לאס וגאס – פרק 16

-נקודת מבט אמיליה ג׳וליאני –

עוד חצי שעה אדם בא לקחת אותי , ואנחנו הולכים לדייט ואין לי שום דבר ללבוש .
עברתי על כול הארון שלי , מתלבטת בין כול הבגדים הרבים שלי , ׳אוף׳ חשבתי לעצמי והמשכתי לחפש .
לבסוף בחרתי בשמלה שחורה פשוטה חלקה צמודה במותניים , עקבים גבוהים בצבע בז׳ , את התכשיטים שלי , והשפרצתי בושם לצווארי .
כשסיימתי להתארגן , האייפון שלי רטט .
הבטתי על המסך , הודעה מאדם , -אהבה שלי , אני בחוץ-
חייכתי , אדם פשוט מעלה חיוך על הפנים שלי .
יצאתי לבחוץ , כשראה אותי יצאה מהרכב כדי לפתוח לי את הדלת , ״לא היית צריך להתאמץ״ אמרתי לו , עדיין כואב לו מהתאונה , והוא עדיין מלא בחבורות כאובות .
״אני מתעקש״ אמר בחיוך ופתח לי את הדלת , נכנסתי פנימה אל מושב הנוסע ליד הנהג , אדם הקיף את הרכב ונכנס למושב הנהג .
הוא הסתכל עלי , ובלי להגיד כלום משך אותי לנשיקה .
״אני אוהב אותך״ אמר לי בחיוך כשהתנתקנו אחד מהשני בשביל הצורך הזה לנשום .
״אתה כול העולם שלי , אני אוהבת אותך״ אמרתי לו כשמצחינו נוגעים אחד בשני , היד שלי ליטפה את הלחי הרכה שלו .
הוא גידל זיפים , מה שהוסיף למראה שלו חספוס , ״את החיים שלי״ אמר ושמעתי את החיוך בקולו .
הוא התנתק ממני , ולחץ על הגז , התחלנו לנסוע ליעד לא ברור .
״אז לאן הולכים ?״ שאלתי אותו מנסה להסוות את ההתרגשות בקול שלי .
יד אחת שלו תפסה את ההגה , וביד השנייה הוא אחז בידי .
״הפתעה , פיצוי על זה שלא הצלחנו לצאת לדייט פעמים״ אמר וצחקק מזכיר לי את העובדה שבניסיון לדייט האחרון שלנו הגענו לבית חולים .
״אוקי״ אמרתי בחיוך , למרות שזה בכלל לא הצחיק אותי .
הסתכלתי על הנוף מהחלון , כול לאס וגאס התפרשה מולי , הנוף שלה מדהים .
המלונות , ובתי הקזינו , וכול מיני אתרים שמחקים אתרים מפורסמים בעולם .
כמו פסל החירות , והפירמידות שבמצרים, והספינקס שבמצרים , ועוד המון כאלה בסגנון .
התרחקנו ממרכז העיר , יצאנו מהסטריפ.
״לאן נוסעים ?״ שאלתי שוב , פלאשבקים עלו לראש שלי מהיום של התאונה , היינו בדיוק בכביש הזה .
״את כבר תראי ״ אמר בחיוך וקרץ לי .
הנסיעה עברה שקטה , כעבור כמה דקות רעש מוזר בא מכיוון המנוע , והרכב התחיל לקרטע .
״אדם , מה קורה פה ?״ שאלתי אותו והתמלאתי חרדה , ידעתי שמשהו רע הולך לקרות , אני פשוט ידעתי !
אדם הפנה את ההגה ועצר את הרכב בצד , הוא יצא ופתח את מכסה המנוע .
עשן סמיך יצא מהמנוע , בדיוק כמו מה שקרה בפעם הראשונה שניסינו לצאת לדייט .
יצאתי בעצבנות מהרכב , ״אני פשוט ידעתי שזה יקרה״ צעקתי על אדם .
״אני מצטער ״ אמר וחיבק אותי , העפתי את הידיים שלו ממני , לא יכולתי לסבול את המגע שלו כרגע .
״אני מצטערת אדם , אבל אני לא חושבת שזה הולך כמו שצריך ״ אמרתי לו ומשכתי בכתפיי .
״מה את בדיוק אומרת לי ?״ שאל עצבני טיפה ונשענן על הרכב השחור .
״אתה לא מבין ? , אנחנו לא נועדנו להיות ביחד !״ אמרתי עצבנית , ״כול פעם שאנחנו מנסים לצאת לדייט משהו משתבש ״ הוספתי על דבריי .
״תגידי מה שאת רוצה להגיד , אל תקחי אותי סחור סחור״ אמר אדם ושפשף את עיניו .
״אולי פשוט הגורל לא רוצה שניהיה ביחד״ אמרתי לו בנימה רגועה יותר .
״את מדברת שטויות ״ אמר לי בביטול , אבל אני בטוחה שעמוק בתוכו הוא יודע .
״אדם אתה לא שם לב ? , אתה לא רואה מה קורה ? , מה אתה חושב שיקרה שננסה לצאת שוב לדייט , נגיע לבית חולים שוב?״ צעקתי עליו יותר ממה ששאלתי אותו .
הוא שתק .
״או שיקרה גרוע יותר , מה יקרה אם נעשה תאונה ונמות ?״ שאלתי אותו .
״זה צירוף מקרים״ אמר בשקט ובכעס , מבטו נעוץ בכביש האספלט השחור .
״אני מצטערת , אבל אני לא מאמינה בצירופי מקרים , אם זה קורה , זה בגלל שזה אמור לקרות , לא בגלל שזה צירוף מקרים ״ אמרתי לו .
הוא שוב שתק , הוא לא ידע מה להגיד לי, או מה לענות לי , הוא יודע שאני צודקת .
הוא השיט את ידו לכיווני , אחזתי בה , הוא משך אותי קרוב לגופו .
״אבל מה עם הרגשות שלי ?״ שאל והניח את ידי על לוח החזה שלו מעל הלב .
״ומה עם הרגשות שלי ?״ שאלתי והתחלתי לבכות , דמעה אחר דמעה שזלגו מבעד לעניי .
״בבקשה אדם , אל תעשה את זה קשה יותר ממה שזה כבר״ אמרתי לו והתרחקתי ממנו כמו שמתרחקים ממצורע .
״אני מצטערת״ אמרתי לו .
ראיתי מונית מתקרבת לעברי , הרמתי את ידי באוויר והיא עצרה לידי .
״אני מצטערת אדם״ אמרתי לו שוב ועליתי למונית , הנהג התחיל לנסוע והתרחק מאדם .
נגבתי את הדמעות מעניי , עדיף לגמור את זה עכשיו , לפני שהקשר הזה יגמור אחד מאיתנו .

