לא לבד בניו יורק – סיפור על וואן דיירקשן פרק 8

מאירועי הפרק הקודם:
~מנקודת המבט של הארי~
"מה קרה?" לואי שאל את תמר ונכנס לחדר. "אור מאוהב." היא אמרה והתיישבה שוב על המיטה הלבנה.

פרק 8
~מנקודת המבט של תמר~
באותו הרגע לא ידעתי מה לומר. ממתי אור מתאהב כל כך מהר? בכל השנים שאני מכירה אותו, שזה די הרבה הוא לא התאהב כל כך בקלות במישהי, במיוחד לא אחרי שהוא בוכה ומתייפח ככה. הארי ולואי התיישבו משני צדדי על המיטה והארי שם את ידו על גבי. "אבל…מה הבעיה בזה?" לואי שאל אותי וחדר לראשי דרך עיניו. "זה פשוט…. כשאור מתאהב הוא לפעמים הולך רחוק מידי עם זה, אז אני מפחדת שהוא יעשה דברים לא מתאימים…." אמרתי ועצרתי את עצמי מלבכות. בתוך תוכי הרגשתי כאילו יש לי סערת רגשות, כאילו במקום כלשהו אני לא רוצה שאור ייתפס על ידיי מישהי אחרת, שהוא תמיד יישאר פנוי בשבילי, בשביל להיות איתי ולעזור לי מתי שרק אצטרך אותו. אני עדיין לא יודעת איך לקרוא לתחושה הזאת, אבל היא לא ממש נוחה, במיוחד אם את מרגישה אותה ליד חבר שלך….. "טוב, אז את….. את הולכת?" הארי שאל אותי וקם מהמיטה. "נראה לי שכן…. אני צריכה להיות עם אור קצת, יש לו הרבה מצברוח בזמן האחרון, אז אני חושבת שהוא צריך תמיכה מחברים שלו…." אמרתי והשפלתי את מבטי לרצפה. קמתי מהמיטה והארי פתח לי את הדלת וסגר אותה אחרי שיצאתי. עמדתי לרדת במדרגות, אבל שמעתי את הארי קורא ללואי ואת שניהם מתיישבים על המיטה, לא נשמע צליל אחרי זה אבל החלטתי להישאר ולצותת להם. "לואי, בוא שנייה, אני צריך לדבר איתך על משהו…" הארי אמר בקול קלוש ונאנח. "מה קרה? הכול בסדר?" לואי שאל אותו והרגשתי כאילו הם הולכים איכשהו להגיע לזה שהם מדברים עליי. "אני צריך לשאול אותך משהו, בקשר לתמר." הארי אמר בקול שנשמע מיואש, אבל הייתה בו עוד קצת תקווה. "כן.. מה אתה צריך?" לואי שאל בקול מנחם ואני נלחצתי אפילו עוד יותר. "אני לא יודע, בכל פעם שהיא עם החברים שלה ומנחמת את אור על המצבים שלו, אני מרגיש כאילו אני לא שייך, אז מה יקרה בהמשך, כשנהיה יותר קרובים?…אני לא רוצה לאכזב אותה, אבל אני ממש לא מרגיש בנוח שיש עוד בן שמסתובב לידה ויכול לגנוב אותה ממני….." הוא אמר ומיד הבנתי למה הוא היה כל כך נחמד לאור, הוא פוחד שאור יגנוב אותי אליו, ואז לא תהיה לו אפשרות לקבל אותי בחזרה. אבל אני בעצמי הודיתי לפני כולם שאור מאוהב במישהי אחרת, אז למה הוא חייב לדאוג כל כך? מיד נעשיתי רכה ושמעתי את לואי מנחם את הארי במילים טובות. ירדתי למטה כדי שהארי ולואי לא ידעו שצותתי להם והתיישבתי בסלון, ליד ליאם ששמע מוזיקה באזניות ואכל אשכול של ענבים סגולים ונפוחים. "אה…. ליאם, אתה אולי יכול לעזור לי?" שאלתי אותו בעדינות והוא מיד קם, הניח את אשכול הענבים על השולחן והסתכל בעיניי. "כן… מה את צריכה?" הוא שאל בהיסוס, לא בטוח שהוא עושה את הצעד הנכון, אך הוא כבר הסכים ולא ניתן לחזור אחורה יותר… "אני… שמעתי את הארי ולואי מדברים, הם דיברו עליי והארי חושש שאור, ידיד טוב שלי יגנוב אותי אליו, ואז אני לא אהיה איתו יותר, אבל אור בכלל מאוהב במישהי אחרת…. אתה יודע אולי איך אני יכולה לשכנע את הארי שאני אוהבת אותו, שאור לא מאוהב בי ואף פעם לא היה ושגם אם הוא יהיה מאוהב בי אני אשאר עם הארי?" שאלתי והתנשמתי, דיברתי כל כך מהר שנגמר לי האוויר… "את פשוט צריכה להראות לו שגם