(5) stole my heart

~מנקודת המבט של ליאור~
פקחתי את עיניי והבטתי במראה. השיער שלי הזדקר לכל הכיוונים והבגדים מאתמול מקומטים טיפה.
פניתי לשולחן הכתיבה שלי שעליו הונחו הבגדים לטיסה. חולצה בצבע טורקיז כהה ומעליה ג'קט ג'ינס בהיר, סקיני כהה ומגפיים נמוכות ושחורות. נכנסתי למקלחת. המים זרמו על גופי ושטפו ממני את כל הדאגות שהיו לי לגבי הטיסה. יצאתי ולבשתי את בגדיי. סירקתי את השיער ואת הפוני אספתי בסיכה.
השאלתי מאימי מסקרה שחורה ואודם ורוד בהיר, מאחר שכל האיפור שלי היה כבר בתוך המזוודה. התאפרתי וירדתי למטה.
"בוקר טוב!" חייך אבי והציץ אליי מבעד לעיתון שקרא עתה.
"בוקר" חייכתי חיוך רחב, המזוודות היו מונחות כבר ליד הדלת.
אימי ירדה במדרגות וחיבקה אותי "בוקר טוב נסיכה שלי" חייכה אליי.
חייכתי אליה חזרה "בוקר טוב" נגסתי בטוסט שהיה מונח לפניי על השולחן במטבח.
לגמתי קצת מהשוקו והנחתי את הכוס על השולחן.
"טוב צריך לצאת" אמר אבי והניח את העיתון המקופל על השולחן.
גמרתי את השוקו ונגסתי עוד ביס אחרון בטוסט.
עזרתי להם לנשוא את המזוודות אל המכונית. "טיסה 327684 יוצאת לדרך!" התלוצץ אבי
אני ואימי צחקקנו ויצאנו לדרך.
נרדמתי עם האוזניות תחובות באוזניי כששירי וואן דיירקשן מתנגנים.

"ליאור, קומי הגענו" חייכה אליי אימי. קמתי וראיתי שהמזוודות כבר בחוץ .
גררנו את המזוודת לכיוון הבדיקות שלפני הטיסה. כאן אני והוריי נאלץ להיפרד. סיכמתי עם עדן ריין ויסמין שאפגוש אותן בדיוטי. "טוב ליאור יקרה, תהני ותשמרי על עצמך!…" פתחו הוריי בנאום פרידה ארוך ומייגע.
לאחר שגמרו חיבקתי אותם ופניתי אל הבדיקות. הנחתי את המזוודות במסוע.
כשעברתי את הבדיקות הבטתי מבט אחרון לאחור וראיתי אותם מנופפים לי לשלום, הדמעות עמדו בעיניי נופפתי להם חזרה.
שלט ענק התנוסס מעליי המסמל על הכניסה לדיוטי.
"ליאור!!" שמעתי קולות מוכרים מאחוריי.
הסתובבתי וראיתי את עדן ריין ויסמין רצות אליי בידיים פרושות לצדדים.
הן התנפלו עליי בחיבוקים וציחקוקים.
"קדימה! אין לנו הרבה זמן בואו כבר!" אני ועדן גררנו את ריין ויסמין לעבר החנויות.

עצרנו בבית קפה, לידי מונחות שש שקיות גדולות ליד עדן שמונה, ליד ריין חמש וליד יסמין ארבע גדולות ואחת בינונית. נאנחנו, לגמתי מהמילקשייק שהזמנתי, לא היה לי חשק לאכול. עדן הזמינה פיסת עוגה קטנה, יסמין הזמינה טוסט ואייס קפה וריין הזמינה שני כריכים ומילקשייק.
גמרנו ופנינו אל עבר כניסה מספר 3. שממנה היינו אמורות לעלות לטיסה שלנו שיוצאת עוד עשרים דקות.
נכנסנו למטוס לאחר בדיקות אחרונות, מתרגשות מהטיסה ללונדון ומהמפגש עם היילי. סוף סוף.
את הכרטיסים קניתי בתור מתנה משותפת שלי של עדן של יסמין ושל ריין. אמרתי להן שיש לי רעיון למתנה וכל אחת מהן תרמה כסף. אני בטוחה שהן יתרגשו בדיוק כמוני וכמו היילי!
התיישבנו במקומותינו, אני ליד החלון, ריין לצידי ולצידה כיסא ריק. מאחורינו יסמין ועדן שלידן יושבת אישה מבוגרת.
הבטתי מבעד לחלון על השמיים, לאט לאט עיניי נעצמו.

~מנקודת מבטה של היילי~
לאחר שמשפחת סטיילס הלכה פניתי להתקלח וללבוש פיג'מה.
לבשתי פיג'מה ארוכה לבנה ונכנסתי מתחת לשמיכות.
מחר אני אמורה לפגוש את ליאור עדן יסמין וריין…. אני לא מאמינה שהן קנו לי כרטיסים להופעה!!
שקעתי בשינה מלאה חלומות ומחשבות.

השמש חדרה מבעד לתריסים ויללת חתול נשמעה מבעד לחלון בחדרי.
פקחתי את עיניי וראיתי, כביכול חתולה, שחורה עם כפות רגליים לבנות שהשתזפה על עדן חלוני.
פתחתי את החלון בזהירות, היא נרתעה אך שנייה לאחר מכן החלה לגרגר ולהתחכך בידי המושטת.
הכנסתי אותה לחדרי, היא הייתה נראית די צעירה.
השארתי אותה מגרגרת על המיטה וירדתי למטבח. התיישבתי ליד השולחן שעליו הונחה צלחת ובה חביתה וירקות, על השולחן הונחו בערך שלוש סוגים של גבינות וסלסילה ובה לחמניות קטנות, אימי זימרה בזמן ששטפה כלים וכשהבחינה בי "בוקר טוב! אבא הלך להביא את חברותייך משדה התעופה" היא חייכה אליי ולאחר מכן פניה הרצינו. עקבתי אחרי מבטה וראיתי את החתולה מגרגרת ומתחככת ברגל השולחן. הבטתי באימי במבט מתחנן "בבקשה! בבקשה! בבקשה!" היא חייכה חיוך קטן "טוב….על אחריותך!" הזהירה אותי. חייכתי ועליתי לחדרי. בחרתי בגדים מאחת המזוודות וניגשתי להתלבש.