אי בודד/ 5- 1D

אחרי כמה שעות הבנים חזרו. הבנים של וואן דיירקשן היו בתוכם. הבלונדיני, נייל, צעק לכולם ואמר "הבאנו בננות!" . "אני כל כך רעבה" אשלי אמרה והתקדמה אליהם בריצה. אני וליאה הלכנו אחריה. ואז חשבתי על משהו. "ליאה אני עוד שנייה חוזרת" אמרתי מבלי לחכות לתשובה, והלכתי למטוס. אני בטוחה שאמור להיות כאן אוכל. בטוחה.חיפשתי בצדדים, וראיתי חבילות רבות של אוכל בתוך ארגז. חייכתי והסתובבתי בחזרה לכולם. ראיתי את הארי נועץ בי מבט ומייד מסית אותו. הסמקתי. "אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני לא הולכת לחיות על בננות במשך הזמן שאנחנו כאן" אמרתי בחצי חיוך והושטתי לג'ון את הארגז. הוא הסתכל לבפנים. "את פשוט גאונה" הוא אמר לי בחיוך. "אני יודעת" אמרתי בחצי חיוך. "אוקיי, יש לנו כאן ארוחות עם.. בשר, אורז, פסטה.. " ג'ון אמר והמשיך לחטט בארוחות. "זה יספיק לכמה ימים" הוא אמר והניח את הארגז על השולחן שמייק ולואי בנו.
"גם יפה וגם חכמה" ג'ון אמר לי בחיוך ונישק אותי. "חבל שאי אפשר להגיד אותו דבר עליך" אמרתי בחיוך מתגרה והתנתקתי ממנו. "ככה?" הוא שאל בחיוך ומשך אותי אליו. "אני כל כך שמח שיש לי אותך" הוא אמר ונישק את ידי. "מחר אני אתלה שמיכות ואעשה לנו חדר, לי ולך, ונוכל סוף סוף.. להתייחד" הוא אמר בחיוך. "אי אפשר 'להתייחד' פה, אנחנו צריכים להיות הרבה הרבה הרבה יותר רחוקים מהשאר" אמרתי. "נהיה שקטים, ואף אחד לא ישים לב שאנחנו 'מתייחדים'" הוא אמר. "ג'ון, קודם תבנה לנו חדר, אחר כך אני אחשוב על זה" אמרתי בחיוך ונישקתי אותו. "אז די להסתובב פה עם בגד ים, קשה לי להתאפק" הוא אמר וליטף את שיערי. "תסתדר" אמרתי והלכתי לאשלי, שישבה עם בחורה, בערך בגילנו.
"היי" אמרתי לשתיהן והתיישבתי. "היי" הבחורה היפה אמרה לי. השיער הגלי שלה נראה כאילו היא לא התרסקה לפני פחות מ-24 שעות, אלא יצאה ממכון יופי. "אמבר" אמרתי לה בחיוך. "לילי" היא אמרה. "היי" שמעתי עוד קול. הסתכלתי אחורה וראיתי שלושה בנים מוואן דיירקשן. הסתכלתי על אשלי, היא בהתה בהם. היא קמה במהירות. "היי, אני ליאם.. כאילו, אשלי, ואתה ליאם" היא אמרה בחיוך. "כן, לילי את יכולה לבוא איתי שנייה.." "כן" היא אמרה במהירות והלכה אחריו. אשלי קמה והתחילה לדבר עם זאין, והם הלכו. שמעתי צעדים, וראיתי את הארי מתיישב לידי. הוא שתק, וגם אני. "בשביל מה טסתם לארצות הברית?" שאלתי אותו, רציתי לשמוע עוד. "הופעות" הוא אמר בקצרה. "ואתם?" הוא שאל והסתכל עליי. אני הסתכלתי על הים, שגליו נשברו על רגלינו. "טיסה עם חברים, לא משהו מיוחד" אמרתי. "איך קוראים לחבר שלך ההוא?" הוא שאל. "ג'ון" עניתי. "נראה טוב" הוא אמר. הסתכלתי עליו, ופגשתי את עיניו הירוקות. "אני אמסור לו שאתה חושב שהוא נראה טוב" אמרתי בחצי חיוך. הוא חייך. "מאיפה את?" הוא שאל. "כולנו מלונדון" אמרתי. החזרתי את מבטי אל הים. הוא כל כך יפה, ומהצד השני שלו יש אנשים. ההורים שלי, האחים שלי, החברים.. כולם שם.
"היי, מה קרה?" הוא שאל אותי, ואז נזכרתי שהוא לידי. מחיתי את הדמעות שלי. "כלום" אמרתי. "זה נראה שלא קרה כלום" הוא אמר בחצי חיוך והתקרב אליי. "הארי, הגזמת" אמרתי לו בשקט וקמתי. "מה קרה?" הוא שאל וקם. "פשוט.. זה מוגזם" אמרתי. "מה מוגזם?" הוא שאל. "עזוב, אני הולכת לאכול" אמרתי והלכתי משם במהירות. זה הרגיש לי יותר מדי..