התחלה חדשה- פרק 35
פתחתי את עיניי. ראיתי את עיניו הכחולות של גיא מביטות בי. "איפה אני?" לחשתי והתמתחתי. "בחדר שלך" הוא לחש בחצי חיוך. "אבל הייתי במועדון.." "נועה, חברה שלך, התקשרה אליי ואל חן שנבוא לקחת אותכן משם" הוא אמר. לאט לאט התיישבתי, ואז הייתי חייבת לשאול. "אני עשיתי משהו?". לא זכרתי כלום מהערב. כלום. הוא שתק. "אני מצטערת" אמרתי וחיבקתי אותו. "זה בסדר, רק נישקת איזה מישהו, אבל לקחתי אותך בזמן" הוא אמר בחיוך והתנתק ממני. "ותמר?" שאלתי. "היא.. היא הייתה קצת יותר בעייתית.." "מה קרה לה?" שאלתי בלחץ. "לא, היא בסדר, פשוט היא הייתה בשירותים עם איזה בחור…" "אוי" מלמלתי. "חן לקח אותה משם, התעצבן על הבחור והלך" הוא אמר בחיוך. "אני מצטערת על זה.. אנחנו חיפשנו לנועה בחור ואז תמר אמרה שהיא בת 18 והברמן שאל גם אותי.. ואני לא זוכרת בדיוק מה הלך שם אבל.." "ענבר, הכל בסדר" הוא אמר. נתתי לו נשיקה בלחי וקמתי להתארגן.
הגענו לבית הספר. עמדנו מלפני השער, ועדיין היו לי התלבטויות. "נטע תכעס גיא" אמרתי לו. "לא אכפת לי, אני והיא לא יחד, היא לא יכולה להחליט על מה שאני עושה" הוא אמר והחזיק בידי. "אבל.." "אני אוהב אותך, ולא בא לי להסתיר את זה" הוא אמר. עיניו נעצו בי מבט ממיס. נאנחתי. "העיניים המעצבנות שלך, אי אפשר להתווכח איתך" אמרתי בחצי חיוך. הוא חייך. "כזה אני" הוא אמר. "בואי" הוא הוסיף והתחיל ללכת.
עברנו את השלב המוזר הזה שבו כל בית הספר מסתכל עלינו. לא היה אכפת לי. הייתי מאושרת. "זה בסדר, כשאני וחן נכנסנו לבית ספר זה היה אותו דבר, מחר זה יעבור" תמר אמרה לי בחיוך. "את זוכרת את מה שעשינו אתמול?" שאלתי אותה בדרך לקפיטריה. "קצת" היא אמרה, נימת קולה השתנתה. "חן כועס עלייך?" שאלתי בעדינות. "הוא יותר כועס על הבחור ההוא" היא אמרה. "אבל הוא אמר לי שהוא לא יכול לכעוס עליי כי הוא מאוהב בי" היא אמרה בחיוך מלא באושר. "אני אף פעם לא חשבתי שיהיה בינינו קשר כזה, וזה די בזכותך" היא אמרה לי בחיוך וחיבקה אותי. בזכותי? הם פשוט אוהבים אחד את השני.
נכנסנו לקפיטריה והם קראו לנו לשבת איתם ועם החברים שלהם. "היי" גיא אמר לי בחיוך כשהתיישבתי לידו. "היי" אמרתי לו. הוא נתן לי נשיקה קצרה. "אני כל כך שמח שאני יכול לנשק אותך באמצע הקפיטריה" הוא אמר. "אני שמחה שאתה שמח" אמרתי בחיוך. "עברנו את השלב הקשה סוף סוף" הוא אמר והחזיק בידי. ראיתי מזווית העין את נטע. "היא כועסת" אמרתי בשקט. "תפסיקי כבר להתחשב בכולם" הוא אמר לי. "תתחשבי בי" הוא חייך. "אני אוהב אותך, לא מגיע לי להיות איתך?" "אני אוהבת אותך" אמרתי בחיוך ושיחקתי עם אצבעות ידיו. לא יכולתי לנשק אותו מולה. אני לא יכולה לראות את הפנים העצובות שלה.
"אני חייב ללכת לאימון" גיא אמר לי כשנשמע הצלצול. "ביי" אמרתי בחיוך ונישקתי אותו, כשראיתי שאין אף אחד כמעט בקפיטריה. הוא התקרב אליי וכרך את ידיו מסביב לגופי. "גיא, יש לי שיעור" אמרתי בחיוך והתנתקתי ממנו. הוא נאנח. "נכון, בית ספר" הוא מלמל. צחקתי. "ביי" הוא אמר ורץ לשאר הילדים.
הלכתי לכיתה, ונטע התנגשה בי. לא רציתי להגיד לה משהו, כי היא נראתה מספיק מבואסת. "את יודעת, בטיול.. ואפילו לפני הטיול, חשבתי שאת ילדה ממש נחמדה" היא אמרה לי פתאום. נעצרתי והשתתקתי. "רציתי שנהיה חברות" היא אמרה בחיוך לא מאמין. "אני מצטע.." "לא את לא, את כל כך מאושרת עכשיו שלא משנה מה יקרה את לא תצטערי על מה שעשית" היא קטעה אותי. השתתקתי. "לא חשבתי שאת כזאת כלבה, אבל כנראה שטעיתי, את כלבה" היא אמרה ונכנסה לכיתה. עמדתי בחוץ והרצתי את מה שהיא אמרה. אני לא מאמינה שהגעתי למצב הזה. "גברת הס, את מוכנה להיכנס לכיתה?" שמעתי את קולה של סיגל העצבנית קורא לי. "סליחה" אמרתי ונכנסתי לכיתה.
תגובות (6)
תמשיכיייי!!!
תמשייכיי!
היום!! עוד !! פרק!!פליייזז!!
אוו תמשיכי
תמשיכיייייי עכשיוווןו זה מושלם!!!!
תמשיכי דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מושלם כמו תמיד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכיי!!
רק עכשיו שמתי לב שהעלת פרק!!
תמשיכייי