נעדרת – פרק 16 (הסיפור שלכם)

-ארקנסו-

-נקודת מבט שירז-

ישבנו בחדר אני שובל בריטני וג'ק , ג'ן הלכה עם טום אל הסבים של בלייר , אוף זה כבר משגע אותי אני לא יכולה יותר לסבול את זה .
אני רוצה למצוא את בלייר ולחזור כבר הביתה אל טולדו , אל כולם , אל אביה ואל רום , אל היילי, ר'יי , ריין , סטפני , האנה , וג'סמין , ואל כול השאר .
אני מתגעגעת אליהם , אבל אנחנו תקועים באמצע ארקנסו , בחיפושים אחרי בלייר – הנעדרת .
"היי בריטני רוצה ללכת למכולת בסוף הרחוב , אני רעבה" אמרה שובל אל בריטני .
"כן בטח , גם אני רעבה " אמרה וטפחה על בטנה הרזה .
"רוצים משהו ?" שאלה שובל שהוציאה כסף מהארנק שלה .
"שום דבר , תודה " אמרתי לה בחיוך , "אני רוצה שוקולד" אמר ג'ק כמו ילד קטן.
"אוקי" צחקקה שובל , והיא ובריטני יצאו מהחדר משאירות אותי ואת ג'ק לבד .
אני חייבת למצוא את הרגע הזה ולספר לו את כול מה שיושב לי על הלב , כבר יותר מחצי שנה אני מרגישה אליו משהו .
אני לא יודעת בדיוק מה זה , אבל אני חייבת לברר את זה , ולראות אם הוא מרגיש אלי את אותו הדבר .
והינה עכשיו ששובל ובריטני הלכו למכולת , וג'ן וטום לא נמצאים , ואנחנו רק שנינו פה לבד , זאת ההזדמנות המעולה ביותר לספר לו הכול .
"ג'ק ?" שאלתי אותו , חששתי טיפה מהתגובה שלו לאחר שאני יספר לו , אבל אני כבר לא יכולה לשמור את זה בפנים .
"אה ?" שאל והרים את עיניו מהאייפון שלו .
"אני צריכה לספר לך משהו" אמרתי לו במהירות , לפני שאני אתחרט ויחליט לא לספר לו כלום .
"מה יש ?" שאל והניח את האייפון שלו בצד , הוא קם והתיישב לידי על המיטה שישבתי עליה .
"אמ … כבר כמה זמן שרציתי לספר לך , אבל לא היה לי אומץ" אמרתי בחשש .
"מה ?" שאל אותי ועיניו בחנו את עיני , הרגשתי את הצמרמורת מטפסת במעלה גבי .
"עזוב לא משנה" אמרתי נסוגה , הסטתי את עיני מעיניו החומות ירוקות .
הוא הניח את ידו על הברך שלי , "קדימה , את יודעת שאת יכולה לספר לי הכול " אמר לי , ודירבן אותי להמשיך .
קדימה שירז , תגידי את זה !
"אני , אמ , סוג של" התחלתי לגמגם וחיפשתי את המילים הנכונות להגיד , אני בעצמי לא יודעת מה אני מרגישה , רק שאני מרגישה אליו משהו .
"סוג של מה ?" שאל אותי , ומגע ידו על ברכי גרמה לי לצמרמורת בכול גופי , הלב שלי דפק בעוצמה אדירה .
"אני סוג של מרגישה אלייך משהו" אמרתי במהירות לפני שאני אתחרט על זה , ואחרי שאמרתי הרגשתי כול כך נבוכה שלא ידעתי איפה לקבור את עצמי.
הוא לא ענה , וידו נסוגה מברכי , הרגשתי פתאום חלשה כול כך .
"זה בסדר , אתה לא צריך לענות לי , רק רציתי שתדע" אמרתי במהירות מנסה להציל את עצמי מהבושה .
אבל השפתיים שלו כבר נצמדו לשלי .

