Live movie- פרק שמונה עשרה

*מנקודת מבטה של רום*
אני לא מאמינה, הוא עשה הכל בכוונה, הוא רק רוצה שאני יסבול!. זה מה שקורה שאת חברה של מפורסם. אני לא מסוגלת לראות אותו. למה זאין אמר שהוא אוהב אותי? עליתי לקומה השניה של האולפנים וישבתי בצד מתחילה לבכות. גם מה שהיה מוזר זה שאף אחד לא בא לשאול מה קרה, זה היה ממש מעצבן! מה אני לא חשובה? אני לא קיימת? סליחה אבל זה שאתם מפורסמים זה לא אומר שאתם צריכים לפגוע בי! אתם בדיוק כמו כולם!
*מנקודת מבטה של וונדי*
"אני לא מסוגלת" אמרתי להארי ורצתי לשירותים. הייתה לי סחרחורת רצינית, זה קשה להשתלט על אנשים שמתנהגים כמו בגנון.
"וונדי את פה?" שאל הארי מוחץ לדלת (זה שירותי בנות…)
"כן" אמרתי והתיישבתי על הרצפה, היה לי כבר קשה לעמוד.
"וונדי?" שאל הארי אבל לא עניתי לו "אני נכנס" אמר לאחר כמה שניות.
"וונדי מה קרה?" שאל הארי וליטף אותי.
"לא יודעת" עניתי והוא עזר לי לקום.
"את בסדר?" שאל והיה לי קשה לעמוד. ראיתי הכל מטושטש.
"וונדי מה קורה לך?" שאל הארי ונפלתי על הרצפה, ראיתי רק שחור והרגשתי ממש לא טוב.
*מנקודת מבטו של זאין*
"מה קורה פה, אנחנו בחזרה לא?" שאל לואי.
"טוב החזרה נגמרה מספיק דרמות היו היום" אמרה אמבר נגעלת מליאם ורוז שהתחבקו.
"ענברי את באה?" שאלתי אותה.
"נראה לי שאני יחזור הביתה" ענתה.
"למה?" שאלתי לא מבין.
"יש… היום יש לאבא שלי יום הולדת" ענתה מגמגמת.
"אה אוקיי" אמרתי וחיבקתי אותה והיא נעלמה באופק עם נייל. חזרתי עם ליאם, רוז, לואי וגאיה.
"ליאם אני צריך לדבר איתך" אמרתי ורוז הקשיבה לנו.
"לבד!" אמרתי קצת עצבני.
"מה?" שאל ליאם.
"אתה היית חולה על רום, מה קרה לך?" שאלתי אותו והוא נלחץ.
"שיניתי את דעתי יש בעיה?" שאל עצבני ונישק את רוז.