שומרי הסוד(פנמיית האהבה) עונה 2 | פרק 6

~מנקודת המבט של אלכס~
"אתה לא מת?" שאלתי
"כן אני כן מת, זה הרוח שלי.." הוא התבדח
"וואו, איזה כיף לראות שאתה לא מת!" אמרתי לו
"למה עשית את זה?" קרן שאלה את לילה
"כדי שהרוצח יאמין בי…" לילה אמרה בקול נמוך במיוחד
"ומה אנחנו אמורים לעשות עם הוא יגלה שמרק לא מת?" תומר שאל
"הוא לא יגלה." לילה אמרה
"איך?" שאלתי
"מפה אנחנו הולכים למישהוא שיעשה לו ניתוח פלסטי ואז הרוצח לא יזהה את מרק לעולם.." לילה אמרה ומשהוא בקול שלה הלחיץ אותי מאוד.
"או.קיי" קרן אישרה
"לפזר את ההפגנה!!" נעמי אמרה
"הולכים?" שאלתי את שובל
"אני נשארת פה עוד קצת, תלך אתה.." היא ענתה לי
"טוב, ביי." עניתי לה והתחלתי ללכת.
המסדרון היה מואר כי עכשיו השעה 4 בצהריים אני המשכתי ללכת ושום פחד לא היה בגופי, בדרך ראיתי המון נערים ונערות שאני לא מכיר בכלל אף אחד בכלל לא הסתכל לכיווני עד שהגעתי אל שחר.
"הי.." אמרתי לה
"הרבה זמן לא ראיתי אותך, זה קשור לזה שאני לא ב'שומרי הסוד'?" היא שאלה אותי
"כן, אבל אסור לי לדבר על זה.." עניתי לה.
"טוב אני לא יפריע לך, אבל עם אתם צריכים עזרה אני תמיד מוכנה לעזור.." היא אמרה לי והלכה
'באמת הרבה זמן לא דברתי עם שחר, מאז הריב שלה עם נוי והפרישה שלה מ'שומרי הסוד' לא דברתי איתה בכלל' חשבתי לעצמי בזמן שהמשכתי ללכת למסדרון הסמוך לספריה הריקה, אבל יכול להיות שהיא לא ריקה יש שם נערה בפינה 'נראה לי שאני מכיר אותה..' חשבתי לעצמי. התקרבתי לנערה למרות שבכלל לא רציתי כאילו שהגוף שלי רוצה ללכת לכיוונה.
"הי.." אמרתי לנערה שכבר התקרבתי אליה
"אני מכירה אותך?" היא שאלה אותי
"לא, סתם ראיתי שאת לבד אז רציתי לדעת למה את עצובה.." אמרתי לה ואז נזכרתי מאיפה אני מכיר אותה, זאת לין אחת מהנערות שהיו בתמונות של תומר.
"אה, אני בסדר.." היא אמרה לי בביישנות
"סליחה שאני נטפל אלייך, פשוט כל החברים שלי לא מדברים איתי ונראית לי נחמדה, אז.." אמרתי לה למרות שאני לא באמת ידעתי למה התחלתי א השיחה הזאתי
"זה בסדר, נעים מאוד אני לין.." היא אמרה לי וענייה הירוקות נצנצו
"הי, טוב אני חושב שעדיף שאני ישאיר אותך לבד.." אמרתי לה בגלל שהרגשתי לא נעים
"או.קיי, תדבר איתי טוב אלכס?" היא אמרה לי
"איך את יודעת שקוראים לי אלכס?" שאלתי אותה
"אוי, שחכתי אני צריכה ללכת. בי!" היא אמרה לי הסתובבה והלכה
'מה עובר עלייה?' שאלתי את עצמי בדרך לחדר שלי.
כשהגעתי סוף סוף לחדר גליתי שאופק כבר הגיע לחדר.
"מה קרה שלקח לך כל הרבה להגיע?" הוא שאל אותי
"סתם, דברתי עם שחר.." אמרתי לו את חלק מהאמת
"אה, ממזמן לא דיברתי איתה באמת.." אופק אמר
"היא בסדר?" הוא שאל אותי
"יותר טוב.." אמרתי לו
"אמרת לו מה קרה עם ספיר?" אופק שאל אותי
"לא." אמרתי לו
"מעולה, אין לי כוח על החפירות שלה עכשיו.." אופק אמר לי
"אלכס, אפשר לדבר איתך?" אבייה הכניסה את ראשה דרך הדלת
"כן, תכנסי.." אמרתי לה
"רק אני ואתה." היא אמרה לי
"טוב אני צריך ללכת." אופק הבין את הרמז והלך מהחדר
"מה קרה?" שאלתי את אבייה כשהיא נכנסה לחדר
"אתה נשבע שאת לא צוחק עליי?" היא אמרה לי
"נו!!" היא מתחה אותי
"אני אוהבת אותך!" היא אמרה לי הסתובבה ורצה לעבר הדלת ואני נשארתי לבד בחדר עם הפה פתוח….