לאס וגאס – פרק 7

מוקדש לשובל הנסיכה שלי , חולה עלייך בת דודה לסיפור ;-) ❤❤❤

________________________

-נקודת מבט ג׳סמין דליין-

״היי כריסטי״ אמרתי בחיוך לכריסטיאנה אמא של אביה .
״מה נשמע ג׳סמין , את רעבה ? , הכנתי לאכול ומסתבר שעד שזה מגיע לאכול שלי כול הילדים שלי בורחים״ צחקקה ומזגה לי לאכול .
״בטח , אני גוועת ״ אמרתי והתיישבתי על הכסא מול שולחן האוכל .
לאחר רגע , כריסטיאנה הניחה מולי צלחת לבנה מלאה באוכל , אורז לבן המעלה אדי חום , בשר בקר עם רצועות בצל מטוגן מעל , תפוחי אדמה מאודים בתנור עם עגבניות שרי מתקתקות .
״זה נראה מעולה״ אמרתי ודחפתי לפה את אחד מעגבניות השרי העגלגלות והחמימות .
״בתאבון מתוקה״ אמרה בחיוך כריסטיאנה ויצאה מהמטבח .
בזמן שאכלתי , הרגשתי את הגלאקסי שלי רוטט , יש לי גלאקסי 3 לבן .
הבטתי על הצג , הודעה מאריק ג׳וליאני .
-עסוקה ?-
גיחכתי מעט , ממתי הוא שולח לי הודעות בסגנון הזה , ממתי בכלל הוא שולח לי הודעות .
בלעתי את גוש הבשר בגרוני , והקלדתי לו תשובה .
-אוכלת חחח , משהו דחוף ?-
כעבור כמה רגעים אחדים , קיבלתי הודעה נוספת ממנו .
-חחח , חשבתי אולי את רוצה לנסוע לאנשהו ? , אחיות שלי נטשו אותי , ושלא נדבר על אחים של אביה-
התחלתי לצחוק , וכמעט נחנקתי מחתיכת התפוח אדמה שבפי .
שתתי מהר מכוס המים שלידי , ובלעתי את החתיכה .
-חחחחח אין בעיה , אני יסיים לאכול ונילך , תאסוף אותי ?- שלחתי לו .
סיימתי לאכול את כול מה שבצלחת , לא שנשאר הרבה , פיניתי את הצלחת לכיור ועליתי לחדרי שבקומה העליונה .
הגלאקסי שלי שוב רטט , הבטתי על מסך שוב הודעה מאריק.
-בטח , עוד חצי שעה אני אצלך תיהיה מוכנה-
נכנסתי לחדר הארונות שבחדר שלי וחשבתי על מה ללבוש , לא משהו חגיגי מידי , ולא משהו פשוט , אחרי הכול אני האחיינית של אדוארד דליין.
לבסוף בחרתי במכנס שחור צמוד גבוה ומבריק , גופיית תחרה בצבע בז׳ כהה , עקבים בצבע בז׳ תואם לגופיית תחרה .
את שיערי הבלונדיני שטני הברשתי והשארתי אותו פזור כמו שהוא .
לצווארי ענדתי את שרשרת הנחש המתפתל שדוד אד קנה לי ביום ההולדת 16 שלי מתי שעשיתי את הקעקוע הידוע של משפחת דליין , נחש קוברה מסובב מסביב לוורד קוצני .
לאצבעי ענדתי טבעת נחש המלופף סביב האצבע משובץ יהלומים , שניק קנה לי ביום הולדתי האחרון .
ובנוסף ענדתי לאוזני עגילים בצורת מעוין.
הבטתי במראה , תקנתי במעט את האיפור , ולשפתיי מרחתי שפתון ורדרד .
את האקדח השחור שלי שאני לא יוצאת לשום מקום בלעדיו , שמתי בתוך תיק הערב הבז׳ שלי שתאם לבגדי .