כשאת עם אור והוא נמצא לידך את עדיין מתנהגת רגיל ומתייחסת להארי אותו דבר כמו כשאור לא נמצא באזור. אם תעשי את זה אני בטוח שהארי יבין שאת אוהבת אותו ורק אותו." הוא הציע לי וחייך אליי חיוך חושף שיניים לבנות. "טוב, תודה.." אמרתי, עמדתי לקום מהספה אבל חשתי יד עוצרת אותי, ליאם החזיק בידי והפעם קם והתיישר לישיבה מזרחית. "תגידי, את קיבלת מהארי כרטיסים להופעה שיש לנו מחר?" הוא שאל, לא שמעתי על שום הופעה שיש ל'וואן דיירקשן' בחודש הקרוב, ניסיתי להסתיר את ההלם שלי אבל לא הצלחתי. "יש לכם הופעה מחר – ולא ידעתי על זה?!?!?!?!?!" אמרתי, פי היה פעור ועיניי כמעט התנתקו ממקומן. "כן…. הארי לא סיפר לך על זה? הייתי בטוח שהוא אמר לך…." ליאם אמר בתמימות בזמן שאני ניסיתי להתאושש… הופעה של וואן דיירקשן, כשאני חברה של הארי!!! כמה מחמאות אני הולכת לקבל שם, או-הו! "לא, הוא לא אמר לי! וגם אין לי כרטיסים, ובטח כל המקומות כבר תפוסים….. איזה מבאס!!!" אמרתי לו, הוא חייך חיוך תחמני והכניס יד לכיס מכנסיו. הוא הוציא משם מעטפה, פתח אותה והוציא שתי חתיכות נייר. "כרטיס זוגי לך ולחברה שלך, אזור VIP, שורות עליונות וכל דבר אחר שתרצי…. הארי היה אמור לתת לך את זה, אבל הוא כנראה שכח, אז קחי." הוא הושיט לי את הכרטיסים, אני הייתי בתוך הראש שלי: אומייייייייייייגאאאאאדדד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כרטיסי VIP להופעה של 'וואן דיירקשן', אזור עליון, אלה המושבים הכי טובים בעולם!!!!! אני מתה!!!!!!!! אני כל כך מזמינה את שירי לבוא איתי!!!!!!! אומייגאד!!! לא יכולתי להאמין שאני אקבל את זה בחיים שלי! לא מספיק להיות חברה של הארי סטיילס הסופר חתיך הורס, עכשיו גם לקבל את הכרטיסים הכי מושלמים להופעה שלהם?! אני הייתי הבנאדם הכי מאושר בעולם!!!! "תודה!!!" אמרתי, ניסיתי לא לצרוח ונישקתי אותו בלחי. הוא מיד הסמיק ושמעתי השתנקות קטנה מהצד. "מה….?" שמעתי את קולו של לואי תוהה וראיתי את הארי עומד לידו, הוא לא זז ולא יודע איך להגיב. הארי מיד רץ למטבח ולואי רץ אחריו. "טוב זה היה לא במקום…." ליאם סינן, שם את האזניות חזרה על אוזניו, לקח את אשכול הענבים החצי-אכול בידו וחזר לשכיבה על הספה, תוך כדי שהוא מסנן מילים מהשיר שהוא שומע. לואי מיד חזר לסלון, נעמד מולי והסתכל אל תוך עיניי. "את מאוד הכעסת אותו! גם ככה קשה לו מאוד עם זה ש…. את יודעת מה, אני לא אגיד לך את זה, אבל הוא מאוד כועס עלייך!" לואי הזעיף פניו ואני הסתכלתי עליו ואחר כך על ליאם, שלא שם לב אליי במבט מרוצה. "הוא – כועס עליי?!?!?! אני אמורה לכעוס עליו בגלל שהוא אפילו לא זכר לתת לי את זה!!" אמרתי לו והוצאתי את זוג הכרטיסים שליאם נתן לי, ראשו של הארי הופיע בכניסה למטבח, אדום מסומק וחיוך מתנצל דבוק לפניו. הוא מיד התקרב אלינו וחיבק אותי. הייתי אמורה להתנגד לו, אבל לא רציתי להפוך את זה לגרוע יותר, אז זרמתי איתו והתחברתי איתו לחיבוק חמים. "אני מצטער… שחכתי לתת לך את הכרטיסים, אבל אם זה מנחם אותך, זה היה רק בגלל שהייתי עסוק בלהגיד לך שאני אוהב אותך……" הוא אמר ונישק אותי ברכות על השפתיים… "גם אני אוהבת אותך." אמרתי והידקתי את החיבוק שלי סביבו. בינתיים הנחתי את הכרטיסים על השולחן והשענתי את ראשי על חזהו של הארי. ישבנו שם, ליאם שוכב בספה לידי ולואי עומד לידנו ושנינו שקועים אחד בשני עד אינסוף…..