בני האדם זה לא הכל
אז.. הסיפור מתחיל כך:
זה היה 4 ימים לפני פסח האבא והאמא שלי ניקו הכלל את כל החמץ..
היה לנו כלב וחתול
ההורים של בטעות זרקו את האוכל שלהם ,הם אוכלים במשותף את אותו האוכל
אחרי כמה שעות הכלב בכה והחתול גם
ההורים שלי התחילו לעשות בלגן הם חיפשו את האוכל שלהם וההורים מתי שהם זרקו הם לא שמו לב לזה
וכבר המשאית זבל כבר לקחה הכל למזבלת העיר.,
הם חיפשו וחיפשו וכבר כל הבית שהיה נקי הפך למלוכלך ומבולגן!!!
הם הפכו להיות עצובים , ואני שמתי לב שהם זרקו את האוכל שלהם ושתבינו הכלב והחתול שלנו יקרים
וגזעיים והם לא יכולים יום אחד בלי אוכל.
אז אמרתי לאמא ולאבא שלי שראיתי שהם זרקו את זה, הם התעצבנו עליי וצעקו למה לא אמרת לנו?!
ואמרתי להם שניזכרתי רק עכשיו וחשבתי לי מה הם רוצים ממני כאילו מה.
התחלתי לבכות כי הם צעקו עליי ועשו עניין מכלום ומה אני אשמה לו אני לא אשמה תגידו תודה אפילו שנזכרתי הם אשמים שהם זרקו מה הם רוצים ממני??
תגובות (0)