הגלאקסי שלי שוב רטט , הבטתי על המסך , הודעה נוספת מאריק .
-אני בחוץ ילדונת –
השפרצתי לצווארי בושם , ויצאתי מחדרי , ירדתי במדרגות אל עבר הקומה הראשונה ומשם יצאתי מהבית .
ראיתי את אריק מחכה על הכביש , בא.אמ.וו ספורט כחולה מבריקה , והוא נשען על מכסה המנוע שלה , ממש נראה כמו תמונה מתוך קטלוג .
אריק לבש ג׳ינס בצבע בז׳ שמרחוק כבר זיהיתי שהוא של לואי ויטון , ולחלק גופו העליון לבש חולצה בצבע כחול כהה כמו הרכב ועל החולצה סמל של נאוטיקה .
ממש תמונה של קטלוג מכוניות , ועוד עם אריק שהוא בעצמו ניראה דוגמן .
שיערו השחור טיפה ארוך עם פוני , עניים ירוקות חודרות מבריקות , והוא שרירי וגבוה .
״היי״ אמרתי בחיוך כשהגעתי אליו .
״מה קורה ?״ שאל , הוא חיבק אותי ונשק לי על הלחי .
״מעולה , התאמת את הבגדים שלך לשלי״ צחקקתי וקרצתי לו .
הוא חייך חיוך כובש שממיס כול בחורה בשנייה , ופתח עבורי את דלת הרכב שלצד הנהג , מושב הנוסע .
התיישבתי ואריק סגר את הדלת כמו ג׳נטלמן , הוא הקיף את הרכב ונכנס למושב הנהג .
הוא לחץ על הגז ובמהרה עלינו על הכביש .
״אז לאן הולכים ?״ שאלתי אותו והזזתי למאוחרי אוזני קצוות שיער בלונדינית שנפלה על פניי .
״בהתחלה חשבתי על מסעדה , אבל אחרי שאמרת לי שאכלת , חשבתי על הפארק שעשועים ״ אמר בחיוך וצחקק .
״פארק שעשועים , וואו לא הייתי שמה מאז שהייתי ילדה קטנה ״ אמרתי לו .
״אז בואי נעלה זכרונות ביחד״ אמר צוחק ופנה עם הכביש לכיוון פארק השעשועים שבקצה הסטריפ .
״לקחת נשק ?״ שאל אותי בדיוק כמו אדם מייק וניק ששואלים אותי ואת אביה בכול פעם שאנחנו יוצאות מהבית .
״ברור , יש לי גם אולר , אבל אני לא יגיד לך איפה אני מחביאה אותו״ אמרתי צוחקת , והוא צחק נבוך .
״אל תתבייש , גם ניק האדים שאמרתי לו את זה״ אמרתי צוחקת .
״לא אני לא מתבייש , זה ממש לא מפריע לי , כאילו לא ראיתי אותך עם תחתון וחזיה בבריכה״ אמר לי בחיוך .
״זה בגד ים מה ששמתי בבריכה , לא תחתון וחזיה ״ צחקתי ונתתי לו מכה קטנה בכתף .
״אם מה שלבשת בבריכה זה בגד ים , אל תקראי לי אריק״ אמר לי .
״איכס סוטה , לאחותך יש את אותו בגד הים ״ אמרתי צוחקת ומבוישת טיפה .
״אני סתם צוחק ילדה , אבל בקיצור אני לא מתבייש״ אמר לי וקרץ .
הנדתי את ראשי לצדדים וחייכתי , ״אתה משהו מיוחד אמרו לך?״ שאלתי אותו וצחקתי תוך כדי צחוק קטן .
״כן כמה בחורות אמרו לי שאני מדהים״ אמר ועל פניו מבט משועשע .
״לא הייתי צריכה לשמוע את זה יא סוטה אחד״ אמרתי צוחקת ונתתי לו מכה נוספת בכתף .
״טוב בכול מקרה , הגענו״ אמר וחנה מחוץ לפארק השעשועים .

