לאס וגאס – פרק 14

-נקודת מבט אנג׳ל סנדרס –

״תסתלק מפה , אתה לא מבין , תלך פשוט תלך״ צעקתי בכול גרוני על איאן .
הדמעות כבר צרבו במורד לחיי מרוב שבכיתי , וגוש חנק את גרוני , בקושי הצלחתי לנשום .
ידעתי שאני עושה טעות כשאני מכניסה את עצמי לזה , אין לי מושג איך קרה שאני מתאהבת בגבר בן 21 .
״אנג׳ל בבקשה , אני מצטער לא התכוונתי״ אמר בשקט , הרגשתי איך כול הרגשות ממלאים אותי , איך שוב הדמעות מטפסות ונוזלות מבעד לעניי , זולגות על לחיי , ונושרות על הרצפה .
״אתה לא באמת מתכוון לזה , אתה עשית את זה בכוונה ״ אמרתי לו בשקט , שקט כול כך מרעיש שרצתי לצרוח .
״אני לא יודע למה את כועסת עלי כול כך, אני הייתי שיכור , וזה לא שאני חייב לך משהו , אנחנו בסך הכול ידידים״ אמר וכול מילה שלו כמו חוד חרב הננעץ בליבי שוב ושוב ושוב .
הדמעות טשטשו את ראייתי , אבל הצלחתי להבחין בו בין כול מסך הדמעות שכיסה את עניי הכחולות קרח .
נתתי להכול לצאת ממני , לכול הרגשות שלי שהסתרתי , אני אוהבת אותו , כבר יותר משש שנים , גדלנו ביחד , יש לנו קשר מעולה כמו של אחים , אבל אני לא רוצה אותו בתור אח , או ידיד .
״אני לא רוצה שניהיה בסך הכול ידידים״ צעקתי עליו והתיישבתי על ספת העור השחורה שבסלון הדירה שלו .
הוא התיישב לידי , ״מה ?״ שאל מבולבל, הוא בעצמו לא ידע מה להגיד לי .
״שום דבר״ מלמלתי בעצבנות , לקחתי את שלט הטלוויזיה והדלקתי אותה , אני מרגישה בבית שלו כמו בבית שלי , אחרי הכול אנחנו מכירים כמעט יותר משש שנים .
״אל תתעלמי ממני !!״ אמר והרים את קולו לגבור על רעש הטלוויזיה .
״ואתה אל תצעק עלי״ אמרתי לו , הוא יודע מאיפה אני מגיעה , מאיזה משפחה, ושאני תמיד נושאת איתי נשק .
״מצטער״ מלמל , הוא נאנח והתרווח במקומו , הפנה את מבטו וצפה ביחד איתי בטלוויזיה .
הבטתי עליו , האורות מהטלוויזיה האירו את פניו , שיערו חום כהה בתספורת קוצים פרועה , ועיניו ירוקות בורקות שנצצו לאור הנפלט מהטלוויזיה .
זיפים עיטרו את פניו השזופות , הוא לבש ג׳ינס שחור , וטריקו לבנה שהדגישה את השרירים שלו .
יש לו צלקת שחוצה את גבתו השמאלית לשניים , ובאוזנו השמאלית יש עגיל .
למה הוא כול כך חתיך לעזאזל !
הוא הביט בי , מבטינו הצטלבו , מהר הפנתי את מבטי ממנו , חזרתי להביט על מסך הטלוויזיה .
הוא גיחך , זה העלה לי את העצבים .
״תפסיק עם זה טוב !״ צעקתי עליו .
הוא תפס בכתפיי והשעין אותי עליו , שגופי מחובק בחיקו , ״בסדר ״ צחקק וחזר להביט בטלוויזיה .
״אני שונאת אותך אתה יודע ?״ אמרתי לו יותר ממה ששאלתי .
״אני יודע ״ אמר מצחקק , הוא ליטף את שיערי השטני בלונדיני , המגע שלו מעביר לי צמרמורת בגוף בכול פעם מחדש .
״למה אתה עושה לי את זה ?״ שאלתי אותו בשקט .
״עושה את מה ?״ לחש באוזני מה שגרם לצמרמורת להתחזק .
״את זה״ אמרתי לו , הוא לא ענה , כנראה שהוא מבולבל ממה שאמרתי .
״עזוב , לא משנה״ מלמלתי לאחר רגע .
״מה הייתי עושה בלעדייך אנג׳ל ?״ צחקק והעביר קצוות שיער שנפלה על פניי למאחוריי אוזני .
״ככול הנראה מאחורי סורג ובריח״ אמרתי לו צוחקת .
״בזה את ללא ספק צודקת״ אמר בחיוך רחב , שגרם גם לי לחייך אליו .
״או ככה אני אוהב אותך , שאת מחייכת , לא כשאת צועקת עלי ״ אמר לי איאן .
״אתה מעצבן״ אמרתי לו , הוא פלט נחרת צחוק חלושה .
״מעצבן שאת לא יכולה בלעדיו״ אמר בגאווה .
״אוי תשתוק ״ צחקקתי ונתתי לו מכה קטנה בכתף .

