מאחורי המסכה- פרק 12

זה היה הנער שאני וסאלי הצלנו,
גבו נחצה בשריטה עמוקה, והוא השתעל חלושות.
אני הגעתי לשם דקה לפני סם והמראה היה הופך קרביים.
סם רץ אל הנער, מנסה להרגיע אותו.
התקרבתי אליהם בניסיון להציע עזרה, אך עצרתי ששמעתי את סם משתנק.
הוא ניסה לעצור בעצמו מלבכות, אני יודעת איך זה מרגיש או נשמע..
כשאני מביט בהם הנער וסם נראו די דומים…
רק רגע,
אולי הם אחים?
זו הסיבה שהוא כל כך היסטרי?
"זה.. זה יהיה בסדר.."
לחש סם חלושות, אפילו אני שעמדה קרוב אליהם נאלצה להתאמץ כדי לשמוע.
"תישאר פה.."
"אני לא אעזוב אותך, אני מבטיח.."
אני התקרבתי אליהם כדי לבחון את הפצע,
אולי.. אולי.. אולי אני יכולה לעזור,
כלומר תמיד יש איזושהי תוכנית או דרך להתחמק.. נכון?
אולי.. אולי עוד יש לו סיכוי..
בכל מקרה אני לא יכולה לוותר, סם נראה שבור לחלוטין.
כשהבטתי בשניהם, דמעות עלו בעיני שלי..
סם התאמץ להיראת חזק לעיני אחיו, ואחיו ניסה לחייך רק כדי להעניק תקווה לסם..
שניהם ידעו שהשני רק מעמיד פנים אך בכל זאת, נתלו על זאת..
כשהבטתי סביבי הבחנתי שכולם עזבו מלבד סאלי שרצה אלינו במהרה…
"אני לא יכול לתת לך ללכת.."
"אני.. אני לא אלך" אמר מחייך חלושות, "אל תיפטר ממני כל כך מהר.."
"אני… אני יכולה לעזור!" היא אמרה בהחלטיות
היא אחזה בידי ובידו של סם.
"אבל אני זקוקה לעזרתכם.."
סם אחד בידי, וסגר את המעגל מסביב לאחיו הקטן.
מאותו הרגע הכל נעשה משונה ביותר…
ידינו התחילו לזהור.
ידיה של סאלי זהרו בתכול כמו השמים ביום בהיר,ידיו של סם זהרו בכתום רך, כמו השמש בשקיעתה, ואילו ידי החלו לזהור בירוק, כצבע העלים קרני השמש הראשונות פוגעות בהם.
הצבעים זהרו יותר ויותר, והחלו להסתחרר סביבנו במעגל מעורפל.
סאלי מיקדה את מבטה בנער והזוהר המתערבל החל להסתחרר סביבו ולהתמקד באזור פציעתו.