התיישבתי על מושב רכבת ההרים , ״לעזאזל איתך אריק , איך הצלחת לשכנע אותי לעלות על זה״ אמרתי והבטתי על הגובה הרב של המסילה .
״אל תדאגי , זה לא מפחיד מבטיח״ אמר והתיישב במושב לצידי .
חגורות הבטיחות הגדולות ירדו אוטומטית וננעלו מעל גופי .
״לעזאזל איתך״ אמרתי והסטתי מעל עניי קצוות שיער בלונדינית .
״אל תדאגי אני פה״ אמר והושיט לי את ידו .
אחזתי בה חזק בתגובה , היד השרירית שלו ננעלה על שלי בדיוק כמו חגורת הבטיחות .
הרכבת התחילה לזוז קדימה , ״אלוהים ישמור״ אמרתי צוחקת טיפה ולחוצה .
״זה לא מפחי….״ התחיל לומר אריק אבל הרכבת כבר טסה במהירות על המסילה וקטעה את דבריו .
הדברים היחידים ששמעתי זה את צרחות האנשים , צרחתי גם אני .
״אעאעעאעאאעעא״ .

-נקודת מבט אביה דליין-

אחרי שהגעתי למונסיטו כול היום בדקתי חדשות באינטרנט , אם מצאו נרצחים בסן פרנסיסקו , או לידיעה שתזעזע את ארצות הברית , ׳קייל סנדרס הבן של גונסאלס סנדרס ראש משפחת פשע בלאס וגאס נרצח ׳ אבל לא מצאתי שום ידיעה כזאת באינטרנט .
ישבתי בחדר האבטחה , אלפי מסכים קטנים מסביב לקירות , כול מסך שייך למצלמה במלון ובקזינו שמשדרים לנו שידור ישיר מאיפשהו במלון .
ישבתי ליד השולחן המשרדי של ג׳ון האחראי אבטחה .
״מה את מחפשת בכלל ?״ שאל ג׳ון כשראה שאני בודקת כול שנייה אתרי חדשות .
״שום דבר״ תרצתי מהר ויצאתי מהאתר חדשות .
המכשיר קשר של ג׳ון ציפצץ ומהבעד השני נשמע הקול של צ׳אד , אחד מהמאבטחים בכניסה של הקזינו שהוא הקומה הראשונה במלון .
״ג׳ון , יש פה שליח לאביה , היא איתך ?, עבור״ שמעתי את קולו הגברי אומר .
״כן היא כאן , לשלוח אותה למטה ?״ אמר ג׳ון למכשיר הקשר .
הבטתי עליו מבולבלת , ״שליח בשבילי?״ שאלתי את ג׳ון .
״כן תשלח אותה הם רוצים חתימה שלה על המשלוח ״ אמר צ׳אד מהבעד השני של מכשיר הקשר .
״אוקי היא בדרך , עבור״ אמר ג׳ון והמכשיר קשר התנתק .
״קדימה. אביה מחכים לך בכניסה״ אמר מצחקק ג׳ון .
״אוקי״ מלמלתי וירדתי לקומה הראשונה , עברתי את הקזינו ואת זואי וקורל שחייכו אלי , יצאתי מהקזינו והגעתי לכניסה .
אמרתי שלום לצאד שלבש חליפה שחורה כמו תמיד , חייכתי גם לראיין השומר השני.
ראיתי את השליח , הוא לבש סרבל כחול ועמד ליד אופנוע כבד שחור די מוזר לשליחים .
״אני אביה דליין״ אמרתי לשליח .
הוא הסתובב לעברי , והביא לי קופסה עטופה בנייר עטיפה כסוף חלק .
״מה זה ?״ שאלתי את השליח , זה העלה לי פלאשבקים מהרגע הזה שקייל שלח לי שרשרת יהלומים .
״לא יודע , אני רק השליח ״ אמר והגיש לי דף לבן לחתום עליו שקיבלתי את המשלוח .
חתמתי על הדף שבראש היה את סמל חברת השליחויות .
לקחתי את הקופסה ונכנסתי אל הקזינו ,
״היי קורל יש שולחנות פרטיים בסטיפ ?״ שאלתי את קורל שעברה לידי .
״כן בואי״ אמרה לי בחיוך והובלה אותי אל המסעדה של הקזינו , היא הובילה אותי לחדר פרטי עם שולחן .
״לנעול את הדלת ?״ שאלה אותי כשעמדה בפתח .
״כן ,תודה״ אמרתי לה בחיוך , היא יצאה וסגרה את הדלת אחריה .
החדר פרטי , לא גדול במיוחד , ואין חלונות .
התיישבתי על אחד הכסאות , והנחתי את הקופסה מולי על השולחן .
התחלתי לרעוד טיפה , אם זה קשור לקייל?
ביד רועדת פתחתי את העטיפה אפורה , ולעני נגלה קופסה שחורה חלקה .
פתחתי את הקופסה ובפנים נח השמלה והעקבים שלי שהשארתי בסן פרנסיסקו .
הדמעות התחילו להציף את עניי , הרגשתי את הלחץ גואה בי , והלב שלי הולם בחוזקה , בום , בום , בום .
בפנים נח בנוסף קופסת קטיפה צרה וארוכה ומכתב .
לקחתי קודם את המכתב.
זה לא היה פתק כמו פעם קודמת , זה היה דף דפדפת מקופל .

