וואן שוט- שלי והארי חלק אחד

תשמעו: http://www.youtube.com/watch?v=_bEHipb2SNw
*מנקודת מבטו של הארי*
"אפשר להיכנס?" שאלתי מוחה את דמעותיי שלא הפסיקו לצאת.
"כן, בבקשה ואם קורה כל משהו קטן תקרא לנו" ענה הרופא. נכנסתי לחדר של שלי. ראיתי אותה שוכבת שם, ענייה הירוקות עדיין עצומות. התיישבתי לידה ובהיתי בה, ביופי שלה. כל כך קשה לראות את אהובתך במצב שכזה. אני לא מאמין שהיא שוכבת פה בגללי, היא הקריבה את עצמה בשביל שאני יחיה. הסתכלתי סביבי בוחן את מצבה, הסתכלתי על המוניטור (ככה קוראים לזה? הדבר הזה עם הקווים שבודק אם חיים) והוא עבד כרגיל, היא עדיין נושמת.
" Shut the door
Turn the light off
If I wanna be with you
I wanna feel your love
I wanna lay beside you
I cannot hide this
Even though I try
Heartbeats harder
Time escapes me
Trembling hands touch skin
It makes this harder
And the tears stream down my face " התחלתי לשיר. פתאום אני מאוד מזדהה עם השיר. הוא כל כך מרגש. המשכתי לשיר מוחה את דמעותיי, מתכוון לכל מילה ומילה.
"If we could only have this life for one more day
If we could only turn back time
You know I'll be your life, your voice, your reason to be
My love, my heart is breathing for this
Moment, in time
I'll find the words to say
Before you leave me today" שרתי וכבר לא יכולתי להמשיך.
"את בטח חושבת שטוב לי שאני בחיים, אז ממש לא! אני סובל פה בלעדייך! אני לא יכול לראות אותך לא איתי צוחקת את צחוקך הממכר, ענייך שמשכנעות בקלות, קולך שגורם לשלווה. קשה לי בלעדייך, את הדבר שבשבילו אני חי" אמרתי וליטפתי אותה. חולצתי כבר הייתה רטובה מהדמעות שלא הפסיקו לצאת.
"שלי, אם את שומעת אותי אני מבקש ממך, תעשי מאמץ אחרון ותקומי, רק תקומי" אמרתי לוחש.
"את לא היית צריכה לעשות את זה, זה לא מגיע לך, אני צריך להיות במקומך, בבקשה תקומי" בכיתי כמו שלא בכיתי אף פעם (תדמיינו את הארי בוכה יותר ממה שהוא בכה ב- http://www.youtube.com/watch?v=ahSIW5hOonk) לפתע המוניטור החל להשמיע רעשים מוזרים, זה ממש הפחיד אותי.
"רופא!!!!!!!!!" צרחתי והוא נכנס במהירות.
"מה קרה?" שאל ולא הספקתי לדבר וראיתי אותם מוציאים מכונת החייאה.
"שלי!!!!!!!!!!!" צרחתי בכל כוחי נאבק ברופאים שהוציאו אותי החוצה.