-מיין-

-נקודת מבט מייק (מייקל) –

אני והאנה חזרנו אל הרכב של טיילור , ג'סמין וקייל לא היו , הם בטח נסעו מפה על האופנוע .
עליתי לרכב והתיישבתי ליד טיילור מקדימה , האנה התיישבה ליד סטפני מאחורה .
"אז איך היה ?" שאל טיילור והתניע את הרכב , במהרה עלינו על הכביש ונסענו אל עבר האכסנייה .
"כלום , נאדה , נעדרת בדיוק כמו בהתחלה" אמר האנה לטיילור .
"אז אימא של בלייר לא יודעת כלום ?" שאלה סטפני אותי ואת האנה .
"היא לא יודעת שום דבר , בלייר והאח התאום שלה עזבו לפני כמה שנים ומעולם לא חזרו" אמרה האנה לסטפני .
"גם אח שלה נעדר ?" שאל טיילור תוך כדי הנהיגה .
"לא הוא לא נעדר , רק בלייר" אמרתי מבואס ,כולנו מבואסים מזה , מכול עניין ה-'עידרות' הזאת .
טיילור נאנח בקול והגביהה את המוזיקה , הנמכתי אותה .
"לאן הולכים מכאן ?" שאלתי את האנה וסטפני שישבו מאחורה .
"צריכים לבדוק ברשימות שניק חילק , נבדוק שנגיע לאכסנייה וניסע מפה " אמרה סטפני .
הנהנתי אליה , ונתתי לטיילור שוב להגביהה את המוזיקה החזקה .

-נקודת מבט ג'סמין-

קייל העלה את המהירות באופנוע , זה גרם לי לשכרון חושים , האנדרנלין הציף את עורקיי , וההתרגשות פקדה אותי .
"תסע לאט יותר" אמרתי לו שכבר מחוג המהירות עבר את ה- 150 קמ"ש .
"איך שאת רוצה ילדונת" אמר קייל והאט את המהירות , התחלתי טיפה לזהות את הכביש ממקודם , אנחנו בדרכנו אל האכסנייה .
שהגענו לחנייה כבר ראינו את הרכב של טיילור חונה , קייל חנה לידו וירד מהאופנוע , הוא הגיש לי את ידו ועזר לי לרדת .
נכנסנו אל האכסנייה והלכנו לחדרנו , כולם היו בחדר של הבנים .
"נו אז מה נסגר?" שאל קייל כשנכנסנו אל החדר .
"שום דבר , היא עדיין נעדרת , ובקצב הזה אני חושש שהיא תשאר נעדרת" אמר מייק .
"אז לאן נוסעים מפה ?" שאלתי את מייק שעבר על הרשימות של ניק .
"מפה אנחנו נוסעים אל רוד איילנד , אל הדודה של בלייר , ואם היא לא תיהיה שמה או שזה לא יתן לנו איזה שהוא קצה חוט אנחנו חוזרים בחזרה אל טולדו , הביתה" אמר מייק בתגובה .
"רוד איילנד , הינה אנחנו באים " אמרתי , ועל פני כולם מבטי יאוש , ספק מהמצב , ספק מכול קטע העידרות , וספק מהדרך הארוכה שמחכה לנו .
מיין שלום , ולא להתראות ! .

-אילנוי-

-נקודת מבט ר'יי-

ברחתי כמו שיותר רחוק מברונו , לא יכולתי לראות אותו , העניים שלו שמביטות בי מעבירות צמרמורת לכול אורך גופי , והמראה של פניו עושה אותי חלשה .
רצתי כמה יותר רחוק , אני אפילו לא ידעתי לאן , אני לא מכירה כאן את האיזור .
שמעתי צעקות מאחוריי , "ר'יי בבקשה תעצרי" זה היה קולו של ברונו , מה שגרם לי להאיץ בריצתי כמה שיותר רחוק ממקור הקול .
הבטתי אחורנית , האכסנייה ששהינו בה נעלמה באופק , הגעתי לגן שעשועים קטן ונטוש , לא היה אף ילד במגרש המשחקים .
ברגליים רועדות , התיישבתי על הנדנדה , התנשפתי בחוזקה מהריצה שהרגע רצתי .
לקחתי נשימה עמוקה , מנסה להירגע מהלחץ ששריתי בו ולסדר לאט לאט את התנשמותי .
שוב תמונות קפצו לי למוח , קטעי זיכרון קטנים , פלאשבקים מהעבר עלו במוחי .