-נקודת מבט אביה דליין –

הגעתי לאמבר אחרי טיסה ארוכה ולחוצה, ״אביה!״ קפצה עלי בחיבוק שהגעתי אליה לבית .
היא כיוונה אותי לחדר האורחים ונתנה לי קצת זמן לנוח , סדרתי את דבריי בארון , ונשכבתי על מצעי המיטה הזוגית והגדולה .
אני זוכרת את הפעם האחרונה שהייתי פה , זה היה אחרי ההלוויה של טום בן דוד שלי , הארוס של אמבר , אבל הם לא הצליחו להתחתן בסופו של דבר , והכול בגלל משפחת סנדרס .
סחרחורת חדה פקדה אותי , עניי התמלאו דמעות , לעזאזל עם זה !
מה לא בסדר בי ?
למה התפקוד שלי שגוי ?
קמתי ממצעי המיטה והלכתי אל המזוודה שלי , שעדיין לא סיימתי לפרק , בתוך תיק האיפור שלי , בקופסה קטנה כמו אודם זה היה , הסמים שקלי מכרה לי .
לקחתי קצת על קצה האצבע שלי ושמתי את זה על הלשון , תחושת האופוריה מיד פקדה אותי , הרגשתי איך זה לוקח כול כאב וצער מראשי , אך לא מליבי , עדיין הרגשתי כאב .
״אביה ?״ שמעתי דפיקה קלה על הדלת וקול קורא בשמי , במהירות החבאתי את הסמים והתיישבתי על המיטה כדי שלא תחשוד בכלום .
״פתוח״ אמרתי לאמבר , היא פתחה את הדלת ונכנסה .
לרעתי , אמבר יודעת הכול עלי , אפילו בלי שאני יגיד לה משהו .
״מה קורה לך ? , אד אמר לי שהשתנת שאת כבר לא כמו שהיית״ אמרה לי בטון אימהי , למרות שהיא בסך הכול בת 24 .
אמבר כמו האחות הגדולה שמעולם לא הייתה לי , אני אוהבת אותה , אבל ברגע הזה רק רציתי שהיא תסתום ותעוף מהחדר , אני יודעת שרוב המחשבות שלי בהשפעת הסמים .
״אני בסדר גמור ״ עניתי לה וחייכתי חצי חיוך מזויף ונטול הומור , ידי התחילה לרעוד , איגרפתי אותה כדי שאמבר לא תראה.
״אביה אני מכירה אותך מספיק טוב כדי לדעת שאת לא בסדר ״ אמרה ומשכה את ידי אליה , היא הפשילה את השרוול הארוך וחשפה את החתכים המעטים שהיו על שורש כף היד שלי .
״זה לא עניינך!!״ אמרתי בעצבנות ומשכתי את ידי ממנה.
״ אביה , אני לא שופטת את המעשים שלך , רק תגידי לי מה הגורם להם , ואולי ביחד ננסה למצוא פתרון ״ אמרה לי וניסתה לחייך חיוך מנחם .
לא עניתי לה , שתקתי , דממה השתלטה על החדר הבודד שרק אני והיא בתוכו .
״אני יודעת שאת לוקחת סמים״ אמרה לאחר רגע , עניי נפערו , הבטתי עליה , והיא שמה לב לאי היציבות שחשתי לרגע, מה שאישר לה את חששותיה .
״שוב , זה לא עניינך!!״ אמרתי בעצבנות והפנית את מבטי אל הרצפה .
״אביה , רק תגידי לי מה הגורם לזה , למה הגעת למצב הזה , אני רוצה לדעת כדי שאני יוכל לעזור לך , יש לך את המילה שלי , אני לא יספר לאף אחד ״ אמרה לי ואחזה בידי הרועדת .
חמקתי ממבטה , אבל היא יודעת עלי הכול גם בלי שאני יספר לה .
״את מאוהבת״ אמרה לאחר רגע , חיוך עלה על פניה .
״אני לא מאוהבת ״ אמרתי בביטול .
״אז תגידי לי מה הגורם לזה ?״ שאלה והשפילה את שרוולי כדי שאני והיא ניראה את החתכים .
״בבקשה , אני לא יספר לאף אחד״ אמרה לי שוב בחצי חיוך מנחם .
״אמבר , בבקשה , עבר עלי יום ארוך , ואין לי עצבים לדבר על עצמי , תתני לי זמן , וכשאני יהיה מוכנה אני יספר לך״ אמרתי לה בביטחון .
אני לא יודעת מאיפה הגיע הביטחון הזה, או היציבות בקול , אבל כשאני יהיה מוכנה אני יספר לה הכול , אבל זה לא יהיה בזמן הקרוב .
״בסדר״ מלמלה ויצאה מהחדר .
״לעזאזל!!״ נאנחתי ונשכבתי אחורנית על המיטה .

