כאבי לב- פרק 11

ערב.
קול עמד ליד החלון,אוחז בידו כוס משקה חריף ,מטביע בה את צערו.
המום.חושב על לורי,אהובתו.
כשברגע לאחר מיכן ניפץ את הכוס על הרצפה בעצבים.
הוא שלף את האקדח הכסוף שלו,מכניס מחסנית,טוען ודורך אותו.
"אני לא מתכוון לוותר עלייך.."הוא אמר בנחישות.
בעוד ,במחסן חשוך ונטוש,גלן קשר את לורי לכיסא.
"עכשיו,זה רק את ואני…"אמר גלן.
"ככה לא מתנהגים למי שאוהבים.."קראה לורי,"שחרר אותי!"
"השוטר שלך לא ימצא אותנו כאן!"קרא גלן,מתיר את הקשירות.
"הוא יחסל אותך ברגע שימצא אותך.."אמרה לו בטון מאיים.
"הוא חולה לב.לא נראה לי שהוא יעמוד בקצב שלי.."זילזל גלן.
"קול חזק יותר וקשוח יותר ממה שאתה יודע.."אמרה לורי.
לורי סיפרה לקול על מחסן נטוש בו היא וגלן היו נפגשים ומתנים זה בזו אהבים.
באותם ימים שבהם היו ביחד.
בעוד קול,תכנן מהלך שלם.
הוא הכין את עצמו נפשית ופיזית,שזה יהיה מאבק ארוך מאוד.
"גלן,"פנתה אליו לורי,"לה אתה עושה את זה?"
"אני אוהב אותך…"אמר גלן,כשדמעות של פחד זולגות מעיניה של לורי.