זה התחיל בתמונה.

זה התחיל בתמונה,
ישנה, קטנטנה,
כה אהבתי אותה,
את אותה התמונה.
מאותה התמונה,
כך צמחה מנגינה,
יפה, רעננה,
כך הייתה מנגינה.

ועולה, וגודל,
אל הראש כך השיר מתגלגל.
אני לא מבינה מה היה בתמונה,
שגרם לי לרצות את האל.

ועוד יום כך עבר, והגיע מחר,
אל ביתי היא עדיין לא חוזרת.
נערה כה טובה,
נחמדה, חביבה,
אך מדוע היא כה מאחרת?

היא עולה, וגדלה,
עד שאין לה גבולות ולא די לה.
והיא לא מבינה מה היה בתמונה,
שגרם לה לשאוף אל הלילה.

לה – לה – לה – לה – לה – לה,
לה – לה – לה – לה – לה – לה,
לה – לה – לה – לה – לה – לה – לה – לה – לה – לה.
לה – לה – לה – לה – לה – לה,
לה – לה – לה – לה – לה – לה,
לה – לה – לה – לה – לה – לה – לה – לה – לה – לה – לה.

זה עולה, וגודל,
בכל הגוף כל השיר מתגלגל,
ואני לא מבינה מה עוד יש בתמונה,
שגורם לי לרצות את האל.
אני לא מבינה, מה עוד יש בתמונה,
שגורם לי לרצות את האל.