Dana
http://img.missesdressy.com/images/items/3510-by-alyce-sweet-16alt1.jpg - השמלה
שאבא של ג'ולי קנה לה .

יומניה של ג'ולי – פרק 19

Dana 22/03/2013 896 צפיות 5 תגובות
http://img.missesdressy.com/images/items/3510-by-alyce-sweet-16alt1.jpg - השמלה
שאבא של ג'ולי קנה לה .

שנכסתי לבית וטרקתי את הדלת הסתכלתי על השעון והשעה הייתה נורא מאוחרת , כבר לילה .
" ג'ולי טוב שהגעת !" קפצה לוריאן לעברי , הנהנתי ונגבתי את הדמעות אשר עלו בעיניי , הרגשתי
את עצמי נשברת , מתפוררת כול דבר גם מתה .
" יש לי בשורות טובות " היא חייכה , והביטה לעבר מכתב שהיה בידיה , קצת בשורות טובות לא
יזיקו לי במיוחד .
" אבא כתב שהוא מגיע מחר לבקר אותנו !" זה באמת שמח אותי, קפצתי על לוריאן בחיבוק וחייכתי
לרווחה גם עם מצב הרוח הנבזי שעלה על פניי , כול המחשבות על כריסטיאן נזרקו לפח וכבר לא
היה לי אכפת , הלב של כאב ולומר זאת לא יהיה שקר .
לא ראיתי את אבא שלי הרבה זמן , הוא מנהיג הצבא של צרפת וזאת אומרת שאולי גם מרן חוזר ?
זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו , נחמה של בן אדם קרוב .
" מה קרה הפעם ?" שאלה לוריאן , הבטתי אליה בעיניים כואבות והתפייחתי לעברה מספר לה כול
מה שקרה מאז הנשף עד היום בערב .
לוריאן עמדה לקלל את כריסטיאן אבל אמרה כול עוד אני מסכימה לה , הנדתי את ראשי והלכתי
לישון במצב רוח נוראי אבל עם חיוך על הפנים .

" מתוקה , ג'ולי , קטנה שלי " שמעתי את הקול של אבי , פקחתי עין אחת כדי לראות מי זה באמת ,
ראיתי את אבי . פקחתי עין שניה וקפצתי עליו במהירות .
" אבא !" עמדו לי דמעות עושר על סף העין , הייתי מאושרת כול כך .
הסתכלתי על אבא שלי ופתאום נפל לי החיוך מהפנים , אוי .
היום יום הזיכרון של אמא .
אבא שלי נישק אותי על ראשי ואמר שהכין לנו ארוחת בוקר בסלון , הנהנתי והתלבשתי במהירות
כדי ללכת לאכול עם לוריאן , ג'קלין ואבא ארוחת בוקר כמו משפחה ממוצעת שהיינו פעם , לפני
שאמא מתה , לפני שאבא נהיה מנהיג צבאי ולפני כריסטיאן !
" בוקר טוב " צהלה לוריאן לעברי , היא ידעה הכול ואני ספרתי לה הכול . לג'קלין יהיה פחות קל
לספר היא תהרוג את כריסטיאן ושלא להתחיל לדבר עם אבא שלי .
" היום אני צריך ללכת לבקר את בני המלוכה , אתם תבואו איתי ?" נחנקתי מהאוכל והתחלתי להשתעל
בחוזקה , לוריאן הגישה לי כוס מים והסתכלה עלי במבט עצוב .
"אני יבוא " אמרתי לבסוף אחרי ששתיתי את המים ונשמתי לרווחה .
למה לי להסתתר מכריסטיאן כול חיי ? הרי הבטחתי לאנבל שאני יהיה החברה הכי טובה שלה , ואני
מקיימת את ההבטחות שלי בעיקר לילדה בת שתיים עשרה .
" באמת ?" שאלה לוריאן , אבא שלי וג'קלין לא חשדו בדבר וזה הרגיע אותי .
" כן , אחרי זה אני ילך לבית הקברות . היום יום הזיכרון של אמא " אמרתי בעצב , אבא שלי לגם
מהתה שלו והנהן .
" כמובן , כמובן " הוא אמר , אין לי בעיה ללכת אני לא עומדת לברוח ולהסתתר מכריסטיאן כול החיים
שלי , וגם אני לא עומדת להשאר בבית כול עוד אחותיי ואבא שלי נמצאים בארמון ומברכים את
כריסטיאן ואת המשפחה שלו .
הנהתי ושמתי את הצלחת שלי בכיור בזמן שהלכתי להתלבש " ג'ולי , שמתי לב מתנה על
המיטה , תלבשי את זה להיום " חייכתי והלכתי לחדר שלי .
זה מדהים !
אמרתי לעצמי ברגע שפתחתי את המתנה, הייתה שם שמלה מדהימה , כסופה .
לבשתי את השמלה ונעלתי נעלי עקב קטנות ואפורות שמתאימות לי במיוחד , ושרשרת הכסף
של אמי תמיד תלויה על צווארי .
" ידעתי שברגע שראיתי את השמלה הזאת אצל גברת נילסון , היא אמרה שהשמלה הזאת
במיוחד בשבילך , שאת מיוחדת " הנהנתי , אבא שלי הביט בשמלה כאילו השמלה קראה לו
' תקנה אותי , תקנה אותי ' .

