טעויות.,,

הימים להם חולפים,
הכול קר וקודר בפנים..

השתיקה אותי עוטפת- מארחת לי כחברה..
בבעתו הוא ראה, פני אדם רע..

טעויות קוראת…
טעויות חוזרות….
הטעות שלו כמו סכין, עמוק ננעצה…
חיפש דרך לתקן טעויות , נותר ללא עצה…

לשבת פה, כול יום תמיד…
הרגל שכבר אליו התמיד…

לא יעזור לא- הוא הרגיש שאינו יכול…
על מעשיו מי יכול לו למחול.

טעויות קורות….
טעויות חוזרות …
הטעות שלו כמו סכין, עמוק ננעצה..
חיפש דרך לתקן טעויות, נותר ללא עצה…

לברוח ולהעלים עין – לא תורם דבר..
שוב הרגיש בודד כמו במדבר….

להפנות עורף ממציאות ,
זאת לא אפשרות…

טעיות קורות….
טעיות חוזרות…
הטעות שלו כמו סכין, עמוק ננעצה…
חיפש דרך לתקן טעיות – נותר ללא עצה….

אבל מה שכבר נעשה – אי אפשר להשיב…
נותר לו רק לחכות – ולליבו להקשיב…

כי טעויות קורות…
כי טעיות חוזרות….
ולו נשאר רק להמתין… ולחכות