כנגד הטבע
1
עברו 154 שנים מאז פריצת המחלה.
העולם השתנה מקצה לקצה מהרגע שבו המגע בין גבר לאישה הפך לאסור, העולמות נפרדו והקשר ניתק לחלוטין. תארו לעצמכם עולם כזה שבו יש רק נשים או רק גברים, איזה מן עולם זה?
ובכן, זה העולם שבו אני חיה וחיים כבר 8 דורות.
לפני 154 שנים, ב-14 במרץ 2019, גילו זוגות רבים וגם לא זוגות – אולי אפילו אנשים רנדומאליים לחלוטין – שהמגע ביניהם הופך אותם לאבק זהוב דקיק, ערמות ערמות הצטברו ברחבי הרחובות בעולם ואף אחד לא בדיוק הבין למה, מה פתאום מגע עושה את זה?
בימים הראשונים האוכלוסייה האנושית הצטמצמה ב21%, זה היה שוק לכולם.
הוחלט דרך התקשורת להפסיק מגע ולנסות כמה שיותר להתרחק מבני המין השני, דבר קשה אני מסכימה אבל כך זה היה בימים הראשונים למחלה.
יומיים לאחר הפריצה הוחלט ליישם אזורים המוגדרים רק לגברים ואזורים המוגדרים רק לנשים, הגירה המונית וכאוטית החלה בעולם.
כאוס כזה לא ראה אדמת העולם מאז מלחמת העולם השנייה, זה היה מעבר להבנתם של בני האדם וכולם תלו את תקוותיהם שזה איזשהו חיידק שיעבור במהרה והעולם ישוב לתקינותו ונשים וגברים יוכלו שוב לחיות בשלום.
שקר וכזב.
החל מחודש אפריל האזורים נסגרו ונחתמו בסרטים אדומים לנשים וסרטים כחולים לגברים, שומרים ושומרות הוצבו בגבולות החדשים ובשביל לעבור לצד השני של המין השני היו צריכים לעבור בדיקה מדוקדקת ואישור מהאנשים הגבוהים – אישור כזה לא מקבלים הרבה.
הוחלט ב-20 באפריל שכל צד צריך שיהיה לו נציג – ראש ממשלה, הרי המדינות התפרקו לחלוטין והתרוקנו מהממשלות הרגילות, הגיע הזמן לקצת דמוקרטיה.
לתמונה הזאת נכנסת קתרין גרין, סבתא רבא רבא רבא רבא שלי, הרבה רבא אני יודעת, דור שמיני אחרי הכל.
קתרין גרין הייתה אישה מהמשפחות האמידות באנגליה, היא לא פעם חלקה את שעת התה שלה עם המלכה אליזבת' השנייה. היא ובעלה טימותי תמיד הראו נוכחות והיו אהובים על העם.
מן הסתם קתרין הייתה הבחירה האנושית של נשות אנגליה, שאר הנשים מכיוון שלא הייתה תחרות יותר טובה וכולם עדיין עמדו פעורי פה ולא הבינו ששינוי כה ענקי וטוטאלי קרה, לכן קתרין נבחרה ולאף אחד לא הייתה התלבטות או מחאה כנגדה.
מעולם הגברים עמד אמריקאי, ג'וזף ונדרבולט, לשעבר השופט העליון בבית המשפט לצדק.
שניי הנציגים, מלווים במצלמות ועיתונאים הודיעו שהניסיונות לחקירת המצב החלו עוד בימים הראשונים לחודש מרץ והמדענים מנסים בכל כוחם לגלות מה עומד מאחורי המחלה המסתורית.
הדעה הרווחת הייתה שאולי פשוט זה משהו שנישא באוויר ומכיוון שכולנו נמצאים תחת אטמוספרה אחת קרה הדבר והתפשט.
כשניסו לגלות מה המקור, לא גילו דבר וראו כי הדבר התפרץ במכה אחת בכל העולם.
אם אין מקור סימן שזה לא נישא באוויר, מכיוון שזקוקים לנקודת התחלה.
דעה נוספת הייתה שאלוהים החליט להעמיד אותנו לדין טרם זמננו, המגע בין גבר לאישה, כל היחסים שהיו בינינו הובילו לאיזשהו מבוי סתום.
אהבה הפכה למושג ממוצה וחסר משמעות כלפי אחוז גבוה מבני האדם, אהבה איבדה את עצמה והכל הפך לתשוקה וסיפוק הרצונות האישיים שלנו כאן ועכשיו.
אין יותר אהבה אמיתית, אין אהבה ממבט ראשון והרצון לזכות באותו האדם דרך חיזור וממש לגרום לו להתאהב בך, הדבר הזה נעלם.
כל הטכנולוגיה והעתידנות גרמו לנו לשכוח איך להתנהג ואיך באמת למצוא את הדבר שאנחנו באמת חושקים בו – אהבה אחת ויחידה, לאיפה זה נעלם?
בני האדם לקחו את המושג "אהבה" והפכו אותו לשגור בפיהם, לא משהו אינטימי לחלוטין, משהו וולגרי ובלוי כמו סמרטוט רצפה.
השתמשו בזה והפכו את הכול למובן מאליו וקיבלנו את מה שרצינו באותו הרגע במקום לחכות לדבר הטוב ביותר.
