נוני love
עוד פרק של כתיבה חסרת כל חשק. זה למה זה קצר.
ביאסתם ! באמת!
אני מרגישה שכל סיפור שאני מעלה שהוא לא על וואן די, אין קוראים!
זה פשוט מתסכל!!
ועוד לחשוב שאני משקיעה! פשוט אין חשק לכתוב. כבר לא בא להשקיע.
אבל אין מה לעשות... אני מעלה בשביל המעטים ביותר שכן קוראים...
אני כבר מרגישה שאתם עושים לי טובה שאתם קוראים את הסיפור הזה....
ועוד לחשוב שהיום רציתי לעשות מרתון של כל הסיפורים שלי. אבל כנראה שזה לא יקרה...

סיפור אהבה אבוד פרק מס' 9 , וכנראה שהוא באמת אבוד… הסיפור עצמו.

נוני love 18/03/2013 533 צפיות אין תגובות
עוד פרק של כתיבה חסרת כל חשק. זה למה זה קצר.
ביאסתם ! באמת!
אני מרגישה שכל סיפור שאני מעלה שהוא לא על וואן די, אין קוראים!
זה פשוט מתסכל!!
ועוד לחשוב שאני משקיעה! פשוט אין חשק לכתוב. כבר לא בא להשקיע.
אבל אין מה לעשות... אני מעלה בשביל המעטים ביותר שכן קוראים...
אני כבר מרגישה שאתם עושים לי טובה שאתם קוראים את הסיפור הזה....
ועוד לחשוב שהיום רציתי לעשות מרתון של כל הסיפורים שלי. אבל כנראה שזה לא יקרה...

רדו בבקשה לרציתי להוסיף!!!

"אני צריכה ללכת…" אמרה ג'נט לפתע ורצה משם, "ג'נט!" אמרתי ורציתי אחריה.
לפתע נערצתי וראיתי את אבי דוהר ליכווני, הסתכלתי בחזרה קדימה, אך ג'נט נעלמה.
"מה אתה עושה בשעה כו מאורחת מתחת לשמי הליל?!" הוא צעק, "רק רציתי.. -" התחלתי, "כלום. עזוב." אמרתי וחזרתי לסוס שלי. עליתי עליו ודרבנתי אותו, ראיתי מזווית עיני את השומרים ואת אבי פרסי רודפים אחרי, אבל אני רק נכנסתי יותר ויותר עמוק לתוך היער. "ג'ייק!" עצור ! צעק אבי פרסי, "תעזוב אותי!" צעקתי והצלפתי במושכות כדי שהסוס ידהר יותר מהר, במהרה נכנסנו לתוך החלק הרחוק ביותר של היער,
לכם אף אחד לא נכנס.
הענפים שם משתרכים לכל עבר, העצים שם גדולים וחלקם חלולים, יש שם זאבים ותנים, זהו החלק העתיק ביותר של היער.
וגם המסוכן ביותר. "ג'ייק אל תיכנס לשם!" הזהיר אותי אבי, אך אני לא הקשבתי, עשיתי פרסה חדה ורצתי נגדם, הם חלפו על פני, שמעתי את הרוח שורקת באוזני, ואת יללות התנים המורחקות, הרגשתי את לחץ האוויר התחוב של המקום, הגעתי לסוף היער, דהרתי אל הארמון, קשרתי במהרה את הסוס.
וקצתי למאחורי הארמון…..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך