אולי זאת אהבה? (1D) פרק 5..:)

*למחרת..*
פקחתי את העיניים רק כדי למצוא את עצמי בחדר של הארי..
"בוקר טוב יפה.." מבטא אירי כבד נשמע ממאחורי..
סיבבתי את ראשי כדי לראות את הבלונדי בעל עיניי התכלת מחייך אליי חיוך מלא אושר..
"היי בלונדי.." אמרתי מחייכת מדביקה נשיקה קצרצרה על שפתיו..
"יום חופשי היום.. מה את רוצה לעשות?" הוא אמר מכרבל אותי אליו..
"לישון.." מלמלתי מתכרבלת לחיקו..
"אישה כמה את יכולה לישון?!?!?! כבר 2 בצהריים!!!!" הארי נכנס לחד בצרחות..
"תסתום את הפה האז או שתסבול שניצל בוי!!!!!" צרחתי בחזרה וזרקתי עליו כרית, מיד מצטערת על המעשה- הוא ראה את ידיי..
"לא.. לא עוד פעם.." הוא רץ אליי ומשך אותי לחיבוק ארוך, כאילו שום דבר ממה שקרה הרגע לא התרחש..
"האז זה בסדר.." מלמלתי לתוך שיערו כשהרגתי את דמעותיו מרטיבות את הגופיה שלבשתי..
" לא זה לא בסדר!!" הוא התפרץ פתאום..
"מה או מי הסיבה המטופשת שחתכת את עצמך בגללה???" הוא צעק..
התכווצתי מהווליום שלו, מפחדת לדבר..
"בגללי.." נייל אמר מאחורי..
"ברצינות? ואת עוד איתו? את פאקינג חתכת בגללו ואת איתו??? ואתה.." הוא התחיל, ניגש לנייל שהספיק להיעמד..
"אם אתה תתקרב לאחותי עוד פעם אחת, אתה לא תחיה.. אתה פאקינג אידיוט אתה יודע?? יש לך את האומץ לגרום לה לחתוך את עצמה ועוד לחזור לישון איתה.. תצא מפה.. תחזור לאירלנד ותעוף לנו מהחיים.." הארי אמר, עוצר את עצמו מלפוצץ את נייל במקום..
"האז אתה מוכן לסתום רגע והקשיב לי???" צרחתי בכל הכוח..
"מה כבר יש לך להגיד לי שכל כך חשוב???" הוא צעק..
"נייל לא גרפ לי לחתוך!!! חתכתי כי פחדתי שיש לו עדיין רגשות ללואי אוקיי???? אני כנראה הייתי מתה, או במקרה יותר טוב- בבית חולים במצב אנוש אם לא נייל אז אולי תסתום את הפה המזדיין שלך לרגע ותקשיב, במקום להיות תקוע בפאקינג תחת של עצמך!!? אז חתכתי את עצמי אז מה?? אתה לא היית שם בשביל לראות למה, ומי היה איתי בסוף אז אל תתערב לי בחיים!!!" צרחתי ורצתי משם החוצה, מושכת את הג'קט על כתפיי בדרך ורצה רק כדי להיתקל בליאם…
"בואי.." הוא לחש באוזני ולקח אותי לחדרו, הצמוד לחדר של נייל והארי..
"שמעתי הכל.." הוא לחש מניח אותי על מיטתו..
לא הצלחתי להוציא מילה..
הצליל היחיד שיצא ממני היה הבכי..
"את צריכה ללכת ולהסביר לשניהם הכל בשקט.." הוא אמר בשקט..
"א-אני לא חושבת שאני מסוגלת.." התפלאתי שהצלחתי להוציא משהו מהפה..
"את יכולה.." הוא אמר ועזר לי לקום..
הוא ליווה אותי לחדר של הארי ונייל, ומחזיק אותי שלא אפול מהרעידות החזקות שהשתלטו על גופי..
נכנסנו לחדר..
הרמתי את ראשי רק כדי למצוא נייל מודאג והארי מתוסכל, יושבים על המיטה של נייל ומדברים..
"סליחה.." הארי רץ אליי מושך אותי לחיבוק ארוך..
"אתה לא צריך להגיד סליחה.. אני צריכה להתנצל.." אמרתי וחיבקתי אותו..
"אז כולנו בסדר?" המבטא האירי ששולח צמרמורת בגופי שאל בזמן שהרגשתי עוד זוג ידיים שעוטפות אותי ואת הארי..
"כן.." אני והארי אמרנו באותו הזמן..
"אז יאללה לכו להתארגן הולכים לסרט בסינמה!!!" ליאם קפץ משמחה..
"מה אתה כל כך שמח? בסך הכל סרט.." שאלתי לא מבינה..
"יש לי דייט.." הוא חייך..
"עם מישל?" שאלתי מחייכת..
"לא." הוא ענה והלך משם..