לכן אלוהים החליט לקחת מאיתנו את הדבר שכולנו חושקים – אהבה אנושית בין גבר לאישה, הוא ראה שניצלנו את הרצון של כולם לאהוב ופשוט החליט לראות איך אנחנו מתנהלים, האם נבין שאהבה זה משהו שאנחנו צריכים להילחם עליו בדם, יזע ודמעות? התשובה היא לא.
אולי באמת הבנו חלק קטן מזה ואולי לא.
מאז ההפרדה המוחלטת המדענים ניסו, באמת שהם ניסו לפענח מה לעזאזל גרם לכל זה, אבל אחרי כמה שנים העניין נזנח ולא הרבה מתעסקים בזה.
המעבדה הצטמצמה לעשרה מדענים מכל כיוון בשטח נייטרלי.
שתי מעבדות שסך הכול מה שמפריד ביניהם זה קיר זכוכית ענק ובלתי חדיר או ניתן לשבירה.
שנים עברו והבת של קתרין, אליסון תפסה את מקומה.
קתרין הייתה נשואה לטימותי במשך 10 שנים וילדה שלושה ילדים, שתי בנות ובן – אליסון, קרוליין ואלכסנדר.
טימותי ואלכסנדר נאלצו לעקור מלונדון ולעבור לברלין שבגרמניה, תארו לעצמכם את ההרגשה הזאת…לעזוב את המשפחה שלכם ולא לראות אותם יותר אף פעם.
בתחילת ההפרדה זה היה מאוד פופלרי להמשיך את הקשר דרך האינטרנט ותמיד לקוות לטובה, כי מי יודע באמת מתי ימצאו את התרופה הארורה?
אחרי שש שנים לערך כל הקשר בין עולם הגברים ולעולם הנשים נשאר בגדר עבודה ונשאר שמור לאנשים הגבוהים, רק ראשי הממשלה והקונגרסים שלהם ניהלו קשרים וגם זה לאט לאט גווע וכל עולם נכנס לתוך עצמו.
בדיוק מהסיבה הזאת קתרין גרין הרגה את עצמה, היא לא הייתה מסוגלת לעכל את גודל האכזבה והגעגועים שלה לבן הקטן שלה ולבעלה האוהב, שום אישה לא יכולה לתת לה אהבה שכזאת.
אחרי שהמושכות של ההנהגה הועברו לביתה הבכורה אליסון, קתרין לקחה את עתידה לידיים וירתה לעצמה בראש, אליסון מצאה אותה מתה בחדר האמבטיה כשתמונה משפחתית ישנה זרוקה על רצפה מרוססת בחתיכות מהמוח של קתרין.
אליסון נטשה את כיסא ראש הממשלה וירדה דרגה לשרת החוץ, היא לא יכלה להתמודד עם הלחצים מכל נקודה אפשרית ופשוט לקחה תפקיד קל יותר .
המדינה ספגה מהלומה קשה בבטן, קתרין נקברה קבורה מלכותית ובעלה טימותי צפה בהכול דרך מסך טלוויזיה.
לעניין ההיריון, אחרי שנתיים של הפרדה עלתה השאלה איך יגיעו תינוקות לעולם?
ומסתבר שהעניין לא כל כך קשה לעשייה, מכיוון שכדי שייווצר תינוק זקוקים לחצי מהדנ"א של האימא וחצי מהדנ"א של האבא הגיעו למסקנה פשוטה לחלוטין – מחשב פשוט עם פקודה ליצירת החצי החסר יוכל לעשות את העבודה, גם ככה הטכנולוגיה התקדמה וניתן לבחור איזה גן אנחנו רוצים בתינוק – גבוה, רזה, שמן, נמוך, בלונדיני, כחול עיניים וכו'.
מחשב פשוט יכול לעשות את העבודה וצריך רק לתת לו למצוא קוד אקראי או אולי לתת כמה גנים משוכתבים וזהו זה! הביצית יוצאת מופרה.
כיוצא בזאת, התינוקות בעולם הן כולן בנות וכולן ילדות מבחנה.
שום דבר קשה.
תגובות (2)
וואו, אוקיי קודם כל, הרעיון יוצא מן הכלל, הוא מקורי ומאוד מעניין!
הכתיבה שלך גם היא ממוקדת וישירה, הרקע ברור ורחב, לא ציפיתי לכל כך הרבה מידע בפרק הראשון, אבל מצאתי את עצמי נהנית מכל מילה!
לפי מה שהבנתי הפרק כתוב מנקודת המבט של הדמות הראשית (מן הסתם?), בחירה טובה, רק דבר אחד שהפריע לי זה שנראה שהיא די מנותקת מהסיפור שהיא מגוללת בפנינו, אני מתכוונת שבכמה מקומות היא מביעה דעה אישית או מדברת אל הקוראים אבל נשמע שהיא "רובוטית" – מדברת עם ניתוק מסוים רק כדי להשאיר את הקו של העלילה מונח במקומו, מבינה למה אני מתכוונת?
הייתי שמחה אם היית מכניסה יותר רגש, יותר חיות בצורה בה היא מספרת, אבל במבט כולל אהבתי מאוד, פתיחה מרשימה!
תמשיכו לכתוב, אשמח לקרוא את ההמשך! חג שמח!
תודה (: אני אעלה עוד כמה שעות את החלק השני, כן הבנתי למה את מתכוונת ותודה על הביקורת, חשוב לי לשמוע מה חושבים על אנה. אני אנסה להכניס קצת יותר רגש בפנים , חג שמח!