wipe the tears פרק 4
"8 וחצי. פארק הגליל."
ראשי הסתחרר בעת שקראתי את הפתק.
התבוננתי אל השמיים.
זה לא ייתכן.
זה רק אני, או שדמיינתי מטוס סילון כותב בשמיים "אוהב אותך,אן"
חחחחח זה רק אני. בעצם אולי מישהו מציע לחברה שלו נישואים. איזה חמוד. הסתכלתי בשעון. 6 וחצי בערב. איך שזמן עובר… נשכבתי על מיטתי הרכה, והמחשבות הציפו אותי. הפתק… מטוס הסילון… אבל יותר מכל חשבתי על רן. עם שערו השחור ועיניו הכחולות העמוקות… עם קולו המתוק והמרגיע..
אבל הוא נעלם.
מצאתי את אהבתי היחידה בעולם הזה והיא נעלמה.
אני כל כך מוכשרת שבא לי לבכות. זה בדיוק מה שעשיתי.
דמעותיי זלגו ללא הרף ובן רגע נרדמתי.
בחלומי, טום ישב מולי.
"אל תבכי," אמר. "אני פה בשבילך."
רציתי לצעוק עליו, להגיד לו שאיך הוא יכול להיות בשבילי אם הוא הלך?!, אבל לא יכולתי לפתוח את פי. "אני יודע שזה קשה," הוא חייך אליי. "אני כאן. בחלומות שלך." זרם מחודש של דמעות שטף אותי, וטום חיבק אותי חיבוק אוהב. "עכשיו," הוא אמר בטון אימהי, "לכי תתארגני, נסיכה שלי."
התעוררתי בבהלה. חיפשתי את טום לידי, אך הוא לא היה שם. קמתי כדי לבדוק מה השעה. 8 ורבע. התלבטתי אם ללכת לפארק. לא סמכתי על חושיי, אך הם הורו לי ללכת לשם. ואם טום אמר, מובן שזה יהיה בסדר. שטפתי את פניי וקלעתי צמה בצד. התבוננתי מעבר לחלון, מתחתיי. הפארק היה ריק. השעה הייתה מאוחרת בשביל הילדים הקטנים ששרצו שם תמיד. ראיתי, בין העצים, משהו מהבהב.
יצאתי מהבית בקול חריקה רמה של הדלת, ופניתי אל עבר הפארק.
לא תכננתי שזה יהיה ככה.
תגובות (5)
רותוסססססססססססס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
קראת גם את פרק 3 ?
קראת גם את פרק 3 ?
תמשיכי מיייד!!!!!!
אני כב רמתה לקרוא את ההמשך, זה מסקרן בטירוף…
תמשיכיייייי!!!
תמשיכי מיייד!!!!!!
אני כב רמתה לקרוא את ההמשך, זה מסקרן בטירוף…
תמשיכיייייי!!!