רחמים….

טוב קודם כול שבוע טוב לכולם^^
השבת שעברה עלי – גרוע…
זה כבר סיפור בפני עצמו…
אבל יש משהו שאני חייבת לשתף אתכם..
מקווה שזה יגע בליבכם, כמו שזה נגע ללבי.. :)
***
(בשביל שזה יהיה ברור- הייתי לבד (ועם דודה) – ללא אחים והורים.. אצל סבתא שלי :(
***
ירדתי ליחידת דיור שמתחת לבת של סבא וסבתא שלי, שם דוד שלי גר….
באתי להיכנס לבית שלו,
ושמעתי בכיות- ממש בכי..
התקרבתי לעבר החומה וכופפתי את ראשי שהאדם הבוכה לא ישים לב אלי (אני לא גבוה.. החומה נמוכה)
ואז התגלה לי שזאת בת..
היה לה שיער מקורזל אסוף בזנב סוס. חצאית סחבות (כן..) ארוכה חולצת בסיס לבנה ומעל חולצת מעטפה כחולה.. הבגדים שלה היו דהויים…
טוב אני אכתוב רק חלק דברים שהיא אמרה..
והיא אמרה דברים קשים…
"איך הם יכולים לעשות את זה..
אסור לצער נשים שהן רווקות עד גיל מאוחר, אסור לצער אישה שאין לה ילדים… אסור לצער אף יהודי כולנו אחים…
למה יש להם פה? בשביל לפגוע בי?, לרכל? נכון אני בת 42 רווקה, שעדין גרה עם אבא שלה, אבא חולה…, אבל עדין יש לי לב, יש לי רצון, יש לי רגשות, אני רוצה להיות אמא להגשים את חלומותי..
אבל הם חוסמים אותי מהעלבונות למה?"
שהיא אמרה את זה היא הפחיתה את הבכיות.., שירדתי שוב היא עוד הפעם בכתה ודיברה לעצה.. אבל אמרה ממש דברים קשים…

**
אני לא יודעת מה איתכם…
אבל אי חושבת שצריכים לשים סטופ.. לעצור..
אז טוב לנו, ולפעמים לא..
אבל אנחנו צריכים לשים לב לעולם שמסביבנו.., הרי לא כולם מושלמים?
לא לכולם טוב, יש אנשים שחיים בצער וסכנה כול חייהם??
ולנו יש עדין לב, לצחוק, להעליב.. להשחית…
אנחנו לא יכולים לדעת מה עובר על כול אדם, אנחנו לא יכולים לדעת מה ההשלכות שיהיו מהפגיעות שלנו..
אנחנו לא יכולים לדעת אם הפגיעות חוסמים את האדם…
אז פשוט רק צריכים לשים לב 0_0