-נקודת מבט ניק דליין-

לא יכולנו להסתכן בזה שהמשפחות שלנו יתפסו אותנו , אז כול פעם קבענו להיפגש במקומות רחוקים כדי שלא יזהו אותנו , וכדי שזה לא יוודע למשפחות שלנו , אחרי הכול אנחנו עוברים פה על חוק .
אסור היה לנו להתאהב , אבל זה קרה , התאהבנו , ואי אפשר לשנות את זה עכשיו .
״אני אוהב אותך ״ מלמלתי לאלה בחיוך קל , היא חיבקה אותי , עטפה את ידייה סביב צווארי , נשקתי קלות לשפתיה , ״אני אוהבת אותך״ ענתה לי אחרי שהתנתקנו אחד מהשני כעבור כמה רגעים אחדים .
ישבנו בתוך הרכב שלי , נסענו למסעדה בסגנון כפרי מחוץ לסטריפ , היא שילבה את ידייה בידי .
״הרווחים בידיים שלנו נועדו כדי שמישהו אחר ימלא אותם״ אמרה לי בחיוך קל והתחילה לצחקק .
״אז את נועדת למלא את הרווחים שבידיים שלי , וככה ההפך ״ עניתי לה בהתחכמות ונשקתי לשפתיה בעדינות .
ענינו היו עצמות , ומצחינו נגעו אחד בשני.
ליטפתי את לחייה , שפתייה , צווארה , כול סנטימטר שבה מושך אותי .
״אני אוהב אותך״ אמרתי שוב , לא משנה כמה אני יגיד את זה אני לא יוכל לתאר לה כמה באמת אני אוהב אותה , מה באמת אני מרגיש כלפיה .
״אני אוהבת אותך״ אמרה לי והדגישה כול מילה במילה , שמעתי את החיוך בקולה .
״למה את מדהימה כול כך ?״ שאלתי ופקחתי את עניי , ענייה עדיין היו עצומות.
היא צחקקה ופקחה את ענייה , טבעתי בתוך העניים הירוקות שלה , בחיוך הלבן והישר שלה .
היא פשוט יפה, יפה ומדהימה .
״את הופכת אותי להיות שלם״ אמרתי לה , מנסה להיות רומנטיקן .
היא צחקקה והבינה את הנסיון העלוב שלי להיות רומנטיקן , ״אני אוהבת אותך״ אמרה לי שוב , תפסתי בלחייה ונישקתי אותה על שפתייה הרכות והחמות , מושך אותה לנשיקה ארוכה יותר , היא לא התנגדה .
הקרבתי אותה אלי יותר כמה שיכולתי בגלל שישבנו בתוך הרכב והמקום מוגבל לתזוזה .
״אני , אוהב , אותך ״ אמרתי בין נשיקה לנשיקה .
״אני אוהב אותך״ אמרה לי , חייכתי זה כבר מספר פעמים שהיא אמרה אני אוהבת אותך , היא עושה אותי מאושר , אני לא יודע למה , אבל היא עושה אותי למאושר יותר .

-נקודת מבט כללית –

היא סגרה את דלת חדרה , סובבה את המפתח במנעול נועלת את הדלת אחריה.
תחושה של אופוריה אופפת אותה כמעט כול הזמן , תחושה של רוחפות מסויימת.
רק בחדר שלה היא נותנת לעצמה להתפרק, כשהיא לבד , היא מול הדמות המשתקפת אליה מן המראה .
היא נכנסה אל חדר הרחצה הגדול והמפואר , מתיישבת על הרצפה ונשענת כנגד הקיר .
היא הוציאה את האולר שלה מהכיס , דם קרוש דבוק לפלדה השפיצית .
כבר באופן קבועה שהיא חותכת , היא כבר לא יודעת מה נסגר איתה , מה קורה לה בזמן האחרון , ומה הסיבה לכך שהיא כמעט התחרפנה .
היא לא מודעת לרגשות שלה , לתחושות שלה , היא רק מנסה להעלים את הכאב , לא משנה באיזה דרך .
היא ניסתה סמים .
ושזה לא הצליח היא מנסה לחתוך , אולי הכאב שבחתך יאפיל על הכאב שבלב , אבל גם פה היא טועה , שום דבר לא יעביר את הכאב שלה .
כאב שהיא אפילו לא מבינה ממה נוצר .
׳תנסי להיות חזקה׳ היא מנסה להבטיח לעצמה , לנסות לגרום לעצמה להאמין לשקרים שיוצאים מהפה שלה .
הדם האדום הנוזל מהחתכים מטפטף על המרצפות הלבנות , הדמעות זולגות מענייה ומתערבבות בשלולית הדם .
היא כול כך שונאת את עצמה על זה , על זה שהיא התמכרה לסמים , על זה שהיא חותכת , ועל זה שהיא התאהבה בו .