אל תדאג ( 1D fanfic ) פרק 2

״אני רואה שאת נהנית,״ הרופאה נכנסה ועמדה מול קים.
קים מתחה את צווארה לראות את הטלוויזיה שהוסתרה על ידי הרופאה ומלמלה בחוסר סבלנות ״כן.. בטח.״
הרופאה חייכה והתיישבה ליד קים.
״אח…״ הרהרה הרופאה בקול רם ובהתה בחלל הריק. ״בימינו לא היו טלוויזיות. לא היו מחשבים.״
״אה…״ מלמלה קים בלחש, רק כדי להפגין טיפת נימוס.
״כן, כן. זה לא היה קל. אך לא ידענו דבר אחר. כל יום…״
׳אוח. הנה בא הנאום.׳ קים חייכה חיוך מזוייף אל הרופאה והקשיבה אליה בחצי אוזן – כי החצי השני עסק בראיון עם וואן דיירקשן.

***

״אמ… גברתי הרופאה? אני יכולה אולי… אמ…״ קים נאנחה בכעס. ״על מי אני עובדת? היא *לעולם* לא תרשה.״
״הכל בסדר?״ הרופאה טרקה מאחוריה את הדלת.
״כן,״ חייכה קים. ״רק, תהיתי אם…״ היא נשמה נשימה עמוקה, ״אני אוכל לצאת להופעה של להקה אהובה עליי? בבקשה?״
הרופאה נראתה מופתעת. ״מאיפה יש לך את הכסף?״ שאלה בתימהון, ״הרי חשבתי ש- ״
״זה בסדר. יש לי את הכרטיסים כבר.״ חייכה קים
״טוב,״ הרופאה חייכה, ״אני אסיע אותך כשתצטרכי. אבל תשמרי על עצמך.״

***

״כרטיסים?״
״יש״
״בגדים חמים?״
״יש״
״יופי. חגורה?״
״יש״
הנזיעה עברה בדממה. קים נשענה על דלת המכונית השחורה והשקיפה אל שדות ירוקים, שהירח שרח מעליהם ושיווה להם ארשת מסתורין.
״הגענו. תהני, תשמרי על עצמך! תתקשרי לי מיד עם סיום ההופעה. להתראות!״
המכונית השחורה נסעה וקים נותרה לבדה, עם הירח.