לאחר חצי שעה יצאנו אל הכרכרה המקושטת שעמדה מחוץ לבית שלנו " אבא זה שלך ?" שאלתי
בתדהמה , אבא שלי הביט גאה בכרכרה והנהן .
הלבוש של אבא שלי היה לבוש צבאי , עם שתי חרבות משני צידי גופו .
התיישבנו בכרכרה שאני ליד אבי ואחותיי מולי , אבי לקח את ידי והרים אותו גבוה " תיראו לאיזה
יפיפייה התינוקת שלי נהפכה " הסקתי והשפלתי את מבטי .
" די אבא " צחקתי והתחלנו לנוע לכיוון הארמון שהייתי בו אתמול , עם לב שבור וחיוך על פניי , הרגשתי
כמו אדם עם פיצול אישיות .
" כן אבא אתה לא מאמין , קרלוס ומרכוס היו כול כל זוהרים ומדהימים " אמרה ג'קלין בהפתעה ,
אבא שלי לא ציפה זאת ממנה ולא רק הוא הביט בה בתדהמה אלא גם אבי ולוריאן .
" ג'קלין הכול בסדר איתך ?" שאלתי .
" לא ג'ולי , ג'קלין שלנו מאוהבת " אמרה לוריאן ואבא שלי צחק .
הכרכרה נעצרה מול שערי הארמון , איך אני לא התגעגעתי למקום הזה , גם אם הייתי בו לפני מספר
שעות , חמש עשרה שעות בערך .
השומרים התייצבו ברגע שראו את אבי יוצא מן הכרכרה , הוא התקדם ראשון ואני אחריו .
" בוקר טוב מדאם ג'ולי " אמרו השומרים , אוי ואבוי .
" בוקר טוב " אמרתי בחרשות והשפלתי את מבטי , אבא שלי צחק בשעשוע והדלתות נפתחו ,
הארמון לא היה שונה הוא נשאר בדיוק אותו דבר , זוהר !
" ברוך הבאה ארן דאגלס לביתנו !"
" מלכתי " קד אבי מול המלכה , הרגשתי מישהו מסתכל עלי וזה לא היה מבטו של כריסטיאן .
וזאת הייתה לוריאן שהסתכלה עלי במבט שהיא עומדת עוד שניה להרוג אותי , משכתי בכתפיי
וחייכתי .
" הרשי לי להציג את בנותיי " עמדנו בשורה ליד אבי וקדנו קידה .
" הבכורה ג'קלין , הבנונית לוריאן והתינוקת הקטנה שלי ג'ולי " צחקתי והרמתי את ראשי להסתכל
על כול בני המלוכה , מבטו של כריסטיאן נח עלי ואני פקחתי את עיניי לרווחה להראות לו שלא שאיני
רוצה להסתכל עליו .
" אבא , אני כבר לא תינוקת " אמרתי וצחקתי בשעשוע ביחד עם המלכה , היא הנהנה בגאווה .
" אני מכירה את בנותייך , מאלכיות מדהימות " כן , היא כבר לא מדברת עלי .
הנדתי את ראשי לצדדים ונתתי ללוריאן כיף שיראה לו שאני שמחה , גם אם זה לא היה אמיתי .
אבא שלי צעד מספר צעדים לכיוון כריסטיאן וקד קידה " כריסטיאנו אגילון , אני מברך אותך על
חתנותך עם הנסיכה פרינצ'סקה " הזעפתי את פניי , הרגשתי עקיצה בלב ולא עקיצה קטנה של
של דבורה כמו שאומרים , עקיצה של קן דבורים גדול .
הסתרתי את דמעותיי והסתובבתי עם גבי לכיוון כריסטיאן .


תגובות (5)

סיפוור מוושלם!!!
תמשיכייי

22/03/2013 04:38

מדהים אני חיבת המשך היום!!

22/03/2013 04:38

תמשיכי [=

22/03/2013 04:44

תמשיכייייייח ;-)

22/03/2013 07:42

תמשיכייייייייי

22/03/2013 09:56
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך