Snowhite – הקדמה

ואוו אוקי, יש הסבר עצום למטה, אז תקראו
_________________________
בריסטול (שם של עיר באנגליה) :
עורה היה לבן כשלג, שיערה השחור כפחם היה משוך אחורה בקוקו גבוה ומתוח, מדגיש היטב את קווי המתאר המושלמים של פניה.
שפתיה היו בגוון אדמדם כהה טבעי, לכן כולם היו קוראים לה snow white .
היא לא הייתה משתמשת כמעט באיפור,הסיבה פשוטה; זה לא היה דבר שהיא אהבה.
היא הרימה את גופה הצנום באיטיות מהמיטה בעוד שהיא מחזיקה בראשה על מנת להקל על הכאב שהיא חשה בו בגלל המהירות שבה היא קמה מהמיטה.
היא נעמדה ליד החלון, צופה בשלג שיורד ופוגע ברכות באדמה החומה שאט אט מתמלאה בשכבה של שלג צחור.
היא צפתה במתרחש בסקרנות, למרות שהכירה יותר מידי טוב את המשפט 'הסקרנות הרגה את החתול ..'
היא נכנסה לשירותים וצחצחה את שינייה, לאחר מכן היא שטפה את פניה במים הצוננים, ניגשת לארון לבחור את בגדי בית הספר…
כשהיא עוד בביתה, היא נזכרה שהיא לא הולכת לבית הספר, מסיבה פשוטה היום חופש…
היא נשארה בפיגמה הורודה הארוכה שלה וירדה למטה, מגלה לעיניה את הבית הריק ופתק שמונח על השולחן.

'יצאתי לקניות מתוקה, אחזור בקרוב…אמא'

היא קראה את הפתק לעצמה בקול וצחקה קצת. בטח תרצו לדעת מה עם אביה, טוב זה סיפור אחר לגמרי והיא לא אוהבת להזכיר אותו כלל וכלל.
היא התקדמה בצעדים כושלים ואיטיים למטבח הולכת באיטיות ומדליקה את הקומקום, מחכה שהמים יגיעו לנקודת הרתיחה שלהם. לאחר כמה דקות בהן היא עמדה חסרת כל מעש והחליפה צדדים בין רגליה, נשענת כל פעם על רגל אחרת, מעבירה בינהם את משקלה הנמוך, הקומקום השמיע רעש מסויים, המודיע על רתיחת המים.
היא שמה כפית של קפה והוסיפה קצת סוכר , לבסוף נוספו המים הרותחים וקצת חלב, בדיוק כמו שהיא אוהבת .
היא עטפה את אצבעותיה מסביב לכוס ולגמה בזהירות, שמא לא תכווה…