פתאום ווילון האמבטיה זז ותומר עמד מולי!! טוב לפחות היה לו מגבת סביב המותניים שלו
"ליאור?"שאל ובא להוריד את המגבת
"כן…ואל תוריד את זה מולי"אמרתי בקול מפוחד
"תירגעי,אף פעם לא ראית אותי עם בוקסר?" שאל והרים גבה
"יש לך מזל,בעצם לי יש"אמרתי וניסיתי לראות עם הבנים עוד שם,והם לא! כניראה וויתרו
"סורי על ההפרעה"אמרתי לתומר עם חיוך קטן
"זה בסדר,גם אני הייתי עושה את זה"אמרתי וציחקק,יצאתי מהאמבטיה המלאה באדים והלכתי לסלון.
ראיתי שלכולם מרוח חיוך רחב על הפנים
"הכל טוב?"שאלתי-אין תשובה
"אני יודעת שאתם מתרגשים וזה אבל…"
"ברור איך לא?לאס ווגאס אני בא!!"עצר אותי יואב
"אוקיי"אמרתי בלחש וישבתי בספה
"ילדים,תביאו את המזוודות ותיכנסו למכונית"הודיע אבא לאחר כמה דקות
"שלחתי הודעה לכולם 'נסעתי' ולקחתי את החפצים ושמתי במכונית.שמתי את האוזניות ושמעתי שירים..לאחר כמה דקות אבא התחיל לנסוע,ראיתי מהצד את כולם רדומים,כיאילו מה,עוד לא התחלנו לנסוע וכבר כולם שפוכים???
אחרי רבע שעה של נסיעה אמא העירה את כולם "הגענו כבר?"שאל תומר ששיפשף את עיניו
"לא,אנחנו בשדה התעופה,אז אם אתם לא רוצים לאחר לטיסה.."
"אני קם!!"אמר ליאור ויצא בריצה מהאוטו