החבר של הבן דוד שלי סיפור עם 1D ! פרק 13 ~חסרת מצב רוח~

♥מנקודת הבט של מאי♥

התקלחתי במשך חצי שעה. סגרתי את המים החמים והקרים, התעטפתי במגבת…
ושוב! שחכתי לקחת בגדים… נאנחתי, "הארי!!" צעקתי וסובבתי את המפתח, הארי נכנס במהרה כאחוז טרוף, "מה קרה?! הכל בסדר?!" הוא שאל במהרה, "כן… יש מצב שאתה מביא לי את הבגדים שיש על השידה?" שאלתי ועשיתי לו פאפי פייס, "מאי! זה לא מצחיק! את ממש הבהלת אותי!" הוא אמר והתקדם לכיווני, ותפס בפני בין שני כפות ידיו, "את יודעת שאת חשובה לי נכון?" הוא שאל ולא נתן לי לענות, משום שהוא הסתער עלי בנשיקה. "אני…אוהב…אותך!" הוא אמר בין נשיקה לנשיקה, הצמדתי לקיר, והרגשתי אותו קר כנגד חום גופי.
"אממ…הארי…נכון שבא לך ללכת להביא לי את הבגדים… ולהספיק לנשק אותי?!" אמרתי, "אממ…לא." הוא פסק והמשיך לנשק אותי נשיקות רכות ומתוקות, נאנחתי וחמקתי הצידה, אך שהוא שם לב וזז גם הוא וסגר עלי.
"תן לי ללכת להביא את הבגדים!" אמרתי, "לא רוצה!" הוא אמר, "לא אכפת לי!" אמרתי וחמקתי ממנו החוצה לחדר. לקחתי את הבגדים שהכנתי, שמלה ורודה ונעלי עקב שחורות. חזרתי לחדר המקלחת ומצאתי את הארי מחכה לי שם עדיין, "טוב… צא!" אמרתי והצבעתי על הדלת, "לא רוצה." הוא אמר והתקרב אלי. "כן רוצה!" אמרתי ושמתי את הבגדים על השיש בצבע השמנת, "צא!" אמרתי בתוקף והתקרבתי עליו גם אני, "לא רוצה!" הוא אר שוב, וחיוך שובב עלה על פניו, שמעתי את דלת הכניסה לבית נפתחת, "לואי!!" צרחתי לואי הגיע מתנשף לחדר מחזיק באגרטל, "מה קרה?! למי להרביץ?!" הוא שאל ומשך אותי אליו, כדי להגן עלי, הוא הצמיד אותי לגופו וכרך את ידו האחת סביב גופי, "לא להרביץ, רק להוציא מכאן את הארי!" אמרתי ולואי הניח האגרטל על השיש, "הארי, למה אתה לא מקשיב לה ויוצא?!" הוא שאל בתוקף, "כי אני לא רוצה לצאת." הוא אמר, עדיין עם מבט חמוץ על הפנים למראה כך שאני צמודה ללואי. "פשוט תצא! כבר שש בערב ! ואנחנו רוצים לצאת עוד מעט!" לואי אמר עדיין אוחז בגופי, שהיה עטוף במגבת, "אני יוצא בתנאי אחד…" הארי אמר, "מה התנאי?" שאלתי, "שאתה משחרר את מאי ! ולא נוגע בה !" הוא אמר והעיף את ידיו של לואי ממני והצמיד אותי אליו, "מה הקטע שלך?!" שאל לואי, "מה הקטע שלי?! מה הקטע של לחבק את החברה של החבר שלך?!" שאל הארי, "מה הקטע של שניכם! עופו מכאן!" צרחתי ושניהם הסתכלו עלי, "תהיה בשקט מאי." סינן הארי, "אל תשתיק אותי! ותעוף מכאן! פשוט תצאו כבר !" צחרתי בכל הכוח, וראיתי את ראשו של זאין מציץ, "הכל בסדר?" הוא שאל והתקרב, "לא ! הכל לא בסדר! כי הם לא יוצאים מכאן!!" צרחתי…..