–
אביה ,
אני חי , את יכולה להפסיק לדאוג , אם בכלל דאגת .
אני בטוח שאת עכשיו עצובה שלא הצלחת להרוג אותי , ותאמיני לי גם אני עצוב שלא הצלחת.
אחרי אותו הערב הבנתי דבר אחד , דליין תמיד ישאר דליין .
קייל .
–

הדמעות זלגו מעניי והרטיבו את הפנים שלי , האיפור נמרח עם הדמעות .
׳לעזאזל איתך קייל׳ רציתי לצעוק בקול . פתחתי את קופסת הקטיפה הכחולה ובפנים נח צמיד יהלומים תואם לשרשרת שהוא קנה לי .
״לעזאזל איתך קייל ״ לחשתי בשקט לעצמי שהדמעות נושרות מעניי .
מי לעזאזל חשב שאני יזיל דמעה בגלל בן למשפחת סנדרס .
למה בכלל אני מזילה דמעה ?

-נקודת מבט ג׳סמין דליין –

אחרי שעלינו כמעט על כול המתקנים , התחיל להחשיך והחלטנו לחזור לבית .
ישבנו בשקט באוטו , הוא נסע במהירות המותרת , מבעד לרדיו התנגן שיר קצבי .
הוא הגניב אלי מבטים פה ושם , ומידי פעם חייך אלי , גם אני חייכתי אליו בתגובה .
האייפון שלו צלצל , הוא הנמיך את המוזיקה , והעביר את השיחה לדיבורית של הרכב כי אסור לענות לפלאפון באמצע נהיגה .
-״הלו?״ שאל אריק .
-״שלום מדברים מבית החולים האזורי לאס וגאס , אני מדברת עם אריק ג׳וליאני ?״ שאל קול של אישה
אריק הביט עלי מבולבל , ואני הבטתי עליו מבולבלת גם אני .
-״כן , זה אני״ ענה לאחר כמה רגעים .
-״אמיליה ג׳וליאני מאושפזת פה , ואתה רשום כאיש הקשר שלה , אפשר לדעת מה הקריבה ?״ שאלה שוב האישה .
הבטתי על אריק , הוא החוויר בשנייה , סיבב את ההגה ועבר לנתיב השני , המוביל לבית החולים .
״אני האח הגדול שלה , מה קרה ?״ הוא שאל לחוץ ועצבני .
״היא עשתה תאונה עם עוד איזה אחד בשם אדם דליין״ אמרה .
השם הצטלצל בראשי , -״אדם דליין ?״ שאל אריק לוודא ששמענו נכון .
-״כן ״ ענתה האישה .
״לעזאזל ״ מלמלתי לעצמי .
״אני בדרך לבית החולים , אפשר לדעת למי הודעתם לגבי אדם דליין ?״ שאל אותה אריק .
-״הודענו לאיש הקשר הרשום בפרטים שלו , הודענו לניק דליין״ אמרה בתגובה .
״אוקי תודה ״ אמר וניתק את השיחה בלי לחכות לתשובה מהצד השני .
״מה קרה ?״ שאלתי שהדמעות כבר הציפו את עניי .
״הם עשו תאונה ״ אמר לחוץ ונעצר בחניית בית החולים שלא היה רחוק במיוחד .
רצנו במהירות לקבלה , ״אמיליה ג׳וליאני , באיזה חדר היא ?״ אריק שאל את הפקידה .
״חדר 458״ אמרה הפקידה לאחר שהקלידה משהו במחשב .
אריק רץ למעליות , הבחנתי בניק בכניסה , ״גסמין״ אמר בחיוך חפוז ופנה לפקידה.
״אדם דליין , איזה חדר ?״ שאל אותה לחוץ .
״459״ אמרה הפקידה , חדר סמוך לשל אמיליה , אני וניק רצנו בעקבות אריק אל המעליות .