~~ "אני אף פעם לא אהבתי אותך ר'יי , את היית לי רק כשעשוע , משהו להעביר את הזמן" אמר והמילים שלו הדהדו בראשי , ננעצות שוב ושוב בליבי כמו בומרנג .
"אתה משקר " המילים היחידות שנפלטו מפי.
"אני לא משקר ר'יי , גם אם אהבתי אותך הכול נעלם , אני לא מרגיש אלייך כלום , שום דבר , למה את לא מבינה את זה ?" אמר והמילים שלו ננעצו בלבי כמו חוד של חרב .
"אבל למה ? " שאלתי , לא הצלחתי למצוא מילים אחרות .
"זה נגמר ר'יי , אני לא רוצה קשר , אני לא מתאים למחוייבות , כמו שאמרת להאנה אני תמיד ישאר סטוציונר" אמר לי.
"זה היה בעבר , לפני שאני הכרתי אותך , לפני שאני התאהבתי בך" אמרתי מנסה לספק לו תשובות .
"מצטער ר'יי , זה נגמר, אמר לי ויצא מהחדר שלי , משאיר אותי לבד לבכות בפינת החדר ליד הקיר , יושבת על הרצפה. ~~

הפלאשבק נעלם , בדיוק כמו הרגשות שלו אלי , בדיוק כמוהו .
אני חייבת להוציא אותו מהראש שלי , אני לא יכולה להמשיך לחשוב עליו , אני כבר לא יכולה לראות אותו .
אני רוצה להתאבד .
במחשבות האלה הדמעות הציפו את עני וטשטשו את ראייתי , הבחנתי מבין הדמעות בשברי זכוכית בירה , לקחתי את הגדול ביותר .
זה עכשיו או לעולם לא , לפני שאני יאבד את האומץ .
הקרבתי את השפיץ החד לעורקיי , הרגשתי איך הדם משתולל בקרבי , ואני נחרבת כמעט עד עפר .
"אל תעשי את זה !" שמעתי קול שהדהד בראשי , המילים האלה , והקול הזה , נתקעו בליבי .
"תסתלק מפה , אני לא רוצה לראות אותך!" צעקתי בכול גרוני , גוש חנק את גרוני מה שהקשה עלי יותר לצעוק עליו .
הדמעות זלגו מעניי בלי הרף , והרעד השתלט על כול חלקיק מגופי .
"אל תפגעי בעצמך" אמר לי .
"גם אם אהבת אותי הכול נעלם , אתה לא מרגיש אלי כלום" אמרתי בדיוק כמו מילותי מהפלאשבק שעלה במוחי לפני כמה רגעים .
"אני כול כך מצטער ר'יי" אמר והתקרב אלי .
"אל תתקרב אלי , בבקשה , אל תעשה את זה קשה יותר ממה שזה כבר" אמרתי לו והנפתי את שבר הזכוכית מול גופי כתנועה מאיימת .
הוא התקדם למרות הכול , אין לי את האומץ לפגוע בו , הזכוכית החליקה מידי , כשמגע עורו נגע בי .
ידיו השריריות והחמות עטפו אותי , חיבקו אותי , ואימצו אותי לחיקו .
"אל תפגעי בעצמך , לא בגללי" אמר לי ומילותיו כמו חץ חד .
"אבל זה נגמר" אמרתי לו ברעד , מתפרקת על החזה הקשה והשרירי שלו , הדמעות נספגות בחולצה הלבנה שהוא לבש .
"אני שקרתי לך ר'יי , את לא מבינה ששקרתי" אמר לי ובקולו נשמע כאב .
"על מה לעזאזל אתה מדבר ?" שאלתי אותו , כבר לא יכולתי לשאת את זה , את הכאב שהרגשתי .
"אני שקרתי לך , אני מעולם לא הפסקתי לאהוב אותך , אני פשוט הרגשתי שמגיע לך יותר ממני , הרי את בעצמך אמרת שאני סטוציונר" אמר לי .
"אבל זה היה בעבר , לפני שהכרתי אותך , לפני שהתאהבתי בך" אמרתי ומה שקרה כאן , הרגיש לי כמו מקרה מהעבר , אותו הפלאשבק שעלה במוחי לפני כמה רגעים אחדים .
"אני אוהב אותך ר'יי , ומעולם לא הפסקתי " אמר לי , הוא הניח את שני אצבעותיו מתחת לסנטרי והרים את מבטי.
הבטתי בעיניו הירוקות חזקות , שיערו החום הבריק כנגד השמש הקופחת .
"אתה חתיכן בן זונה" אמרתי לו .
הוא נישק אותי , הרגשתי איך כול העולם עוצר מלכת , כאילו רק אני והוא קיימים .

