פנים מול פנים

אני מרגישה שהוא מתכווץ ,נמחץ ומתפורר בתוכי
לבי לבי שלי
וזה כול כך כואב ,כול כך כואב!
הכאב הזה…אני לא יכולה לבטאו במילים
זה כול כך כואב, אני לא יכולה לעמוד
הראש מסתובב, לוחש מילים ומפריח זיכרונות
הנשימות שלי כבדות עלי
אני לא מסוגלת, לא יודעת איך לתאר את הכאב הזה
שמשאיר אותי מפורקת לחלקיקים קטנים שנהגו להרכיב אדם שפוי שהפך ללא נורמלי
וככה אני עכשיו מפורקת מבכי על ריצפת חדרי ולא מסוגלת להרים את עצמי על הרגליים
הכול כול כך כבד, הגוף, הנפש, וכול כך כואב הזיכרון.
הלב שלי נשרף ומתקלה בתוכי .
וכל זאת מלראות תמונתו
וכל זאת מלקרוא מכתביו
פעם לא האמנתי שאפשר למות מרגש חשבתי שאפשר למות רק ממשהו פיזי שהורג את גופך
אבל אני מוצאת את עצמי בכאבי גסיסה מתפללת למוות גופני שיגאל אותי מייסורי, כי נשמתי כבר כבתה ממזמן.
ממתי רגש יכול לצרוב כול כך , עכשיו גיליתי שיש משהוא יותר כואב מהמוות אהבה!
וכול רגשות אלו קרו רק בגלל שתי סיבות אלו
מלראות תמונתו
ומלקרוא מכתביו
רק מזיכרון
ואם כול זה קרה רק בגלל שתי אלו
אני לא רוצה לחשוב מה אקרה כשאדבר אתו שוב
פנים מול פנים…