הים תמיד שקט- פרק 40

יום למחרת לא הלכתי לבית הספר. גם לא ליום שאחרי וגם לא ליום של אחרי. גל עידכנה אותי בכל מה שהיה חדש בכיתה, הכינה במיוחד בשבילי רשימה עם כל החומר שאני צריכה להשלים, אבל לי זה לא הזיז בכלל. ירדן ירדן ירדן חשבתי במוח שלי. כמה שבטח טוב לו עם הדר, כמה שהוא מאושר ואני יושבת מדוכאת. הלב שלי מעולם לא נשבר, עכשיו ידעתי איך ההרגשה.
דאגתי אבל באותם ימים שלא הלכתי לבית הספר לקיים לפחות שעה ביום שיחה בטלפון עם ליעד. הוא עדיין היה בבית החולים בגלל שרצו לעשות לו כל מיני טיפולים כאלו או אחרים, רצו לבדוק שהוא בריא ומוכן לחזור לחיים נורמאלים בבית. לא היה לי כוח לצאת מהבית אפילו בשביל ללכת ולבקר אותו למרות שזה היה הדבר היחיד שרציתי לעשות.
אמא, משהיא ראתה את המצב שלי, היא די הניחה לי לנפשי. היא דאגה לפנק אותי ולקנות לי את כל הדברים שאני אוהבת, היא הבינה את המצב שלי ולא הכריחה ללכת לבית הספר. היא הבינה שכואב לי, שנפגעתי. היא רק מידי פעם בדקה מה שלומי, נתנה חיבוק ונשיקה. תמכה בי.
ביום השלישי שבו נשארתי בבית קיבלתי הודעת סמס. זה היה ליעד. " מצאתי לך את הפיתרון ללב שבור " הוא שלח, ואני החזרתי לו וכתבתי, " למה אתה מתכוון? " אבל הוא לא ענה. המשכתי לשכב על המיטה שלי ולצפות בסדרה במחשב הנייד ולפתע הטלפון שלי צלצל. חשבתי שליעד הוא זה שיצלצל, אבל במקום הופיע על הצג שלי מספר לא מזוהה.
" הלו? " שאלתי.
" היי, אני מדבר עם יולי? " הקול שאל.
" כן, מי זה? ".
" אני רועי. אני לא חושב שאת מכירה אותי אבל אני שמעתי עלייך. אני מכיר את ליעד, אנחנו חברים טובים.. ".
לא האמנתי למה שליעד עשה. הבנתי הכל. ליעד מצא לי עוד בנאדם כדי שאני אהיה איתו בשביל להשכיח את כל הסיפור של ירדן. להעביר אותי מאחוריי.
" אל תגיד לי שליעד עשה שידוך של טלפון " אמרתי לו וצחקתי.
" אפשר להגיד שזה בדיוק מה שהוא עשה " הוא אמר ושמעתי שגם הוא צוחק מכיוון הצד השני.
" אני באמת לא רוצה להיות גסת רוח, אבל אני כל כך לא במצב רוח לשיחה, שאני לא רוצה שככה אנשים יכירו אותי ".
" אני דווקא חושב שצריך להכיר בנאדם דווקא בנקודת החולשה שלו, דווקא בזמן שהוא קצת שבור. ככה הבנדאם השני יבין בדיוק איך לעזור ויבנה ביניהם קשר של הרבה אמון והרבה תמיכה ".
" אני אבל לא יודעת כמה אני יכולה לזרום בשיחה הזו. אני באמת לא חושבת שאתה יודע או מרגיש חצי ממה שאני מרגישה ".
" ובואי נניח שכן, שאני בדיוק מה עובר עלייך ".
" אוקיי, מה אז? ".
" אז אני יכול לעזור לך. את יכולה לנתק את הטלפון בפרצוף אבל אני אמשיך לשמור את המספר הזה ולהתקשר אליו. ליעד אמר לי שאת במצב שהוא כזה.. דיכי.. אני באמת רוצה לעזור לך. אני לא יכול לשמוע אנשים מצוברחים ".
" אני יכולה רק לבקש ממך משהו לפני שאנחנו נפתחים בשיחה? " שאלתי.
" כמובן ".
" אני רק רוצה להגיד לך שאתה נשמע באמת אחלה של בנאדם, ושאני הכי אשמח לדבר איתך, באמת, אבל אני באמת לא בנויה עכשיו לחבר. אני קיבלתי מין.. אגרוף לפנים או כאפה נורא נורא חזקה שאני פשוט מפחדת להיפגע שוב ".
" אני לא אכריח אותך לכלום, ואם בסופו של דבר הקשר הזה יהיה לידידים נטו אני בסדר עם זה, באמת. העיקר עכשיו להוציא אותך מהמיטה, שתחזרי לחיים נורמלים. זה לא שווה שנייה אחת של בכי ".
" אז מה אתה מציע? " שאלתי.
" נפגוש אותך בים בעוד חצי שעה? " הוא שאל.
" בים? " שאלתי בצחוק קטן ועלה לי חיוך על הפנים.
" בואי נגיד שהבנאדם שקישר בינינו אמר לי דבר או שניים על האובססיה שלך לים ".
צחקתי. למרות שאני לא מאימנה במחשבה שיבוא אחר וזה ישכיח את השני אמרתי לרועי שאני אגיע. האמת ששמחתי. התארגנתי, לבשתי בגד ים ובגדים קלים ונסעתי לים. בדרך שלחתי לליעד סמס " הייתי הורגת אותך על הרעיון, אבל עשית אותי מאושרת ".