Live movie- פרק עשרים ואחת

*מנקודת מבטו של הארי*
הגעתי לבית של ג'מה, אחרי כמה דפיקות על הדלת היא פתחה לי אותה.
"היי" אמרתי וחיבקתי אותה.
"היי התגעגעתי!" אמרה וחיזקה את החיבוק.
"היי הארי" כריס אמר וחיבק אותי חיבוק גברי (כריס חבר של ג'מה, לא במציאות!).
"נו ג'מה מה רצית?" שאלתי והתיישבנו בשולחן שהיה במטבח.
"בעוד כמה ימים יתקיים יום חשוב לנו ובכלל לעולם, יש יום הולדת לאמא אתה לא זוכר?" אמרה בהתחלה ברצינות ואז דיברה רגיל.
"לא נכון!!!!" צעקתי וכריס נבהל.
"מה אתה נורמלי?" שאל.
"לא בטוח.." אמרתי וג'מה התחילה לצחוק.
"טוב אז מה נעשה?" שאלה.
"אין לי מושג.." אמרתי מסנה לחשוב על משהו.
"יש לי רעיון!" אמר כריס.
"מה?" אני וג'מה שאלנו.
"תקנו לה מתנה!" צעק.
"תגידי את תמיד הולכת על טמבלים?" שאלתי את ג'מה והיא צחקקה.
"מה?" שאל.
"די באמת לא ידענו שקונים מתנה השאלה היא איזה?" אמרתי לו.
"טוב אני המצאתי את הרעיון אתם תחשבו" אמר נאנח "נכון לפעמים זה מזה קשה לנוח?" שאל.
"מה יש לך בתוך המוח, חלול?" שאלתי אותו וג'מה צחקקה בלחש.
"לא חלול, ריק" אמר והתחלתי לצחוק, אני מת על כריס.
"טוב נו מה נעשה?" שאלה ג'מה.
"יש לי!" אמרתי שחשבתי על רעיון.
"מה?" שאלה ג'מה.
"נקליט לה שיר, אני יבקש גם מהבנים עזרה ובסוף נערוך את זה ביחד עם קליפ" אמרתי.
"Gooooood!!!!!!" אמרה ג'מה בהתלהבות.
"בואנה אחי אתה גאון" אמר כריס.
"די די אני יודע.." אמרתי משוויץ.
"טוב רק הבעיה שאני לא יודעת לשיר" ג'מה אמרה.
"קצת פיתוח קול וזהו" אמרתי והיא חייכה.
"טוב אז תבקש מהבנים?" שאלה והנהנתי לחיוב. יצאתי מהבית של ג'מה מחויך וחזרתי לבית לא מפסיק לחשוב עד כמה אני חכם וחתיך ועד כמה כריס דביל…
פתחתי את הדלת לא מאמין למראה עניי.
"זאין מה עשית??????????????????????????" צעקתי.