לא נשברת / פרק 1 (המשך למילים של עבריין ) .
קרוליין החזיקה בידה מקל " שני פסים " היא אמרה בקול עצוב , היא הביטה לכיוון החלון והסתכלה
על הירח המנצנץ בשמיים , על הכוכבים הנוצצים שבשרו לה שהגיע הזמן .
היא צעדה לכיוון איאן שהיה עסוק בסלון , הוא דיבר עם אנשי קשר שלו בעולם , עסקים גדולים
ומרוויחים " איאן " היא אמרה בקול חנוק , איאן הרים את ראשו והביט בקרוליין עצובת הפנים ,
כי לא שמחה שהגיע באמת הזמן , כי עכשיו מסוכן " זה חיובי , איאן " היא אמרה והרגישה איך
היא עומדת לפרוץ בבכי מר , אבל היא החזיקה את עצמה " חיובי "? הוא שאל בפליאה .
קרוליין הנהנה בנחת ואיאן חיבק אותה , הרגש אשר עלה בגופו הרגיש כמו ניצוץ חמים ומאושר
" אני עומד להיות אבא , זה לא יאמן " הוא אמר בצהלה , קרוליין התחננה בליבה שהערכה
טועה , שאין לה תינוק עכשיו , המצב מסוכן עכשיו , העסקים מתחילים להשחיר בחוזקה .
" אבל איאן , אני לא יכולה " קרוליין התחילה להתפייח בבכי ' אני לא מוכנה לאבד את התינוק שלי ' היא
אמרה לעצמה , היא חזרה על זה שוב ושוב במוחה , משהו גדל לה בבטן , משהו אנושי שיצא עוד
חצי שנה לעולם .
" איאן , אתה יודע שהמצב מסוכן .. אני לא מאמינה " התיישבה קרוליין על הספה הענקית שכיסתה
רק חצי מהחדר הענק שלהם , הבית שולנטיין קנה להם היה עצום , כמו בית מלון אבל פחות קומות .
יותר נכון ארבע קומות , קומה רגילה , ועוד שתי קומות למעלה והיה גם את המרתף אבל הוא היה
תחת סיסמה שאף אחד לא ידע חוץ מקרוליין ואיאן " אני כול כך מטומטמת , אני יהיה אמא גרועה ,
איך נתתי שיקרה דבר כזה ? דווקא במצב של איומים ?" אמרה קרוליין בת ה24 , היא כיוותה שתינוק
יגיע לפחות עוד שנה או שנתיים אבל הוא הגיע מוקדם ממה שהיא ציפתה .
" אל דאגה " הרגיעה אותי איאן והביט לעינייה " אף אחד לא יגע בילד שלי , אני ישלם למערכות ההבטחה
הכי גדולות בעולם , שומרים יתיצבו בכול פינה בבית , אל תדאגי הילדה או הילד שלנו יגדלו בבית
שקט ולא במלחמה " .
" אם תיהיה לי בת אני רוצה לקרוא לה סלסט " אמרה קרוליין בתקווה , איאן הנהן ונישק את אישתו
האהובה .
זה לפחות מה שאיאן קיווה , אבל מה שבאמת קרה אף אחד לא ציפה לו .
—————————————————————————————————————
" סלסטיה גילבורג " אמר השוטר שעמד מולי , הוא והשוטר השני שיחקו בשוטר הרע והשוטר הטוב ,
אני לפחות לא נופלת בפחים של אנשים אחרים , כאילו שהחיים שלי היו יפים , תמיד אנחנו בבריחה
אבל לפחות כולם מכירים אותי במשטרה , וזה בגלל ההורים שלי ובגלל סבא שלי ואח שלו.
" איפה קרוליין ואיאן גילבורג "? השוטר הרע דפק את הידיים שלו בשולחן , הרמתי גבה והחלקתי קצת
במורד הכיסא " אני לא יודעת , כמה פעמים לומר לכם " זה לא ששקרתי להם .
נעמדתי על הרגליים שלי והתיישבתי על הכיסא , השוטר הטוב עמד מולי וחייך " אנחנו באמת צריכים
שתספרי לנו איפה הם נמצאים , הם נמצאים בסכנה " באמת ? אם הם לא היו סכנה הם לא היו
עכשיו בבריחה , זה לא שאני כועסת עליהם , כמו ילדים אחרים ששומרים טינה על ההורים שלהם
בגלל שהם ניסו להציל אותם , לא .. אני לא כזאת .
" אמא שלי ברחה ואבא שלי נרצח "!
השוטר הרע גיחך " ילדה אל תשקרי לנו , כדי לך לספר " הוא צעק עלי , גלגלתי את העיניים שלי והוצאתי
לו לשון " מאוד בוגר "! אפילו השותף שלו צחק , נכון שאני נערה בת שש עשרה אבל אף אחד לא אמר
שאסור לי להתנהג כמו ילדה , אני מתגעגעת לילדות שלי . היא הייתה ..
" למה אתה חושב שאני משקרת ? אמא שלי אמרה לי שלא כדי לי לדעת איפה היא נמצאת כי זה
יוכל לסכן אותי , ואני ראיתי במו עיניי מישהו יורה באבא שלי "! התיישבתי בייאוש בכיסא " רוצים תבדקו
בפוליגרף "!
" אתם לא רצינים "! אמרתי שוב בייאוש שחיברו אלי את המכונה , והתחילו לשאול אותי שאלות , אוף !
" אני ישאל אותך שתי שאלות לבדוק אם זה עובד " אמר השוטר הטוב והעיף את השוטר הרע מהחדר ,
השוטר הרע עזב את החדר בהבעת פנים כועסת " מה שמך "?
" סלסטיה גילבורג " חייכתי אליו , המכונה לא השמיעה שום צליל " מה צבע השמיים "? ידעתי
שהשאלה הזאת הייתה כדי לבדוק אם אני משקרת " אדום " המכונה התחילה לצפצץ במהירות .
השוטר חייך והתחיל לשאול את השאלות האמיתיות .
" איפה קרוליין גילבורג "?
" ברחה " אמרתי והמכונה הייתי שקטה , בלי שום ציפצוף " אוקי " .
" איפה איאן גילבורג "?
" נרצח " ושוב המכונה שתקה , השוטר היה מופתע שאני לא משקרת , הושטר ניתק אותי מהמכונה ,
אמרתי להם שאני לא משקרת , למה הם לא מאמינים לי ?!
תגובות (6)
אחכה כמה שצריך התאהבתי בסיפור הזה!
תמשיכייייייי
תמשיכיייייי !!!! כמה שחיכיתי לפרק הזההה
איאן מת????????????????????????? למה???????????????? תמשיכי דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איאן מת????????????????????????? למה???????????????? תמשיכי דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כמה זמן עבר!!!
תמשיכייי! ;-)