-טולדו-

-נקודת מבט רום-

חזרנו אל טולדו אני ושון , החלטנו לחזור אל הבית הישן שלנו , ולחכות עד ששאר הקבוצות יחזרו .
כול הזמן הזה חשבתי על אביה ואוסטין , לאן הם הלכו ? , למה הם הלכו ? , ומה הסיבה לזה שדווקא הם ביחד הלכו ? .
שון די שבור מזה , אני יודעת שהוא קצת דלוק על אביה , קצת הרבה , והוא יודע שאני אוהבת את אוסטין מאז שהגעתי אל טולדו והכרתי אותו לראשונה .
מה שהכי הפריע לי זה שאביה היא החברה הכי טובה שלי , אני לא מאמינה שהיא עשתה את זה בכוונה וברחה איתו.
שון עצר את הרכב מול הבית , האורות היו דלוקים , והדלת הייתה חצי פתוחה .
"לעזאזל שון , יש מישהו בבית" אמרתי וירדתי מהר מהרכב .
רצתי מהר אל הבית , פתחתי את הדלת בתנופה , ולמרבה הפתעתי ראיתי את אלה שהכי לא ציפיתי להם .
"אביה , אוסטין , כריס , אלין , מה אתם עושים פה ?" שאלתי מופתעת , ואביה כבר חיבקה אותי חזק .
"אני לא מאמינה , חשבתי עזבת אותי" אמרה לי שדמעות מכסות את ענייה .
"מה לעזאזל ?" שאל שון שנכנס אל הבית , כול הקבוצה שהייתה בטקסס חזרה אל טולדו .
"מה אתם עושים פה ?" שאל שון וחיבק חיבוק גברי את כריס ואוסטין .
"מה שאתה עושה פה" אמר אוסטין , כולם חשבו שכולם עזבו , אז לא נותר ברירה אחרת אלה לחזור .
"וכריס ואלין מתחתנים" אמרה אביה בחיוך .
"מה !?!?!" שאלנו מופתעים אני ושון .
חיבקנו את כריס ואלין ובירכנו אותם במזל טוב , הגיע הזמן באמת שהם יחזרו , הרי יש להם כבר ילד .
"רום , אפשר לדבר איתך ?" שאל אוסטין בשקט כשחיבק אותי , בזמן ששון חיבק את אביה , אלין וכריס .
"בטח" אמרתי ויצאנו מהבית לחצר הקדמית .
ישבנו על המדרגות , והבטתי עליו מחכה שידבר .
"קרה משהו בינן לבין שון ? כשהיית בטקסס לבד ?" שאל אותי אוסטין וגירד בעורפו .
"לא , קרה משהו בינך לבין אביה שהייתם פה ?" שאלתי אותו בתגובה .
"מה פתאום , בחיים אני לא יעשה את זה לשון" אמר בתגובה , כמעט נחרד , ידעתי תמיד ידעתי ששון אוהב את אביה .
"למה אתה שואל ?" שאלתי אותו .
"כי אני רוצה להגיד לך משהו , כבר כמה זמן " אמר לי .
"דבר" דירבנתי אותו שיתחיל לדבר , והתרגשתי טיפה ממה שהוא הולך להגיד.
"יש לי רגשות אלייך , אבל מעולם לא לקחתי את זה ברצינות , חשבתי שזה סתם אהבה כמו אהבה לאחות" אמר לי .
"וכשהתנשקנו באמת וחובה , הרגשתי משהו , משהו שלא הרגשתי מעולם" אמר לי .
התחלתי לרעוד טיפה מהתרגשות , "ו..?" שאלתי .
"ואני אוהב אותך" אמר והצמיד את שפתיו לשלי .
בתגובה ידיי עטפו את צווארו , וידיו החזיקו במותניי .
"מזל טוב !!!!" שמענו קריאות התלהבו מאחורינו , התנתקנו אחד מהשני והבטנו אחורנית , ראינו את כריס אלין אביה ושון מסתכלים עלינו וצוחקים .
"מזל טוב לזוג החדש בבית" אמר כריס מחייך כשבידיו טים הקטן .
"מה קרה חג האהבה מתקרב שכולם נהפכים לזוגות ? , בבוקר ניק התקשר ואמר שהוא והיילי זוג" אמר כריס .
"באמת ? וואו מזל טוב" אמרתי בהתרגשות .
"מעניין מי היה הזוג הבא" אמרה אלין בחיוך .
"יש לי רמז קלוש למי" אמר אוסטין מצחקק ומצביע על אביה ושון .
שון עוד שניה בלע את אביה כשנישק אותה , "הופה , כמה זוגות יש פה בזמן האחרון" אמר כריס וטפח על הגב של שון.
"מזל טוב" ביטאתי בשפתיי בלי קול לאביה וקרצתי לה , היא קרצה אלי בחזרה ומשכה את שון לנשיקה ארוכה .
גם אוסטין עשה את זה לי , ומזווית עין ראיתי את כריס ואלין מתנשקים גם .