-נקודת מבט קייל סנדרס –

הגענו למועדון , הוא היה מפוצץ , המון אנשים , בחורות , אפילו זונות , אחרי הכול זה וגאס .
גם אתמול אני וטום יצאנו למועדון , אני מנסה לשכוח מאביה , אבל לא הולך לי בנתיים .
טום נעלם עם בחורה בלונדינית מחומצנת ברחבת ריקודים , הלכתי לבר כדי לשתות.
״תביא לי משהו חזק״ אמרתי לברמן , תוך שנייה הוא מילא לי כוס מלאה בטקילה עם פרוסת לימון וקוביות קרח .
שתיתי את כול תכולת הכוס תוך שני שלוקים גדולים , והברמן מילה לי שוב את הכוס .
בחורה ניגשה אלי , השיער שלה ארוך ושחור , ענייה החומות נצצו תחת אורות המועדון , היא לבשה חשוף .
״אתה קייל סנדרס ?״ לחשה לי באוזן שהיד שלה מלטפת את גבי .
״כן , ומי השואלת ?״ שאלתי אותה ולגמתי שוב מהכוס המלאה אלכוהול .
״כריסטי ״ אמרה בחיוך ישר ולבן , ״אוקי כריסטי , מה את רוצה ?״ שאלתי אותה .
הכוס התרוקנה וביקשתי מהברמן שימלא לי שוב את הכוס ושישאיר את הבקבוק .
היא קצת נעלבה מהדיבור שלי אליה , אבל היא לא הלכה ונשארה , היא התיישבה על כסא בר גבוה לידי .
״להכיר״ אמרה בחיוך שניראה כול כך מזויף , שתיתי ישר מהבקבוק עד שנגמר חצי ממנו , הרגשתי את האלכוהול מציף אותי וזורם בעורקיי .
״שיהיה , בואי״ אמרתי ולקחתי את מפתחות הרכב שלי , יצאנו אל החנייה .
מתחת למנורת הרחוב ראיתי אותה טוב יותר .
הגעתי אל הרכב שלי , פרארי ספורט שחורה , פתחתי את הדלת ונכנסתי למושב הנהג , היא עקפה את הרכב ונכנסה אל מושב הנוסע .
היא התקרבה אלי והתחילה לנשק אותי בצוואר , היא משכה את החולצה שלי למעלה עד שהורידה אותה .
היא התיישבה עלי כשרגליה עוטפות את מותניי , לא רציתי אותה אבל אני חייב בדרך כול שהיא לשכוח את אביה.
שתפתי פעולה , ונישקתי אותה , ידי הסתובבה מתחת לחולצה החושפנית ובשנייה פתחתי את תופסן החזייה שלה .
״אני אוהבת אותך ״ לחשה לי באוזן והתחילה שוב לנשק את הצוואר שלי .
נשיקות קטנות וחמות , האלכוהול השפיע עלי , כבר לא הצלחתי להבדיל בין מה למה .
״גם אני אוהב אותך אביה״ אמרתי בקול .
עניי נפקחו , וכך גם ענייה , לעזאזל אמרתי את זה בקול .